בשבע 250:נווה במדבר

מרחבי הר חברון הם חבל ארץ קסום ולא נודע אפילו לאלו שגרים במרחק 15 דקות נסיעה ממנו ● מעיינות זיף,יער יתיר, בית הכנסת העתיק בסוסיא, מטעי פרי ובורות מים, והכל על רקע הוד הקדומים של מדבר יהודה.

חגית רוטנברג , כ"ו בתמוז תשס"ז

על הר גבוה, מעל היישוב מעלה חבר שבהר חברון, ניצב מסגד עתיק בשם נבי יקין. בלב המסגד האפלולי, על משטח תחום בגדר מסולסלת, ניתן לראות בבירור טביעות של זוג כפות רגליים בסלע. האגדה מספרת כי אלו טביעות רגליו של אברהם אבינו, שעמד במקום זה לפני אלפי שנים, וצפה ממנו לסדום. כאן, מספרים, התנהל הוויכוח בינו לבין הקב"ה על מכסת הצדיקים שבעבורם לא תוחרב העיר שאליה הביט אברהם מפסגה זו.


ספר שמואל קורם עור וגידים לעיני המשוטט באזור: הנה מדבר זיף. כאן נמלט דוד משאול, ותושבי העיר שהלשינו עליו אילצו אותו לברוח; באופק מזדקר תל מעון, סמוך לכפר הערבי כירמיל (כרמל). כאן התרחש סיפורם של דוד, נבל הכרמלי ואביגיל. אפילו הבריכה שממנה השקה נבל את צאנו עוד ניצבת בלב הכפר הערבי, וממנה משקים גם היום המקומיים את צאנם
בין אם הטביע אברהם אבינו את כפות רגליו בסלע העתיק ובין אם לאו, התצפית המרהיבה מפסגת נבי יקין אל מרחבי מדבר יהודה, עד למורדות ים המלח, מצדיקה בהחלט את הטבעת כפות רגליהם של מטיילים יהודיים במקום. 

חוזרים אל התנ"ך

מרחביו המדבריים והייחודיים של הר חברון חידשו ימיהם כקדם לפני חצי יובל, עת החלה ההתיישבות היהודית להכות שורשים מחדש באזור, אחרי כמעט אלפיים שנה. הצוהר החדש שנפתח אל ספר המדבר מתחיל אט אט להיחשף לעיני עוד ועוד חובבי טיולים וידיעת הארץ, אולם לפוטנציאל התיירותי באזור יש עוד הרבה מה להציע, למספר רב יותר של מבקרים.

כשחוצים את גבולה של קריית ארבע דרומה, מתחיל החום-צהבהב להשתלט על הנוף. שלווה בראשיתית עוטפת את היישובים היהודיים אדומי הגגות הפזורים לאורך הכביש. שדות קצורים למחצה וערמות חציר זהובות של הכפריים הערבים משתרעים בצדי הדרך.

ספר שמואל קורם עור וגידים לעיני המשוטט באזור: הנה מדבר זיף, כאן נמלט דוד משאול, ותושבי העיר שהלשינו עליו אילצו אותו לברוח הלאה; באופק מזדקר לגובה תל מעון, סמוך לכפר הערבי כירמיל (כרמל). כאן התרחש סיפורם של דוד, נבל הכרמלי ואביגיל. אפילו הבריכה שממנה השקה נבל את צאנו עוד ניצבת בלב הכפר הערבי, וממנה משקים גם היום המקומיים את צאנם. בתל מעון כיום נמצאים שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד, אחד מארבעת בתי הכנסת מאותה תקופה שנחשפו בהר חברון.

בעיות תקציב ואחרות מונעות את פיתוח החפירות ושימורן בתל מעון, כמו גם במתחמי עתיקות נוספים בהר חברון, וכיום הערבים חורשים את שדותיהם מעל שרידי בית הכנסת בתל.

