בשבע 250:צרות של קיץ

החופש הגדול בחברת ילדיי המתבגרים, לימד אותי שהמחשב הוא המצאה נפלאה כל כך, שאם רק הייתי יכולה הייתי זורקת אותו מהבית ● למה כדי שילדיי ייהנו מאפיית פיתה שרופה ורכיבה על גמל , אני צריכה להתרושש.

אסתי רמתי , כ"ו בתמוז תשס"ז

כשהייתי בהריון עם בני בכורי, קיבלתי במתנה ספר בשם 'הריון ולידה'. הוא היה קצת מיושן, אבל  נהגתי לעקוב בעזרתו בנשימה עצורה אחר התפתחותו של העובר ולגלות בהתרגשות בדיוק באיזה שבוע צומחות לו הציפורניים באצבעות הרגליים.

הפרק השימושי ביותר בספר היה ללא ספק הפרק "קובלנות זעירות בהריון". הוא תיאר באריכות את הבחילות, ההקאות ומצבי הרוח; כל אותן תופעות מציקות ומשונות שתקפו אותי כמעט אחת לאחת. ואני הייתי מעלעלת באדיקות, ומחפשת מזור לצרבת.
בזמנו, השם המצחיק הזה, "קובלנות זעירות", די הרגיז אותי. זה זעיר זה? ההקאות הבלתי פוסקות? התקפי הבכי באמצע הרחוב? התקשיתי להבין איך מתייחסים בכזו קלילות לעניינים מהותיים  כל-כך לקיומי. אך במבט בוגר יותר, באמת מדובר בקטנות. אם ההריון והלידה עוברים בשלום, והתינוק נולד בריא ושלם, מי זוכר אותם בכלל?

גם כיום, אני נוהגת להשתתף מדי פעם בספורט הלאומי: קיטורים. איך אפשר שלא להתייחס לכל התופעות שמוסיפות לנו קצת פלפל לחיי היום יום האפורים? אבל אני תמיד משתדלת לזכור שבדרך-כלל, מדובר בקובלנות זעירות.

החופש הגדול מדי הגיע

אז במדור הקובלנות הזעירות להיום, רציתי לדבר על הקיטור העונתי: החופש הגדול. קודם כל, כדי להעמיד דברים על דיוקם, חייבים לומר שיש בחודשיים החמים והדביקים האלה גם כמה יתרונות: לא צריך לקום בשש ורבע ולשלוף חבורת ישנונים מהמיטות, לא צריך לשבור את הראש מה למרוח להם בסנדוויץ', וגם לא לרדוף אחריהם כשהם שוכחים אותו על השולחן בבית. לא צריך להסתובב כל אחר-הצהרים כמו תקליט שבור: "הכנת כבר שיעורים?" ובערב, לא צריך להילחץ אם שעת השינה (התיאורטית בלבד) חלפה לפני שעתיים.

ובכל זאת, רוב ההורים יסכימו שתקופת הרגיעה הזאת ארוכה מדי. עם צעירי הצאן עוד אפשר להסתדר, אפילו כשהקייטנות מסתיימות: יום מים, יום בוץ, יום בלונים, יום בישול – ואם כלו כל הקיצין, תמיד אפשר לשים אותם באמבטיה לשעה או שעתיים עם כוסות חד-פעמיות והרבה קצף. אבל חודשיים חופש לבני טיפש-עשרה? מי הגה את הרעיון הגאוני הזה?

מחשבות על המחשב

אני יודעת, גם לגדולים אפשר למצוא תעסוקה מועילה בחופש. הם יכולים לעבוד, להתנדב, ללמוד בישיבות בין הזמנים ולעלות לחומש. אבל לא כולם מוצאים משרה פנויה, ולא כולם רוצים למצוא. אחרי שנת לימודים קשה, יש כאלה שרוצים רק להישאר בבית במזגן. אז קצת יקראו,  ומה יעשו אחר-כך? ישחקו במחשב, כמובן.

התופעה אולי מוכרת לכם: שתי אמהות למתבגרים נפגשות ברחוב, "אז מה עושים אצלכם בחופש הגדול?" שואלת אחת. השנייה מושכת בכתפיה בחוסר אונים, ושתיהן מביטות זו בזו בהבנה. כן, גם אצלה החבר'ה דבוקים כל היום למחשב, כאילו מישהו מרח את המקלדת בדבק מהיר.

מה היינו עושים בלעדיו? מעבד התמלילים, הדואר האלקטרוני, ובמיוחד הרשת – היינו אבודים בלעדיהם. המידע הזמין בכל נושא ועניין, גוגל הקוסם שפותח בפנינו עולמות בלחיצת מקש, כל אלה ועוד הרבה הופכים את המחשב לבן בית כמעט הכרחי.
אך כבר למדנו שאם יש למשהו כוח חיובי גדול, יש בו גם פוטנציאל שלילי בעל ערך שווה. ושלא תבינו לא נכון – אני ממש לא מדברת על חיבור חופשי לאינטרנט, שיכול, פשוטו כמשמעו, להרוס לילד את החיים. אני מדברת על מחשב רגיל, עם אינטרנט מבוקר, עם סיסמה. עם כל ההגבלות ואמצעי הזהירות, הבעיה היא שהמחשב הוא בולען הזמן מספר 1, ולא רק עבור הילדים. והגרוע  מכול – הוא ממכר.

אני חוששת שאם אני אחשב את כמות הזמן שבזבזתי משך חיי מול המסך בפעילויות לא חיוניות, בקלות אגיע לשנה או שנתיים. משחקי סוליטייר ופריסל, צפייה במצגות מטופשות שנשלחו במייל... בכלל, כמות השטויות שאנשים שולחים זה לזה היא מדהימה. קריאת מאמרים חסרי טעם ומאות טוקבקים ארסיים באתרי החדשות (מה שלבטח לא מוסיף בריאות), הצצה אל תכניות הטלוויזיה (שזרקנו מזמן מהבית) באתרי קשת ורשת וקול ישראל. בשנה שעברה רק רציתי לראות מה העניין הזה של כוכב נולד שכולם מדברים עליו, ובקליק אחד מצאתי את עצמי עוקבת מדי ערב באדיקות אחרי מעלליהם של ג'אקו ושות'. השנה החלטתי לשמור מרחק. ממכר, כבר אמרנו?

בקיצור, המחשב הוא המצאה נפלאה, אבל אם רק יכולתי הייתי זורקת גם אותו מהבית.

ועוד קובלנה לסיום

אני מפנה מכאן קריאה נרגשת לבעלי אתרי הבילוי למיניהם. אנא, אנשים טובים, התחשבו מעט במשפחות גדולות! אם כבר הצלחנו לגרד את הילדים מהבית, למה צריך לרושש אותנו כדי שהצאצאים יזכו להכין פיתת קרש שרופה ולרכוב שלוש דקות על גמל?

דמי כניסה של חמישים ש"ח כשיש ילד או שניים זה סביר, אך הכפילו בחמש, שש או שבע, ותגיעו לסכומים מוגזמים בהחלט. להערכתי, גם אתם תרוויחו מהעניין. ציבור המשפחות ברוכות הילדים איננו קטן, והנחה משמעותית תמלא לכם את המתקנים מהר יותר מהפרסום הצעקני ביותר.