חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 253ראשיהפצה

שאלת השבוע - דעות

05/08/07, 17:55
אנשים שהמערכת בחרה

שאלת השבוע: האם במצבה הנוכחי לא הגיע הזמן שמדינת ישראל תוותר על הסיוע האמריקני?

צדקה מן הגוי היא טומאה/ הרב ד"ר זייני אליהו, ראש ישיבת ההסדר חיפה

מעמד התמיכה כלכלית של האומות בישראל כבר קבעו רבותינו (בבא בתרא, י ע"ב): 'נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר: צדקה תרומם גוי וחסד - לישראל, ולאומים - חטאת. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל, ולאומים חטאת". אין ברמת היחסים הבין-לאומים חסד אבסולוטי אלא אינטרסים בלבד, אף אם ברוב המקרים הם מוסווים מאחורי תחפושת של חסד. העם היחיד המסוגל לגמול חסד ללא ציפייה לתגמול הוא זרע אברהם אוהבו של הקב"ה, וזו כוונת רבותינו הנ"ל. לכן ברגע שעמנו מסכים לקבל פסידו-חסד זה הוא רומס את היושר ואת האמת, כי הוא מאפשר לאינטרס להתהדר בגלימת החסד. משום כך רבותינו מדגישים שכל המאפשר זאת דוחה את גאולת ישראל, ובזה גאולת העולם כולו.

במסכת סנהדרין החריפו רבותינו את קביעתן בקובעם שהמקבל צדקה מן הגויים שווה למי שאוכל 'דבר אחר'. אין מאכל אסור מאוס על עמנו כחזיר המייצג את הבלתי טהור ביותר בעיני עם ישראל. יש בקבלת הצדקה מן העמים משום טומאה. מדינה שאינה מוכנה לחיות בזכות עצמה, ושחייה תלויים בחסדי אחרים, אין לה כל כבוד עצמי ולאומי, ולכן ספק אם יש לה זכות קיום ח"ו.

ה'שנוררות' הכרונית שנכפתה עלינו באלפיים שנות גלותנו נהפכה כנראה לטבע שני אצל כה רבים, שהתנהגויות המשפילות כל בעל כבוד עצמי מינימלי, נעשו לנורמליות במדינתנו עד שהן מעוררות סלידה אצל כל יהודי ששומר על כבוד של בנים אתם לה' אלוקיכם. בני ה' תלויים בחסדי ה' ולא בחסדי עמים ולאומים.

מן הראוי להזכיר שכל הקלחת האומללה של הדור האחרון שהלך שבי אחרי ההסכמים הנוראים של אוסלו, החלה בהסכמה להשפיל את עצמנו בקבלת צדקה מן העמים. שהרי כל שלטונו של יצחק שמיר נפל בגלל הערבות של עשרה מיליארד דולר שלהם הייתה זקוקה מדינתנו כדי לקבל את אחינו מרוסיה. ארה"ב התנתה 'חסד' זה בכניעת מדיניותנו לתכתיביה הדיפלומטיים. ממדריד, בשל השוחד הכספי, נסללה הדרך לאוסלו, ומשם לרבבות קרבנות יהודים, להתגברות הטרור, ולנסיגות בכל החזיתות. וברצוני להעיד מעל דפים אלה שאחד מידיד משפחתי הצהיר בפנינו שהוא וחבריו היו יכולים לתת ערבויות אלה למדינתנו אם הכול היו מסכימים. בני עמנו העדיפו כספי העמים, 'דבר אחר' ממש.

אנחנו תורמים לאמריקנים לא פחות/ פרופ' עזרה זהר

שנים רבות קיבלה ישראל סיוע כלכלי, שהגיע בשנותיו האחרונות רק ל-2 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי, ואף-על-פי-כן חשבו רבים מאוד מאזרחי ישראל שללא סיוע זה לא נוכל להתקיים. אחרי שהונהגו אצלנו עקרונות של כלכלה חופשית, התברר שאין זה כך, והסיוע הכלכלי הגיע לקצו. מה שנותר הוא סיוע צבאי, המגיע לכשני מיליארד דולר בשנה. נוסף על כך ישראל מקבלת מדי פעם כספים לפרויקטים מיוחדים.