נסיעה במעלה ההר שממנו נשקף היישוב כרמל של היום, מביאה אותנו אל מצפה אביגיל, על שמה של אותה אביגיל תנ"כית. שמונה משפחות מתגוררות במצפה, מזה כחמש שנים. בדרך ליישוב אפשר לעבור דרך ניקבה של מעיין החודר ללב ההר, כמו מעיינות נוספים הפזורים באזור הר חברון.

את פני המבקר במצפה מקבלים קולותיהם של עדר כבשים ועזים גדול, שאותו מטפח מזה שנה וחצי תושב המקום, לצורך ייצור חלב וגבינה. "את הדיר הקמנו גם כדי לשמור על אדמות המדינה פה", מסביר אחד העובדים. ענף הצאן והבקר בכלל מפותח מאוד באזור, ומלבד הרפת הענקית של המושבים כרמל ומעון, יש עוד תושבים המגדלים עדרים באופן פרטי. "זו מעין חזרה לתקופה של מה שהיה פה פעם. היהודים שגרו פה היו רועי צאן", מסביר נדב אברהמוב, מנהל פרוייקטים ומדריך ותיק בבית ספר שדה סוסיא, המוביל את הסיור.

מי שהיה "רועה הצאן היהודי הראשון ביהודה ושומרון בעת החדשה", כהגדרתו של אברהמוב, הוא יאיר הר סיני הי"ד, שנרצח לפני 6 שנים, באירועי האינתיפאדה השנייה. אנחנו סוטים מהכביש הראשי ועולים שוב אל פסגה בגובה 900 מטר מעל פני הים, שבראשה ממוקם מצפה יאיר, על שמו. "הוא היה מסתובב עם העדר שלו בכל השטח בלי נשק. הוא לא ראה בזה צורך", מסביר נדב. "לסוסיא אין גדר, כי יאיר היה הגדר של סוסיא בכל האזור שבו שוטט. בזכותו אין היום עדרים של ערבים בסביבה שלנו".
 
'זולה' באמצע המדבר

למרות החיצוניות ה'גבעונית' של המקום, מתגוררות בו גם משפחות מבוגרות, שחלקן הגיעו מסוסיא הסמוכה. הג'יפ של נדב עוצר סמוך לביתה של משפחת דויטש. הוא מוביל אותנו ל'זולה' שבנה מרדכי דויטש במו ידיו, ופתח אותה למנוחה וביקור של כל מי שמסתובב באזור ומחפש פינה שקטה. מה'זולה' המטופחת, הכוללת ריהוט עץ, פרחים בשלל צבעים, גפנים מטפסות וצמח לימונית, אפשר להאזין לשקט של מדבר יהודה, שמשתרע במלוא הדרו ממש מתחת למצפה.

נדב מצביע על רכס יישובי הר חברון הנשקף מכאן, ועל העיר ערד באופק. אל השטח העצום והבלתי מוכר מספיק של מזרח מדבר יהודה ניתן להתוודע באמצעות מסלולי ג'יפים היורדים מבית יתיר, או מסלולים רגליים, כפי שמציע בית ספר שדה סוסיא.
באמצע הרמה המדברית אפשר לראות מעין שביל לבן שנקטע באמצע. "כאן הצליחה המועצה, בשיתוף גורמים נוספים, לעצור את בניית הגדר", הוא מסביר באנחת רווחה, כמי שמבין את משמעות הצלתם של שטחי המדבר והטבע הייחודי שבו מפציעתם בידי חומת הבטון האפורה.

כתם ירוק גדול, שבולט על רקע הצהוב הצחיח של המדבר, מהווה את שטחי גד"ש (גידולי שדה) הר חברון. מדובר בשטח גדול שהקצתה המדינה לתושבים עם כינון ההתיישבות היהודית במקום, וכולל כיום סוגי גידולים מגוונים, כמו שקדים, אפרסקים, גזר, תפוחי אדמה, כרמי יין ועוד. "מדובר באדמות לס, ולמרות זאת הצליחו החקלאים היהודים להצמיח מהמדבר גן עדן", אומר נדב, במילים שמעלות אסוציאציות מהעבר הלא רחוק.

