בשבע 251:לא שאננים

הח"כים הדתיים דווקא עומדים על המשמר בנושא החוקה, אם כי מדובר עדיין בשלב הדיונים ולא במישור המעשי.

ח"כ הרב יצחק לוי , ד' באב תשס"ז

כותרות מאמרו של יצחק קליין בנושא החוקה לישראל מטעות באופן מוחלט וקיצוני. הדיונים הנערכים בוועדת החוקה, שבהם מפעם לפעם מופיע יצחק קליין ועוקב, קשים ומסובכים. העניין אינו רק המאבק-לכאורה בין 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' ו'המכון לאסטרטגיה ציונית', כי ישנן הצעות אחרות כמעט לכל סעיף.

אם נמקד את הסוגיות אשר עליהן תקום או תיפול החוקה, נגיע לשלושה נושאים מרכזיים: המעמד האישי הכולל – נישואין וגירושין, גיור וכדו'; שבת ומועדי ישראל – אופיים והחקיקה הנלווית לו; ומעמד המיעוטים בישראל.

לשלושת הנושאים המרכזיים הנ"ל מתווסף נושא המשפיע ישירות על כל כתיבת החוקה, והוא סמכויות בית המשפט בנוגע לחוקה, והיחסים שבין בית המשפט לכנסת. הנושא הזה אף הוא רחב ומורכב, וכולל את דרך מינוי השופטים, את סמכות בית המשפט לפסול חוקים, את רוחב הדלתות שפותח בית המשפט בפני הציבור, אם הכול שפיט או שיש לשים גבולות גם בפני בית המשפט.
בשלב זה ועדת החוקה לא עשתה שום צעד משמעותי בעניין החוקה, מלבד הדיונים הרבים. בדיונים אלו נתגלעו חילוקי דעות מהותיים בשני נושאים: חוק השבות וחוק האזרחות, ונושא השבת.

אני מבקש להבהיר, ההצעות של המכונים אינן מחייבות את הוועדה ואינן היחידות העומדות לפניה.

המעורבות של חברי הכנסת הדתיים היא הגדולה ביותר בוועדה. השתתפותם היא הגבוהה ביותר, והשפעתם רבה. על כן אינני מבין מנין הכותרות על שאננות בנושא בכנסת.

איני משלה את עצמי. אנו יכולים למצוא את עצמנו במצבים פוליטיים שבהם אנו במיעוט או במצוקה. אני מניח שהכנסת לא תחוקק חוקה שאין בה הסכמה עם הנציגים הדתיים או חלקם, אם כי אינני בטוח בכך.

אם לא נגיע להסכמה על הבטחת אופייה היהודי של המדינה ועל שמירת היסודות העיקריים של קיום עם ישראל בארצו, אנו נתנגד לחוקה ונפעל לאי קבלתה.

הכותב הוא נציג האיחוד הלאומי-מפד"ל בועדת חוקה, חוק ומשפט.