גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 250ראשיהפצה

הוי ארצי - הוי ארצי:

12/07/07, 16:14
חגי סגל

עקרון ברזל

"אני לעולם לא משמיע את דעתי רק כדי להשמיע את דעתי" (גבי גזית, השבוע)

ערפל קרב

הגיליון החדש של עלון המועצה האזורית שער הנגב, מועצה בקו האש, הופיע גם באינטרנט. 16 עמודים. הוא דומה מאוד לגיליון הקודם, גיליון אפריל, וגם לגיליון של אמצע החורף. הנושא האחד והיחיד בשלושתם הוא הקסאמים, המיגון וההתמודדות. המון התמודדות. ב-48 וב-67' התנהלה בארץ 'מלחמה' או 'מערכה', היום יש 'התמודדות'. התושבים מתמודדים, המועצה מתמודדת, היועצות הסוציאליות  מתמודדות, צה"ל מתמודד.

עם מה מתמודדים בדיוק? לא כל-כך ברור. היסטוריונים שיעלעלו בעוד מאה שנים בעלון שער הנגב לא יזהו על נקלה את פשר ההתמודדות. הם יזדקקו למקורות מידע אחרים כדי להבין מה הציק לתושבי המועצה ב-2007:  משבר כלכלי? שפעת העופות? רעידת אדמה?
 
במאמר המערכת בקדמת העלון יש איגרת עידוד לתושבים מטעם ראש המועצה, אלון שוסטר, אבל היא עמומה מאוד. שוסטר מדבר על "ימים ולילות לא קלים", על "מפגן של חוסן" וגם על "תקופה לא פשוטה שאת אורכה קשה לנבא", אך אינו משחרר להיסטוריונים של הדורות הבאים רמז קל שבקלים על עילת המצוקה בדורנו. "אנו נושאים עינינו בתקווה לעתיד טוב ושקט יותר לכולנו", הוא מסיים את איגרתו והתעלומה עומדת בעינה. גם בעמודים הבאים קשה למצוא לה פיתרון. מדי כמה משפטים מוזכר חפץ מסתורי ששמו 'קסאמים',  אבל אין הסבר או דברי ביאור. הכותבים והקוראים מתקשים נפשית להשתמש במלים מפורשות. המונח 'פלשתינים' או 'ערבים' לא מופיע בעלון אפילו פעם אחת. גם 'עזה' איננה, רק 'כפר עזה'. הקסאמים מגיעים לשער הנגב משום מקום, נופלים מהשמים כמו מטאוריט תועה.

מנהלת השירות הפסיכולוגי, מירתה שניר, מבטיחה בעמ' 4 "סיוע נפשי ראשוני 24 שעות ביממה", אך הסיוע הזה מסתכם בשרותי הדחקה. שניר כותבת איגרת משלה לתושבים, ומדחיקה בשיטתיות את מקור רעתם. "קשה לשלוט על המציאות החיצונית המתעתעת ומטלטלת את היחיד והקהילות", היא מתדרכת את התושבים, "אך בידינו להשפיע על התארגנות החוויה הפנימית שלנו וכך להתמודד עם המצב ולרקום תוכניות לעתיד טוב יותר".

חוויה פנימית? מציאות חיצונית מתעתעת? עם אוצר מלים נקיות שכאלו אי אפשר להבטיח עתיד טוב יותר בשער הנגב. לא המציאות החיצונית מתעתעת שם, אלא המציאות הפנימית של ההכחשה. רק בשדרות השכנה נהוג לדבר במפורש על הפלשתינים ועל עזה. ברוב היישובים והקיבוצים מביב הס מלהזכיר אותם.  הקיבוצניקים והמושבניקים לא מסוגלים לחלץ מעצמם תיאור פשטני של החוויות הקשות העוברות עליהם. פרנסי הציבור שלהם מטילים אמברגו על כל התבטאות שקושרת בין הפלשתינים לבין הקסאמים, פן יתעורר צורך הגיוני להסיק מסקנות אידיאולוגיות מביכות. אולי אפילו יתעורר צורך לכפור בהיגיון של ההתנתקות והנסיגות. יש  שם מלחמה בלי אויב, מכת בריונות קשה בלי בריונים.