עם הירצחו של יאיר הר סיני, המשיכה אלמנתו, דליה, עם בני משפחתה ומתנדבים נוספים להחזיק את החווה שהקים יאיר. המבקרים באזור מוזמנים לביתה בסוסיא, לשמוע את סיפור התמודדותה עם האסון, ולהכיר את דרך החיים הייחודית שהנהיג יאיר בחייו, ונמשכת באמצעות דליה גם אחרי מותו. דוגמאות? סיפוק הצרכים החומריים על בסיס דגן, תירוש, יצהר ובהמה, כפי שמתאר התנ"ך; אגנות לטיהור מי שופכין, כיוון ש"אי אפשר לזהם את האדמה הקדושה עם השפכים שלנו", כפי שגרס יאיר; שאיבת מים מבור מים בחווה, ועוד. 

מטיילים בתוך ההיסטוריה

מיטיבי הלכת וחובבי הג'יפים יגלו בהר חברון את מדבר זיף – חבל ארץ שהחל להיות מטויל רק לאחרונה. מדבר זיף, המכונה גם ארץ המעיינות, היה כאמור המקום שאליו נמלט דוד המלך משאול. תל זיף, הניצב על גבעה מעל הכביש הראשי, חולש על שטח גדול של גבעות וואדיות. זיף, אומרים החוקרים, היתה עיר מחוז יהודית בתקופת בית שני ומרד בר כוכבא. כך עולה גם מתעודות ושטרות שנמצאו באזור.

מדבר זיף, כמקום מפגש בין אזור ההר למדבר, אוצר בתוכו תכונות גיאוגרפיות ייחודיות, ההופכות אותו למדבר שהוא גם שטח פורה. בור מים ענק, שבהתאם לעונה עולה בו גם מפלס המים, משמש כתחנת רחצה ורענון למטיילים. במדבר זיף פזורים כעשרה מעיינות בגדלים שונים, כולל ניקבה בעומק 15 מטר לתוך ההר, או בריכת מים עתיקה ששימשה לחקלאות.

בכלל, ניתן לראות במקום שרידים להתיישבות היהודית ששגשגה במקום עד המאה הרביעית לספירה: מערות קבורה, פתחים מקושתים, שרידי חקלאות שלחין ועוד. בעמקים נטועים עצי פרי מכל המינים: גפנים, שקדים, זיתים ועוד. שורות העצים הפזורים על רקע הגבעות והוואדיות, גרמו לחבריו החילונים של נדב מהמילואים, שבאו אחריו לסיור במקום, לפלוט שריקת התפעלות, ולקבוע: "וואלה, ממש חוץ לארץ פה!"
 

מני ונינו, מנהל מדרשת מעלה חבר: "אנשים ביישובים מחוברים לאידיאולוגיה, להתיישבות, אבל רק בתוך הגדר של היישוב. זה לא מספיק. צריך להסתובב, להתחבר לשטח, לאווירה ולמקום. צריך לטייל פה חופשי", הוא טוען בלהט, "להרגיש שהכול פה שלנו. שכשאתה יוצא מהאוטו הממוגן, שלא תרגיש כאילו נחתת על הירח"
אפשרויות הטיול במקום כוללות מסלול מעגלי היורד מתל זיף אל המדבר, דרך המעיינות והמטעים, ולחילופין מסלול ג'יפים היורד מזיף עד לים המלח, מרחק של כ-15 ק"מ.

תוך כדי נסיעה מטלטלת בג'יפ המאובק בשבילי מדבר זיף, מספר נדב על פרוייקט טיולי יום שישי אחת לחודש בהר חברון, בחסות בית ספר שדה סוסיא, פרוייקט שההתמדה והעיקשות לקיימו בקביעות בכל תנאי, לדבריו, הוכיחו את עצמן. "גשם, שמש, קיץ, חורף – כל יום שישי היינו יוצאים עם קבוצה לטיול בהר חברון, לאזורים לא מוכרים. היום הקבוצות שמשתתפות בטיולים הללו נעות בין 50 ל-100 משתתפים, כולל חבר'ה מהגליל והקיבוצים".

