בשבע 252: להציל את בייניש

הטיפול הממושך בפרשיות השחיטות של יחזקאל בייניש עטוף בסבך של אינטרסים, החלטות תקדימיות סלחניות ונגיעות אישיות.

יאיר שפירא , י"ד באב תשס"ז

עיתונות נבחנת לא מעט לפי מה שהיא מחליטה לפרסם, אך מרתק לא פחות לבחון אותה לפי הדברים שעליהם היא מעדיפה לשתוק.

פרשת בייניש, יחזקאל בייניש, היא דוגמה נפלאה לכושר ההתעלמות של עורכי המדיה מפרשות שהעיסוק בהן עלול להפריע לאג'נדות הפוליטיות והאישיות שהם מובילים. בייניש, נזכיר בקצרה, עמד בראש עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. העמותה נקלעה לקשיים חמורים, וכמה דו"חות, של מבקרת ראשות השידור ושל חוקר מטעם רשם העמותות, הצביעו על מנהל מאוד לא תקין שהנהיג בייניש בעמותה, ועל חשדות לעברות מס ועברות פליליות אחרות.

עברות המס נחקרו דווקא ביעילות, ושלטונות המס ביקשו להגיש נגד בעלה של מי שהיתה פרקליטת המדינה, והיום נשיאת בית המשפט העליון, כתב אישום פלילי. עו"ד בייניש מיהר לבית המשפט המחוזי, ושם התחנן על נפשו בפני השופט דוד חשין, שבצעד חריג ובלתי שוויוני בעליל החליט כי אין לו עילה להתערב בשיקולי מס הכנסה – אך הצטרף לבקשה לשוב ולבחון את כתב האישום שהוגש נגד האיש.

חשין מונה זה לא מכבר לשופט בפועל בבית המשפט העליון. לא ידוע כי הנשיאה בייניש פסלה את עצמה מהדיונים על מינוי הקבע שלו. נציין שבכל אותה תקופה, עת אנשי מס הכנסה עומדים להכריע על גורל בעלה, המשיכה בייניש לשבת בתיקים שבהם היו רשויות המס צד. לתמיהתי בעניין השיבו מדוברות בית המשפט כי אין בכך פסול.

הפרקליטות נתלתה בפסיקתו של חשין, ומשכה את הטיפול בתיק מידי רשויות המס, אלא שבתוך הפרקליטות התברר כי אין מי שיכריע בתיק, שהרי כל הפרקליטים הבכירים במערכת עבדו תחת בייניש או תחת חברתה הטובה, עדנה ערבל; כולם מרגישים קרובים וכולם פסלו את עצמם. כך התגלגל התיק אל משרד היועץ המשפטי לממשלה, שבהחלטה חסרת תקדים החליט לגנוז את התיק, מהנימוק המוזר שיש להקל עם בייניש, שניהל את העמותה בהתנדבות.

יצוין שבאותה תקופה ביטלו כמה שופטים כתבי אישום שהוגשו נגד מנהלים בהתנדבות של עמותות אחרות, שכנגדם הוגשו כתבי אישום דומים, בנימוק של הגנה מן הצדק, כשהם מציינים את האכיפה הבררנית בעניינו של בייניש.

אלא שבעוד הגולל נסתם על פרשת החשדות לעברות מס, החשדות בעברות נוספות שבהם נחשד בייניש המשיכו לנוח על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, שהרי, כאמור, כל הגורמים האחרים בפרקליטות התנערו מהטיפול בתיק. לאחרונה נודע כי תיק בייניש הגיע לישורת האחרונה, ועתה נתון גורלו של בעלה של השופטת בייניש בידי היועץ המשפטי לממשלה. ראו זה פלא, בימים אלה ממש החליטה השופטת בייניש ליטול את גורלו של היועץ המשפטי לממשלה ולהפקידו בידיה.

