בשבע 251:הדור השביעי

"השביעי" מנסה לבדוק האם חסידות חב"ד רבת ההשפעה של היום, נוצרה ממנהיג בריזמטי או ממשנה אידיאולוגית סדורה.

עפרה לקס , ד' באב תשס"ז

ספר: 'השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד'/ הרב ד"ר יצחק קראוס, 'יהדות כאן ועכשיו', ידיעות ספרים, כריכה רכה, 322 עמ'.
 
'טנק המצוות', 'מבצע נש"ק', 'דוכני תפילין' ו'מסיבות שבת' הם רק חלק מהמושגים שהטביעו חסידי חב"ד בשנים האחרונות בערי ישראל ומחוצה לה.

אלה, בצד תמונת המחזור של שלוחי חב"ד, שכבר צריכה להתבצע ממרחק רב כדי לתפוס את כל המצולמים בה, הם סוג של חידה. איך הצליח הרב מנחם מנדל שניאורסון להניע את חסידיו לפעילות חובקת נושאים ועולם, ואיך הפעילות הזאת מחזיקה מעמד, ואף מתגברת, 13 שנים לאחר מותו של הרבי האחרון (בינתיים) של חב"ד, הרבי 'השביעי'?

ראשיתו של הספר הזה בשיחה אזוטרית שניהל מחבר הספר עם ספרן בספריית חב"ד בבני ברק. הרב קראוס, ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר-אילן, ביקש לחקור את יחסן של תנועות חסידיות שונות לרעיון הציוני, לקראת עבודת דוקטורט. במסגרת הזו הוא פנה לספרייה הנזכרת ושוחח עם הספרן.

"יום אחד הוא אמר לי, בפשטות ובעדינות", כותב הרב קראוס ב'פתח דבר': "חב"ד היא תנועה רעיונית גדולה, והעיסוק שלך דווקא ביחסה לציונות מזכיר לי אדם העומד במוזיאון מול תמונה של צייר מפורסם, ומתבונן במסגרת התמונה בלבד".

הרב קראוס ניסה לומר להגנתו כי ייתכן שחב"ד ההיסטורית היא תנועה רעיונית, אולם חב"ד של 50 השנים האחרונות היא בעיקר מסגרת ארגונית. על כך השיב לו הספרן שהרב כנראה אינו מכיר כלל את חב"ד, ולא את משנת הרבי מליובאוויטש. חילופי הדברים לא נתנו לרב קראוס מנוחה, והוא החליט לרדת לעומקם של דברים. הספר 'השביעי' הוא אכן תוצר של עבודת הדוקטורט שלו, שנושאה בסופו של עניין היה חסידות חב"ד.

בספרו, שהוא פישוט של העבודה האקדמית, בוחן הרב קראוס אם חב"ד כפי שכל תרמילאי בהודו ובתאילנד מכיר אותה היום, היא המשך של חסידות חב"ד המסורתית, זו שמתקשרת אצלנו ל'תניא' ול'שולחן ערוך הרב', או שהיא משהו אחר, חדיש לגמרי.
המחבר מבקש לבחון עוד, אם הכוח האדיר שאוצרת התנועה הזו בתוכה, על שלל פעילויותיה ושלוחיה בכל העולם, הם פועל יוצא של דמותו הכריזמטית של הרב מנחם מנדל שניאורסון, או שמדובר כאן בהרבה יותר מכך, במשנה סדורה הכוללת תפיסות דתיות ואידיאולוגיות.

מטבע הדברים, מתעכב הרב קראוס על נקודות עיוניות במשנתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון (שנקרא לאורך כל הספר רמ"מ). כאן נדרש המחבר לטרמינולוגיה של העולם היהודי, החסידי ולעתים גם הקבלי. הוא בודק את נאום ההכתרה של הרבי, ולאחר מכן את התפיסה שלו את עצמו כמנהיג השביעי של החסידות ואת הדור השביעי עצמו, הדור שאותו הוא מנהיג, על התפקידים המיוחדים הנגזרים מכך. שביעי, מסביר הרב קראוס, הוא מושג יסודי ביותר בתפיסתו של רמ"מ, מושג שהוא ונגזרותיו גורמים לו להצעיד אותו ואת קהלו הרחק מן החצר החסידית, אל כל יהודי באשר הוא, ואף אל הגויים.

על השאלה שממנה יצא לדרך, אם רמ"מ החזיק במשנה סדורה, משיב הרב קראוס בפרקי הספר ב'הן' רבתי. הרב קראוס מנתח את שלבי ההנהגה של רמ"מ ומחלק אותם לעשורים. בהמשך הוא בוחן את האידיאולוגיה של רמ"מ בהקמת מוסד ה'שליחות', ואת הדגשים שלו במוסד זה. הרב קראוס מרחיב בנושא זה, ובוחן גם את הסיכונים שנוטל על עצמו השליח, את האוטונומיה שלו ואת ההידמות שלו לאברהם אבינו, ראשון האבות מתוך שבעה, אשר כל כולו היה שליח שקרא בשם ה'. בהמשך הוא מתעכב על 'מבצעי המצוות', שיכולים להיתפס כפעולה פופוליסטית ורדודה, אך הוא מוצא לה שורשים תפיסתיים עמוקים.

עובדה ידועה היא שהרבי האחרון של חב"ד העניק משמעות מיוחדת לפועלם של ילדי ישראל. הוא תיקן את '12 פסוקים' שילדי ישראל צריכים לומר, ואף ייסד את תנועת 'צבאות ה'', והיה מעורב בפנים שונות שלה. גם את התנועה הזאת, שיכולה להתפרש כסוג מסוים ולא עמוק מדי של פעילות, מנתח הרב קראוס עד העומק, ומוצא לו שורשים עמוקים בתפיסתו של רמ"מ. הפן האחרון, המעניין לא פחות, שאליו מקדיש הרב קראוס תשומת לב, הוא הפנייה של הרבי אל הגויים והתעמולה של חב"ד בקרבם לקבלת שבע מצוות בני נוח.

השורות האחרונות של הספר מסתיימות בשאלה: 'תנועת חב"ד לאן'. 13 שנים חלפו מאז הסתלקותו של הרבי האחרון, החסידים ממשיכים לפעול בכוח תורתו ואף עושים זאת ביתר שאת, למרות או בגלל שהובטח להם שיש לעשות רק 'משהו' ואז יופיע המשיח. הסתלקותו של הרבי לאחר חינוך למשנה כה עמוקה וסדורה משאיר אחריו סדרת שאלות בלתי פתורות, כמו השאלה אם הרבי היה המשיח, האם יש למנות מנהיג אחר, שמיני אחריו, ומתי ואיך תבוא הגאולה. אבל שאלות אלו ימתינו, כנראה, לחוקר הבא.

ofralax@gmail.com