בשבע 250:שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , כ"ו בתמוז תשס"ז

האם מוטלת חובה מוסרית על ישראל להעניק מקלט לפליטים מסודן?

להיזהר מפליטים ממדינת אויב/ פרופ' רפי ישראלי

זו אינה סוגיה קלה. מצד אחד, התגובה אינסטינקטיבית של כל יהודי היא שמי שנרדף – יש לתת לו מקלט. מצד אחר, בתנאים שלנו, בישראל, ישנן כמה בעיות.

ראשית, אנחנו מדינה כה קטנה, שאנחנו יכולים לקלוט רק מעט אנשים, ולכן אנו צריכים לקצוב מכסה לכמות הפליטים שיגיעו, כמו שבשעתו עשה בגין לפליטי ויטנאם. כך אנו משתתפים במאמץ הכלל-עולמי, ואיננו דוחים את הפליטים לגמרי, ומאידך גיסא איננו מגלים אטימות ובכך מתכחשים לעברנו.

שנית, יש להביא בחשבון שפליטי סודן באים אלינו מארץ אויב. סודן נמצאת במצב מלחמה עם ישראל, ואין מדינה שבזמן מלחמה תסכים לקלוט פליטים ממדינת אויב.

שלישית, כיוון שאנו מוקפים אויבים, קל מאוד להחדיר אלינו מחבלים ושאר מרעין בישין, במסווה של פליטים. מה גם שלפליטים יש קשרים ומשפחות במקומות אחרים ובמדינות חוץ, והדבר יכול לגרום לבעיות של ריגול.

שלושת התנאים האלה אינם מצויים באף מדינה בעולם, ובכל זאת אני אומר שאנו צריכים לקלוט פליטים במכסה, כאמור.

אנו צריכים לחשוב על סוגיה נוספת בעניין הפליטים: הפחד שלי הוא שהסודנים יבואו לארץ ויהפכו ל'פליטים מקצועיים'. הרי אנו מכירים את המצב הזה, שפליטים רבים בעבר הפכו את הפליטות לקריירה, ולא למצב מעבר. המצב היום הוא שכל מי שנכנס תחת חסותו של האו"ם נעשה פליט, כי לאו"ם אין טריטוריה לקלוט פליטים, ולכן הוא לוחץ על המדינות החברות באו"ם לקלוט את הפליטים. כך נוצר מצב פרדוקסלי: אלה שלוחצים עלינו לקלוט פליטים, עושים זאת כי הצלחנו בכך עם הוויטנאמים, אבל הם אינם מביאים בחשבון את שלושת השיקולים שציינתי לעיל.

זאת ועוד, ככל שנקלוט עוד סודנים, נותקף בידי העולם הערבי. הוא יטען שאנו עושים זאת בתור תחבולה, ושאנו קולטים את הפליטים רק כדי שישמשו לנו בתור מרגלים בעולם הערבי.

ללמוד מבגין/ ענת מאור

כן, ועוד איך!

בראש ובראשונה החובה הזו מוטלת על כל מדינה בעולם, ולא רק בישראל. העולם והאו"ם הכירו בהם בתור פליטים פוליטיים, ולכן צריך לעזור להם. המצב בסודן הוא מצב של רצח עם ושל פליטים פוליטיים וברור שעל כל מדינות העולם להתגייס לעניין ולסייע במאמץ. אמנם המציאות תמיד מורכבת, וקשה לקבוע מתי יש כאן פליטים פוליטיים ומתי יש פליטים שסתם רוצים  לשפר את רמת חייהם, אבל מה לעשות שהחיים מורכבים. כך שאיני מקבלת את הטענה שאם נקבל את הפליטים הללו כל אפריקה תהגר לישראל.

שנית על ישראל דווקא להתגייס ולהעניק מקלט לפליטים. לא ייתכן שאנו מזכירים לכל העולם את מה שקרה לאחר השואה, ואנחנו עצמנו לא מפיקים לקח מהעניין. אם נקלוט את הפליטים יהיה לנו עורף מוסרי להטיף מוסר גם לכל מדינות אירופה, ולדרוש מהם שיצטרכו לסיוע.

המחשבה שאם נתעלם והפליטים ייעלמו מעצמם היא מחשבה נוראית. מדיניות הממשלה, לפני קבלת ההחלטה לקלוט אותם, היא תעודת עניות. אני מוכרחה לציין לחיוב את החיילים בגבול שגילו תושייה וקלטו את הפליטים, וכן עוד כמה מקומות שקלטו אותם. אני אישית תרמתי כסף לקליטת הפליטים.