שדרוג נוסף של מערך הטיולים בהר חברון, שנזקף גם הוא לזכות המטיילים המתמידים, אומר נדב, הוא מדיניות פתוחה של צה"ל לקיום טיולים באזור. "הצבא התרגל שמטיילים פה, ונותן הרבה יותר אישורים. פעם היה צריך עשרה חיילים שילוו כל טיול, היום זה הרבה פחות מחמיר".

להתחבר לאדמה ברגליים

האידיאולוגיה שמאחורי הטיולים בהר חברון מפעמת גם בקרב המדריכים במדרשת מעלה חבר, מדרשה המשלבת פעילות חינוכית בבתי ספר וסמינריונים עם סיורים באזור. מני ונינו, מנהל המדרשה, צועד איתנו על עתיקות נבי יקין. "אנשים ביישובים מחוברים לאידיאולוגיה, להתיישבות, אבל רק בתוך הגדר של היישוב. זה לא מספיק. צריך להסתובב, להתחבר לשטח, לאווירה ולמקום. צריך לטייל פה חופשי", הוא טוען בלהט, "להרגיש שהכול פה שלנו. שכשאתה יוצא מהאוטו הממוגן, שלא תרגיש כאילו נחתת על הירח". את התודעה הזו, אומר ונינו, הם מבקשים להנחיל גם לתושבים המקומיים וגם למבקרים מבחוץ, בשאיפה שיגיעו כמה שיותר מהם לטייל באזור.

במדרשת מעלה חבר ממוקמת תצפית מרהיבה מעל מדבר יהודה, ע"ש מתת רוזנפלד הי"ד, שהדריכה במדרשה ונרצחה בפיגוע ירי בצומת גוש עציון. כשיוצאים מתחום הגדר המקיפה את היישוב, במרחק של כמה עשרות מטרים בלבד, נחשפים שרידי כפר עתיק, ששורשיו המדויקים עדיין אינם ברורים. אבנים מסותתות הפזורות בשטחו מלמדות כי במקום היתה מחצבה. גתות, בתי בד ובורות מים מלמדים על חקלאות ענפה בכפר.

במדרשה מבקשים לחבר את התלמידים לחיים באותה תקופה, ויחד איתם מחזירים לשימוש את המתקנים העתיקים. המעיינות הסמוכים מהווים גם הם אטרקציה לצעירים. בהמשך נותנים למבקרים להסתובב בעצמם בשטח, בסוג של 'התבודדות' מול המדבר. "המפגש עם המדבר השפיע הרבה על חבר'ה שהגיעו לפה", משחזר ונינו. "אנחנו עושים קבלת שבת במצפה, למשל. המדבר פותח המון דברים בנפש, ואז יותר קל לחנך, לאנשים יותר קל לקבל. אנחנו מרגישים את זה בקבוצות שמגיעות לפה: היציאה מהציוויליזציה יוצרת פתיחות. אנחנו מקבלים על זה המון פידבקים".

ונינו מסביר כי אחת המטרות המרכזיות של המדרשה היא לחבר אנשים לאזור הזה: "אנשים לא עוברים את גבול קריית ארבע דרומה, וזה רק 8 דקות נסיעה. לצערנו, האזור לא נמצא במודעות, אפילו לא של השכנים שלנו בגוש עציון".