זה מגוחך. הגיע הזמן ששוסטר יארגן עצרת תושבים גדולה על הדשא באחד הקיבוצים וידקלם איתם במקהלה כדי שזה ייכנס טוב טוב לראש: חברים, יש פה מלחמה. הערבים רוצים להרוג אותנו. אנחנו חייבים לנצח אותם בסוף. מי שקצת קשה לו בינתיים שייתקשר למירתה שניר, 24 שעות ביממה. היא תעזור לו להתמודד.      

מלת גנאי

בימים אלה הוגש להנהלת רשות השידור דו"ח המבקר של הרשות לשנת 2006, הדו"ח האחרון של המבקר היוצא עמוס גורן. הוא מתעד מקבץ דוגמאות של תלונות מאזינים וצופים שהתקבלו בשנה שעברה, ואופן הטיפול בהן.   אחת הדוגמאות עוסקת בטרוניה נפוצה ועתיקה נגד השימוש במונח 'גדה מערבית'. גורן, קובע שמדובר בטרוניה מוצדקת, ומסביר באופן אנציקלופדי מה רע במונח הזה, ומדוע משתמשים בו בכל זאת. לגזור ולשמור:  
 
"1. מבחינה לשונית, גדה היא שפת המים ממש. 2. לוגית, שומעים כל הזמן רק על גדה אחת, אך יש שתי גדות לירדן. אי אפשר לדבר על 'גדה מערבית' כשמנגד אין מדברים על 'גדה מזרחית'. 3. גיאוגרפית. שמם העברי של האזורים המדוברים הוא יהודה, בנימין ושומרון. משום מה מדברים כל הזמן על יהודה ושומרון כשהם כרוכים זה בזה. 4. טופוגרפית. אזור מערב השומרון קרוב לים התיכון שבמערב יותר מלנהר הירדן שבמזרח. 5. היסטורית. במשך 19 שנה היו חבלי יהודה, בנימין ושומרון נתונים לשלטון ירדן ונמצאו במערב הממלכה ההאשמית. ואולם במשך קרוב ל-40 שנה נמצאים חבלי ארץ אלה בשליטת ישראל והם נמצאים במזרחה.  

"על אף כל זאת רווח בעולמה של התקשורת השימוש ב'גדה' בגלל: 1. השפעת הלע"ז. סוכנויות הידיעות העולמיות התרגלו להשתמש במונח ומהן הוא עובר למהדורות החדשות. 2. השפעתם של פוליטיקאים. שדרים (לאו דווקא ברשות השידור) המתנגדים להתיישבות ברחבי הארץ משתמשים במונח כדי להחליש את הקשר שבין חבלי הארץ שבהם מדובר לבין ההשתייכות לישראל. 3. חוסר מחשבה: שדרים ועיתונאים רבים משתמשים ב'גדה' בלי לחשוב, רק משום שהם שומעים אחרים עושים כך. 4. נוחיות שימוש: המונח 'גדה' קצר הרבה יותר מ'יהודה ושומרון', והניסיון מלמד שמונח קצר ונוח לביטוי נוטה לחדור בקלות ללשון התקשורת".

בחזרה לכיכר

השבוע עשיתי סדר בתיבת הדוא"ל המתפקעת שלי. באחת השכבות העמוקות של התיבה  מצאתי הודעה נזעמת של דובר המועצה האזורית חוף עזה, ערן שטרנברג, נגד נשיא המדינה משה קצב. מה כל-כך הכעיס את שטרנברג ב-16 לחודש מאי 2004? התבטאות של קצב בעקבות הפגנת השמאל הגדולה בכיכר רבין אחרי משאל המתפקדים בליכוד. "אי אפשר להתעלם מההפגנה במוצאי שבת", הכריז אז קצב, חסיד ההתנתקות. היום הוא בטח מתפלל שבג"ץ דווקא יתעלם מההפגנה שהתקיימה במוצאי השבת הלפני אחרונה באותה כיכר ממש.

להתראות

קוראים יקרים מאוד, זה הטור האחרון שלי בעיתון חשוב ונפוץ זה, עד להודעה חדשה. ארבע שנים ושלושה חודשים השתדלתי לעמוד במשימה הקשה. הגיע הזמן להתאוורר קצת. איש חכם אמר פעם שאסור לעיתונאי לכתוב יותר ממה שהוא קורא, ולאחרונה כמעט לא נשאר לי זמן לקרוא. ב'בשבע' יש נבחרת טובה של בעלי עט, לאחד מהם אפילו קוראים סגל, והם כבר יסתמו במהרה את הפרצה הקטנה הזאת. עלי בריקאדות ניפגש.