אם יחליט בית המשפט העליון להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בתיק קצב, ובמיוחד אם הוא ילווה זאת בביקורת קשה על מערכת קבלת ההחלטות של היועץ ואנשיו, ברור כי גורלו של מזוז נחרץ, והוא ייאלץ לפנות את כיסאו. כולם הופתעו מהוצאתו של הצו על תנאי. כולם הופתעו מהרטוריקה הקשה של הנשיאה בייניש כנגד הפרקליטים המייצגים בפניה את מזוז. כולם יודעים. כמעט אף אחד לא מעיז לכתוב מילה, שלא לומר כותרת ראשית.

היחיד שממשיך להתריע על הפרשה החמורה שוב ושוב הוא העיתונאי יואב יצחק, שהגיש עתירה כפולה אל בית המשפט העליון, שבה הוא מבקש שבייניש תפסול את עצמה מטיפול בתיק קצב, ושמזוז יחליט סוף סוף בגורלו של בייניש. התיק הועבר אל לטיפולו של השופט עוזי פוגלמן, מקורבה של בייניש עוד מימיה בפרקליטות. לפני ארבעה חודשים מינתה אותו בייניש במינוי זמני לבית המשפט העליון, ובעוד חודשיים מסתיים מינויו וגורלו בבית המשפט העליון תלוי בעיקר ברצונה של הנשיאה. פוגלמן לא את פסל עצמו מלטפל בתיק.

תקדימים ימניים

שני פסקי דין שניתנו בירושלים בימים האחרונים הבהירו כי לימין הישראלי דווקא יש השפעה משמעותית על עיצוב המשפט בישראל. בבית משפט השלום בירושלים מצא לנכון השופט לירן להגביל מאוד את יכולתו של אדם להגנה מן הצדק כאשר הוא טוען לאכיפה בררנית, כאשר הרשיע את איתמר בן גביר במיני עברות הסתה שונות. בן גביר טען כי אכיפת רשויות החוק בעברות שכאלו פועלת כמעט אך ורק עליו. לירן, כשהוא סותר פסקי דין אחרים שניתנו לטובתו של בן גביר באותו עניין ובאותו בית משפט, דחה את הטענות והרשיע את איש תנועת 'כך'.

בצירוף מקרים מרשים, בחר בית המשפט המחוזי בעיר לבטל החלטה של השופט מינץ מבית משפט השלום, שהורה לפרקליטות לפני כמה חודשים לבטל כתב אישום שהוגש נגד נדיה מטר על העלבת עובד ציבור. מטר, ששלחה מכתב מעליב למדי לראש מנהלת ההתנתקות לשעבר, יונתן בשיא, הועמדה לדין על העלבת עובד ציבור. הדוגמאות הספציפיות שהעלה בפני השופטים עורך דינה, יורם שפטל, המורות כי בכל פעם שמקרים שכאלו הגיעו אל משרד היועץ המשפטי לממשלה החליט הלה שלא להגיש כתב אישום, לא הרשימו את השופטים. אלו קבעו רף גבוה במיוחד להגנה מן הצדק, ורף גבוה עוד יותר להוכחת אכיפה בררנית.

אשר על כן קבעו בן גביר ומטר תקדימים בעניין חשוב, אלא אם כן, כמובן, יתברר כי לא רק באכיפה בררנית עסקינן, אלא שגם פסיקה בררנית איננו חסרים.

חוק נגד השפלה

החוק קבע כי עצורים לא יושפלו ברשות הרבים, ובפרט בבתי המשפט, ולא יובלו לשם כשהם אזוקים בידיהם או ברגליהם שלא לצורך. ככלל, רשויות החוק בחרו להתעלם מהחוק, ועצורים שאין כל חשש שיימלטו מבתי המשפט הובלו מושפלים בפני השופטים, שלא טרחו לאכוף על השוטרים את הסרת האזיקים.

לאחרונה הוציאה הנציבה על קבילות שופטים החלטה המורה על הסדר חדש, שלפיו יקפידו השופטים כי איש לא יגיע אזוק בפניהם, אלא אם נתנו רשות מפורשת לעשות כן. הסנגוריה הציבורית הורתה השבוע לפרקליטיה לעמוד על מילוי ההוראה, ועל דיווח בכל פעם שהשוטרים והשופטים מפרים את החוק.