מעבר לעובדה שבימי בית שני, בניגוד חריף לימינו, היו בהר חברון כשישים יישובים יהודיים, ושמדובר ב"אזור מדהים", כדברי ונינו, יש חשיבות נוספת להגברת המודעות התיירותית באזור: "הערבים פה משתלטים על קרקעות. זו מלחמה יומיומית", הוא אומר, ומצביע על הכפר הערבי בני נעים, שהתפשט הרבה מעבר לצפי שחזו לו שכניו היהודים. "השאיפה שלנו היא להגיע למה שקורה היום בגוש עציון מבחינת טיולים: אנשים מסתובבים חופשי, בלי חשבונות של נשק, בכמויות גדולות. שם כבר ברור שבעלי הבית הם היהודים. אם גם פה יטיילו כל-כך הרבה יהודים, הערבים יבינו שאנחנו כאן". 

היער הנטוע הגדול בישראל

הג'יפ של נדב ממשיך לכיוון בית יתיר, הראשון ביישובי החבל, ועובר דרך הכרמים והמטעים שמגדלים תושבי היישוב. בהמשך הכביש אנחנו נכנסים ליער הנטוע הגדול ביותר בישראל: יער יתיר. מדובר בשטח עצום שאותו נטעה קק"ל בשנת תשכ"ד, על מנת לחזק את האזור, שעמד אז קרוב לגבול הירדני, בתוך הקו הירוק. כיום מהווה היער מוקד משיכה גם למשפחות המגיעות מערים ומעיירות דרומיות בנגב, בעיקר בימים המיוחדים להתכנסויות סביב המנגל.

מתוך מחשבה תחילה, השאירו אנשי קק"ל שטחים מתאימים בתוך היער שאותם לא נטעו. כ-20 שנה מאוחר יותר הגיעו המתיישבים היהודיים, ושיבצו את קרחות היער בנטיעות משלהם, בעיקר עצי פרי שונים, גפנים וגם פרחים, מה שיוצר פסיפס צמחייה מעניין המרכיב את היער. במרכז יער יתיר נמצא מאגר מים גדול המשמש את חקלאי הסביבה, המשוועים למים בימות הקיץ השחונים בספר המדבר.

אתר נוסף ביער הוא ח'ירבת ענים – בית כנסת נוסף מתקופת התלמוד, שחלקו עדיין עומד כבעבר. היער משופע בממצאים ארכיאולוגיים אחרים, שלא זכו עדיין לטיפול ראוי ומעמיק.

המגיעים ליער יכולים לסייר בו באמצעות שבילים מסומנים להליכה, מסלולי אופניים או נסיעה ברכב. במועצה האזורית הר חברון חולמים על מימוש משמעותי לפוטנציאל התיירותי העצום הגלום ביער יתיר. בין ההצעות: הקמת אמפיתיאטרון להופעות, הפיכת המאגר למתקן ספורט ימי כמו סקי ים וכד', בניית צימרים ביער, ספארי ועוד. 

ישן לצד חדש בסוסיא

אנחנו נכנסים לסוסיא. על הדשא במרכז היישוב מתיז כבאי קצף על עשרות ילדי הקייטנה, שמשתוללים בהנאה בצהריים היוקדים. בית ספר שדה סוסיא, כמו אתרי תיירות ואירוח אחרים ביו"ש, זוכה לשגשוג בשנתיים האחרונות, בעקבות הרגיעה הביטחונית. המקום משמש גם כאתר נופש ואירוח למשפחות וגם כבסיס ליציאה לטיולים באזור.

במרחק עשר דקות נסיעה מהיישוב ניצב אתר בית הכנסת העתיק בסוסיא, וסביבו שרידי העיר היהודית סוסיא, על בתיה, רחובותיה ומתקניה. בית הכנסת, שמתייחד במיקום הפתח מכיוון מזרח, כפי שמורה המשנה, ובפסיפס רצפת בית הכנסת שהשתמר כמעט בשלמות, משמש היום גם לעריכת חופות באווירה ייחודית. עתיקות העיר סוסיא עדיין לא נחפרו כולן, אולם מה שכבר נחשף מגלה חיים יהודיים עשירים.
 

