בשבע 250:בימי שפוט השופטות

החוק שקוצב את כהונת נשיא בית המשפט העליון. קובע את הנשיאים ל-16 השנים הקרובות. וכולן נשים.

יאיר שפירא , כ"ו בתמוז תשס"ז

כבר השתרש לו המנהג בעיתוני ישראל: אחת לכמה ימים מופיעה תמונתו הזועפת של שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן, ולצדה משובצת תמונתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, והיא חמוצת פנים. וכי מה יכלו העיתונים לבקש לעצמם יותר מקרב מר בין שר משפטים ובין נשיאת העליון?

פרידמן היה יכול לבקש יותר. לו היו עורכי העיתונים שואלים לדעתו, הוא היה מבקש בוודאי שאחת לכמה ימים תופיע תמונתו לצד מי שהוא רואה בו יריב אמיתי ושווה ערך, לצד מי שכדי לקעקע את מפעל חייו הטריח פרידמן את עצמו ממקום מרבצו הרך באקדמיה אל זירת הגלדיאטורים של הפוליטיקה והתקשורת.

את דעתו על בייניש הזכיר פרידמן ברמזים עבים במאמרים שפרסם בטרם נקרא לשרת בממשלת אולמרט. פרידמן רואה בה תככנית, מניפולטורית ומשפטנית בינונית. יריב ראוי מבחינתו הוא אהרן ברק, כמהו פרופסור, כמוהו משפטן עטור פרסים בעל שם בינלאומי, כמוהו עשה מעשה ועזב קריירה אקדמית כדי לשנות את פני המשפט והממשל בישראל. 

בעיטה לאחור

גם השבוע טעו העורכים ושיבצו לצד תמונתו של פרידמן את תמונתה של בייניש. השבוע הצליח פרידמן להשלים חקיקה שקבעה כי בכול ערכאות המשפט לא יוכלו נשיא וסגנו לכהן יותר משבע שנים.

שבע התחכמויות של מערכת המשפט, קבע פרידמן בחקיקתו כי נשיא לא יוכל להיבחר לכהונה נוספת באותה ערכאה או בערכאה המקבילה לה לאחר תום תקופת הכהונה. עוד נקבע בחוק כי לא יוכל להיבחר נשיא שמועד פרישתו לא יאפשר לו להשלים שלוש שנים תמימות בתפקיד. האינסטינקט התקשורתי העמיד את החוק של פרידמן כמכוון כנגד בייניש, נשיאה שברוב שוויוניות החליטה לקצוב את כהונתם של נשיאי כל בתי המשפט, לבד מבית המשפט העליון.

אך פרידמן, בייניש, ובעיקר ברק יודעים שלא לבייניש כיוון שר המשפטים. נשיאת בית המשפט העליון תפרוש מכס השיפוט במלאות לה 70, בחורף תשע"ב, לאחר חמש שנים וחצי של נשיאות, והחוק החדש לא יעלה ולא יוריד משנות כהונתה בתפקיד.

בייניש אף לא טרחה לערוך קרב של ממש, או להתבטא בחריפות כנגד החוק. היא הבהירה שלדעתה מדובר בחוק מיותר, ש"לא יפתור שום בעיה במערכת המשפט", לא יותר. ברק הגיב קשה הרבה יותר: "איזה עוול עשיתי?, איזה עוול עשה מאיר שמגר?" התלונן ברק מעל בימה בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר.

שמגר כיהן כנשיא בית המשפט העליון למעלה מ-13 שנה. תקופה זו היא בעלת הזכויות על מגמות המיוחסות לתקופת נשיאותו של ברק. שמגר הוא האיש שהחל את מגמת ההתערבות הפעילה בעבודת הכנסת והממשלה, שהניח את התשתית לביטול חוקי הכנסת בידי בג"ץ, ושהעניק לתושבים הערבים ביש"ע זכות עמידה בבית המשפט העליון.

