בשבע 251:תיקים באפילה

מני מזוז מסרב לסגור אפילו תיק אחד מתוך המאות שנפתחו נגד מתנגדי העקירה, אך כשמדובר בפשיעה תל אביבית – אפשר לגנוז 13 אלף תיקים.

יאיר שפירא , ד' באב תשס"ז

שנתיים חלפו מאז ההתנתקות, וטובי בנינו עדיין נושאים על גבם תיקים פליליים המאיימים לפגוע בעתידם המקצועי, והליכים משפטיים מעיקים ויקרים.

בראשית השבוע התריע פורום 'מטות ערים' כי חברי הקואליציה, ביניהם חברי ש"ס ו'ישראל ביתנו', מנסים למוסס את הצעת החוק לסגירת תיקים פלילים מתקופת המאבק בהתנתקות. הקואליציה, כך טענו שם, מנסה לדחות את ההצבעה עד לפגרה הקרובה, כך תוכל לקבור את החוק קבורת חמור, ולמצער בחודשים הרבים שיעברו עד ששוב ניתן יהיה להעביר את החוק יואשמו ויישפטו עוד צעירים רבים שהיו מעורבים במאבק על גוש קטיף וצפון השומרון. נתוני העבר מלמדים שכל חודש שבו מתעכבת הכנסת ולא כופה על אוכפי החוק את הפסקת ההתעללות במפגינים, יוגשו עוד כמה עשרות כתבי אישום.

כ-6000 נעצרו בפעולות ההתנגדות לפני שנתיים. כעבור ארבעה חודשים הגישו הרשויות במאמץ מרוכז כ-700 כתבי אישום. 100 כתבי אישום חמורים שהגישה הפרקליטות, ועוד כ-600 כתבי אישום קלים יותר שהגישה התביעה המשטרתית. חברי כנסת מהימין ניסו לנהל קרבות בלימה כנגד מה שאיים, ועודנו מאיים, להוות בעיה של דור שלם במגזר הדתי-לאומי. כבר היום קפצו יישובים דתיים אל ראש רשימת בעלי התיקים הפלילים שמתגוררים בהם. והעלבון של היום עתיד להפוך לבעיה כלכלית ופוליטית אמיתית בעשרות השנים הקרובות.

אל מול חברי הכנסת ניצבו חברי הכנסת של 'קדימה', שבימים ההם, כמו גם בזמן הזה, תכננו התכנסות ביו"ש, ולא רצו לפגוע בהרתעת הנוער הדתי מגילויי התנגדות בעתיד. אנשי החוק שטענו בפני חברי הכנסת כי 700 כתבי אישום מתוך 6000 תיקים מעידים על מדיניות אכיפה סבירה. מאז התווספו עוד כ-800 תיקים, וסביר להניח כי בחודשים הקרובים נהיה עדים לעוד מספר מאות של צעירים נורמטיביים שמובלים אל בתי המשפט, אלא אם כן תתגייס הכנסת כדי למהר ועצור את המבצע יוצא הדופן ביעילותו של גורמי האכיפה.

בנסיבות אחרות, אגב, לא נדרשה חקיקה של הכנסת לגניזת תיקים שכזו. אפילו לא החלטה של יועץ משפטי לממשלה או פרקליט בכיר. לפני כשנתיים וחצי החליט וגנז, מי שהיה אז מפקד מחוז תל אביב, המפכ"ל החדש דודי כהן, לגנוז לא פחות מ-13 אלף תיקים פליליים, כדי לנסות ולהפחית מהעומס שבו היתה נתונה התביעה המחוזית במחוז. החלטתו של כהן זכתה אז לביקורת ציבורית, אך גם לגיבוי ממי שחשב שגניזת תיקים בנסיבות מסוימות היא דבר סביר בהחלט – היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

ציבור על ספסל הנאשמים

ד"ר אביעד הכהן, הדיקן של מכללת 'שערי משפט', מבכירי החוקרים של המשפט העברי ואיש רב פעלים, עשה מעשה שלא יעשה. מעשה מגונה בציבור שלם, אפילו בשניים. בכנס ארגון 'קולך', שנערך בירושלים בשבוע שעבר, טען הכהן, במושב שיוחד לפגיעות מיניות בנשים בציבור החרדי, כי "95 אחוזים מעברות המין בירושלים בוצעו על-ידי דתיים או חרדים". הכהן טען כי קיבל את הנתון מבכירים בפרקליטות מחוז ירושלים, וחזר על כך גם ל'בשבע', גם אחרי שבפרקליטות התנערו מהאמירה. ההחלטה אם אמירתו של הכהן מצטיינת יותר בחוסר אחריות שבה, או שמא במופרכות שבה, אינה פשוטה כלל וכלל.