כדאי שנזכור שבגין ז"ל קלט אלפי פליטים פוליטיים מויטנאם. הוא השכיל לעשות זאת בזמנו, וגם היום מוכרחים לעשות זאת, גם אם ברבות השנים נאלץ להם מעמד של אזרחות, כמו שבגין עשה.

כך לא מתקנים עולם/ משה פייגלין

על ישראל בתור מדינה יהודית האמורה לייצג את הערך היהודי העליון של "תיקון עולם במלכות שדי" להיות מעורבת בכל עניין מוסרי הנוגע לאנושות. לכן על ישראל להודיע, למשל, כי אינה משתתפת במשחקים האולימפיים האמורים להיות בסין, בשל הפגיעה החמורה בכבוד האדם ובזכויות האדם שנברא בצלם, פגיעה המתחוללת בסין.

אם יש דבר שישראל יכולה לעשות בנוגע לזוועות המתרחשות בסודן זה לעודד התערבות צבאית של עמי התרבות ופתרון המשבר שם.

פריצת גבולותיה של ישראל לפני פליטים שונים היא למעשה פתח לחיסול המדינה, וכמובן שאין לאפשר זאת.

ברור שפליטי סודן שעברו פעמיים את הגבול המצרי – גם נכנסו אליו וגם יצאו ממנו – 'זכו' לשיתוף פעולה מלא מצד האויב המצרי שמעוניין להציף את מדינת ישראל בפליטים שכאלה ולערער אותה מבפנים. אסור לנו להתבלבל, ועלינו להפריד הפרדה ברורה בין הצורך להיות מעורבים בנעשה בכל העולם לבין ההכרח לשמור על צביוננו וייחודינו הלאומי.

יש כאן שני ערכים: האחד של "עם לבדד ישכון" והאחר "תיקון עולם". אנו חיים בתרבות שמערבבת את הערכים ומציבה אותם בסדר הלא נכון. אנו מסוגלים לתקן את העולם רק מתוך כך שנקפיד על הערך של "עם לבדד ישכון". 

לוודא שאין בהם סכנה לישראל/ הרב בני קלמנזון

לפני כל ההתלבטויות והמגבלות, התשובה היא כן. ה'כן' הזה צריך להיות חד-משמעי. לא ייתכן שהעם היהודי יסרב לדבר כזה. בזיכרון ההיסטורי שלנו צרובה הידיעה כי בעת צרתו ביקשו אבותינו מקלט במדינות אחרות ולא קיבלו – לכן לא נסרב.

אנו טוענים שנעשָה פשע היסטורי נגד העם היהודי, ובאים בטרוניה לאומות העולם: לבריטים ולאמריקנים, לשבדים, לקנדים ולאוסטרלים, בעוון אי-הסכמתם להעניק לנו מקלט בעת רעתנו. לא ייתכן שהעם הנרדף לא יראה לַעולם את הדרך האנושית, ולא יאפשר איזושהי דרך מילוט לאנשים שנמלטים על נפשם. על כן שומה עלינו להציל נרדפים מיד רודפיהם.

עם זאת, "חייך קודמים לחיי חברך". ודאי לא נסכן את קיומינו הרוחני והגשמי. אנו צריכים לוודא שכל מי שמגיע אלינו הוא באמת פליט מפני חרב, ולא פחות מכך. לוודא שיש בעניין הצלת נפשות ממש. כמו כן עלינו לוודא שבפליטים הללו אין משום סיכון ביטחוני לישראל.

זאת ועוד, עלינו לוודא שאין בקליטת פליטים אלה סיכון רוחני לעם ישראל, סיכון של התבוללות כזו או אחרת. לכן עלינו לוודא שהפליטים ישהו כאן באופן זמני, ולא יהפכו לאזרחי קבע. עלינו לקלוט את הפליטים כך שייחודם הלאומי והדתי יישמר. כך נמנע התבוללות ונישואי תערובת.

אמנם יש מחלוקת אם הנוצרים עובדי עבודה זרה הם. על-פי הנאמר לי רובם נוצרים, ועל כן יש בעיה בקליטתם בארץ, אבל אין בספק זה משום דחיית דיני נפשות, ושומה עלינו להכריע בעניין זה כדעת המקלים.

לוּ בזמן השואה מדינות העולם הרואה עצמו כחופשי ונאור היו נוהגות בדרך שבה אני מקווה שתנהג מדינת ישראל, היו עוד מיליונים רבים מבני עמנו חיים היום על אדמת הקודש. אומות העולם לא נהגו כך, והתנהגותם זו תיזכר לדיראון עולם. במיוחד בעניין זה, מן הראוי שנהיה אנו ומדינתנו אור ומופת לגויים, בבחינת "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך" ו"כבוד ה' עליך זרח... וכבודו עליך יראה".