ברק כיהן כנשיא בית המשפט העליון 11 שנה, ובכוח המשרה שאין מעליה כל גוף מבקר ומרסן שינה למעשה את שיטת הממשל בישראל. בכנס הסביר ברק כי רק לאחר 5 שנים הוא עיכל את מהות התפקיד, וקלט את הכוח שמצוי בידיו. לו החוק היה קיים בזמנו, שנתיים לאחר שהפנים את כוחה של שררה שאיננה נתונה למגבלות דמוקרטיות, היה ברק נאלץ לפנות את מקומו. לכך מכוון פרידמן.

התקופה היפה

אך לא רק בעבר אנו חיים. סקירה של תולדות שופטי בת המשפט העליון המכהנים, והמועמדים הריאלים העומדים כיום לבחירה בשכלול החוק שהתקבל השבוע, מגלה את המרוויחים הגדולים והמפסידים מהחוק החדש, ושופכת אור על כמה עובדות מעניינות אודות עתידה של המשרה הרמה של נשיא בית המשפט העליון. אולי מוטב לומר נשיאת בית המשפט העליון, שהרי אם המצב המשפטי יישאר על כנו, שופטות הן שינהיגו את מערכת המשפט בישראל, לפחות ב-16 השנים הקרובות, עד לפרישתה של השופטת אסתר חיות לגמלאות בראשית תשפ"ח.

כאמור, בייניש תסיים את כהונתה בראשית תשע"ב (פברואר 2012 למתקשים). מיד אחריה היה צריך להתמנות לנשיא השופט הוותיק אליעזר ריבלין, לתקופה של חצי שנה עד לפרישתו. אלא שהחוק החדש דורש כאמור שהנשיא המתמנה יוכל לכהן לא פחות מ-3 שנים, ולכן יאלץ ריבלין לוותר על התפקיד לבאים אחריו בוותק השיפוט בבית המשפט העליון. הבאים אחריו הם אשר גרוניס ומרים נאור.

גרוניס יאלץ לוותר על התפקיד, ולא רק בשל מחווה אבירית לחברתו השופטת נאור, שמונתה איתו לפני כארבע שנים, אלא בעיקר בשל החוק החדש. גרוניס יפרוש לגמלאות כמעט שלוש שנים לאחר שתעשה זאת בייניש. שלוש שנים פחות שישה שבועות, שיחסרו לו כדי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון. הנשיאה נאור תפרוש בשנת תשע"ז, ותחתיה תמונה השופטת אסתר חיות. חיות התמנתה לבית המשפט העליון בגיל צעיר במיוחד, 51 – לא צעירה כשמגר, שהתמנה בגיל 50, וודאי שלא כברק, שהתמנה בגיל 42, אך עדיין נכונו לה 6 שנים תמימות של נשיאות, תקופה ארוכה מעט יותר משל שתי קודמותיה.

חשוב לציין כי הן נאור והן חיות נחשבות לשופטות מקצועיות, חרוצות וטובות, ושתיהן מתרחקות בדרך-כלל מתככים בתוך בית המשפט העליון ומחוצה לו. סביר שהחיכוכים בין בית המשפט העליון ובין מוסדות השלטון האחרים יתמתנו בתקופת נשיאותן.
ומי הבא בתור? ובכן, כיום חיות היא צעירת השופטים, ועל כן כל המכהנים בבית המשפט העליון היום יפרשו אחריה, ולא יזכו לשבת על כס הנשיא. זאת ועוד, חיות צעירה גם כמעט מכל המתמודדים הריאלים על הכיסאות הריקים בבית המשפט העליון.

עו"ד עוזי פוגלמן, מועמדה של הנשיאה הנוכחית לכס השיפוט, הוא המועמד הרציני היחיד הצעיר מחיות, אך בשנה אחת בלבד, והחוק החדש לא יאפשר לו להתמנות לנשיא לשנה אחת. הנשיא הבא עדיין לא משרת בעליון. הוא אפילו לא הגיש מועמדות.