הציבור הדתי והציבור החרדי אינם נקיים מעברות מין כלל וכלל. חלקן מגיעות לכדי תלונה במשטרה ומיצוי הדין עם העבריינים, וחלקם מושתקות, כמו בכל ציבור אחר, ואולי אפילו קצת יותר, בתוך המסגרות החברתיות השונות. אך ד"ר הכהן קובע כי חלקם בעברות מין גדול בממוצע פי 20 משל כל האוכלוסייה גם יחד. ירושלים כולה, על חילוניה, ערבייה ושאר מבקריה, אחראיים רק ל-5 אחוזים מכלל עברות המין. מכאן שבמחוז הצפוני, שבו ישנם מעט דתיים, נתוני הפשיעה המינית צריכים להיות אחוזים בודדים מעיר החטאים ירושלים. ובוודאי שאי אפשר יהיה להשוות את מיעוט הפשעים על אותו הרקע בעיר אילת לעומת ריבויים בבני ברק. לא רק ההיגיון מדבר כנגד דבריו של הכהן, אלא גם פרקליטים במחוז ירושלים.

אין ספק כי פרקליט במחוז ירושלים יכול להתרשם כי רבים מהתיקים שבהם הוא מטפל הם תיקים שבהם מעורבים דתיים וחרדים, חלק נכבד מאוכלוסיית העיר. אין ספק כי הוא יכול להתרשם מכך עמוקות, ואפילו לספר על כך בהתלהבות לד"ר הכהן. הוא יכול אפילו להפריז בדיבורו, ולדבר בדרך הפלגה. אך ד"ר הכהן צריך לדעת מקומו, מקום נכבד למדי, המחייב את בעליו לברור נוסף, או לכול הפחות למחשבה שנייה, בטרם הוא תורם עוד עלילה כנגד ציבור מוכה וחבול בין כך.

Made in Jaffa

'כינוי מקור' הוא מין סוג של סימן רשום בינלאומי למוצר המיוחד למקום מיוחד, שרק בו מייצרים את המוצר, ורק לבעל השם מותר להשתמש באותו שם מיוחד. מקומות רבים יש בעולם, ולא מעט כנויי מקור, אך ישראל מחזיקה אחד בלבד – וגם הוא כמעט נשמט מידיה בשבוע שעבר.

המועצה לייצור צמחים ולשיווקם החזיקה בשם המקור המפורסם 'Jaffa', שבו סומנו מאז קום המדינה המובחרים שבתפוזי ארצנו – שגרירים נאמנים במיטב השווקים מעבר לים. את רישומו של שם המקור יש לחדש בכל עשר שנים, ובפעם האחרונה שניגשה המועצה אל רשם שמות המסחר ובקשה לחדש את השם, סירב האחרון לעשות כן.

לרשם הסתבר כי המועצה התירה לחברות בדרום אפריקה לייצא לאנגליה תפוזים תוצרת ארצם תחת המותג 'Jaffa' תמורת תמלוגים נאים למועצה, לאחר שסייע לחקלאים שם לגדל את זני התפוזים שגדלו עד אז בישראל בלבד. הרשם קבע כי מאחר שאותם תפוזים בדיוק גדלים עתה גם באזור יוהנסבורג, ולא ביפו בלבד, אין הצדקה להמשיך ושמור על הכינוי 'Jaffa' ככינוי מקור.
לעזרת המועצה נחלצה ועדת הערער בנושא, בראשות השופטת בדימוס, מיכאלה שידלובסקי-אור. היא מצאה כי ההרכבה של העצים בדרום אפריקה וסוג האדמה, מעניקים טעם שונה במקצת לתפוזים החדשים, ואשר על כן קבעה כי השם 'Jaffa' יישאר ישראלי.