במדרשה מבקשים לחבר את התלמידים לחיים בתקופת בית שני, ויחד איתם מחזירים לשימוש את המתקנים העתיקים. המעיינות הסמוכים מהווים גם הם אטרקציה. בהמשך נותנים למבקרים להסתובב בעצמם בשטח. "המפגש עם המדבר השפיע הרבה על חבר'ה שהגיעו לפה", משחזר ונינו. "המדבר פותח המון דברים בנפש, היציאה מהציוויליזציה יוצרת פתיחות"
"רואים פה הרבה דברים שמסבירים לנו מושגים הלכתיים מהמשנה והגמרא, ומיושמים כאן", אומר נדב. "למשל, חפירת מערה מתחת לרשות הרבים, חצר הקבר ועוד. החפירות כאן גרמו להשלמה הדדית של ארכיאולוגיה שעוזרת להבין את ההלכה והלכה שעוזרת להבין ארכיאולוגיה".

נדב מספר עוד כי בתחילת החפירות לא ידעו שמדובר באתר יהודי. "כשהחל להיחשף פסיפס רצפת בית הכנסת, היתה שם כתובת ארמית באותיות עבריות. עם כל אות שנחשפה, אמר החוקר פרק תהלים מרוב התרגשות". מלבד הסיור באתר עצמו, מוצע למבקרים חיזיון אורקולי ומרכז מבקרים, כולל כל השירותים.

בדרך חזרה צפונה, אנחנו עוברים שוב על פני סוסיא, מעון, כרמל, מעלה חבר, עדרי הצאן, הכרמים המטעים וחממות הפרחים. הרים קירחים משובצים בפסי ירק ויישובים שוקקי חיים על רקע קדמוניותו עוטת ההוד של מדבר יהודה. יום סיור במרחבי חבל הארץ המרתק והלא מספיק נודע הזה, מתיר לנו להשתמש שוב בפרפראזה השחוקה, ולשאול: סנוב, בהר חברון כבר היית?

מועצה בצמיחה

מועצה אזורית הר חברון החלה את דרכה בשנת תשמ"ב, עם הקמת היישוב הראשון בחבל, בית יתיר. כיום מונה המועצה 16 יישובים, 13 מצפים ולמעלה מ-6,000 תושבים. המועצה חולשת על שטח של 18 אלף ק"מ, מקריית ארבע בצפון ועד יער יתיר בדרום. מדי שנה נרשמת עלייה של 6 אחוזים במספר התושבים, עלייה מרשימה ביחס למועצות אזוריות מצליחות כמו מרום הגליל ורמת נגב. עקיבא לונדון ממועצת הר חברון, מסביר כי הגורם לעלייה הוא המשפחות הרבות הנקלטות ביישובי המועצה. "סבר פנים יפות, גמילות חסד, פשטות ודיבור בגובה העיניים של התושבים פה, מושך לכאן אנשים", הוא מסביר.

יישובי המועצה משופעים במוסדות חינוכיים: ישיבות גבוהות בעתניאל ובכרמל, בית ספר אזורי וישיבה תיכונית בסוסיא, מדרשות לבנות במעון ובנגוהות, מכינה קדם-צבאית ביתיר, בית הילד בבית חג"י, ישיבה קטנה במעלה חבר ועוד. התושבים עוסקים בעיקר בחינוך, חקלאות ומקצועות חופשיים. שישה מיישובי המועצה מוגדרים כחילוניים, לחלקם הצטרפו לאחרונה גרעינים תורניים.

בשטח המועצה קמו כמה מפעלים המספקים תעסוקה לתושבים: 'עשבי קדם' בכרמל, המפיק סגולות רפואיות מצמחים מיוחדים הגדלים באזור, 'קומפוסט' – שימוש בזבל בעלי חיים לדישון גינות, מפעל לעזרי תשמישי קדושה במעלה חבר, מפעל קוסמטיקה ועוד. כמו כן פועל בבקעת ערד יקב יתיר, שבו מיוצרים יינות בליווי יינן מוסמך מכרמי היישוב בית יתיר.