הסיוע הצבאי אינו עניין של תמיכה או סיוע בלבד או בעיקר. במידה רבה נהנית ממנו גם ארצות הברית, במיוחד מפיתוחים משותפים של אמצעי לחימה הדרושים לשתי המדינות.

אולם הבעיה של הסיוע הצבאי היא בכך שהוא מתפרסם ברבים, בעוד הסיוע הצבאי של ישראל לארצות הברית איננו מתפרסם. כך נוצר רושם בלתי מאוזן. האמת היא שהאמריקנים אינם כה נדיבים כמו שרבים חושבים. תמיכתם ניתנת בעיקר לגבי המצאות ופיתוח אמצעי לחימה שמעניינים אותם, כלומר שצבאותיהם סבורים שיוכלו להפיק מהם תועלת.

בתחום המודיעין במזרח התיכון, וגם בארצות אחרות, ישראל מגישה סיוע רב לאמריקה. רשימת אמצעי הלחימה שפותחו בישראל ומצויים בשימוש בעיראק, במלחמה זו ובמלחמה הראשונה, היא גדולה ומגוונת. אך גם לפני כן קיבלו האמריקנים ללא תשלום  טנקים, מטוסים, רדאר ואמצעים רבים אחרים מתוצרת ברית המועצות, משלל מלחמותיה של ישראל.

הבעיה החמורה ביותר בעניין הסיוע האמריקני היא שאנו משלמים עבורו מחיר כבד מאוד. אמריקה התנגדה להכרזה על מדינת ישראל, הנשיא טרומן הסכים להכיר בנו רק אחרי שחברי מפלגתו הסבירו לו שאם לא יכיר בישראל לא ייבחר שוב. מאז נמשך מה קרוי אצלנו 'לחץ אמריקני' בכל עניין. החל מהגבולות במלחמת העצמאות ועד להקמת ממשלה ערבית ביהודה ושומרון, ולחץ בלתי פוסק על ישראל לוותר לאבו מאזן, טרוריסט שלא שינה את עמדותיו. מטרתו של הממשל האמריקני היא להחזיר אותנו לקו הירוק מבלי להבטיח שלום אמת והפסקת הטרור.

לפעמים נדמה שהמחיר שאנו צריכים לשלם עבור הסיוע הוא מעבר למה שאנו יכולים להרשות לעצמנו. היות שאמריקה פופולרית בציבור הישראלי, ראשי הממשלה משתדלים שלא להתעמת עם הממשל האמריקני גם בנושאים קיומיים, אף-על-פי שההיסטוריה מוכיחה שאם עומדים חזק – אפשר לא להיכנע ללחץ אמריקני. 

נעזרים בכסף, אבל מחליטים לבד/ סילבן שלום

הסיוע האמריקני הוא חלק מסיוע מדיני כולל שניתן למדינת ישראל, והוא נובע מערכים המשותפים לנו ולעולם המערבי.  
מאז סוף שנות השישים, היחסים בין ישראל ובין ארצות הברית נחשבים ליחסי החוץ הקרובים ביותר שמדינת ישראל מקיימת. הסיוע שנותנים לנו האמריקנים מגדיל את יכולתה של ישראל להתמודד אל מול איומים קיומיים ביטחוניים וכלכליים, וכן מאפשר את חיזוקה של מדינת ישראל באמצעות קליטת עולים, כמו שהיה למשל במקרה של העלייה הרוסית.

עצמאותה של ישראל היא עיקרון שעליו יש לשמור בכל מצב, ויש לפתח את כלכלת ישראל כך שלא נזדקק לסיוע של מדינות אחרות. אסור שהסיוע האמריקני יפגע בעצמאותה המדינית של ישראל, אבל עם זאת, ישראל היא המוצב הקדמי של העולם הדמוקרטי בתוך המזרח התיכון.

המלחמה שישראל מנהלת נגד האסלאם הקיצוני משרתת ומייצגת גם את מלחמתו של העולם המערבי הדמוקרטי כולו בפונדמנטליזם האסלאמי. על לכן יש כאן זהות אינטרסים ואחדות מטרה, שמצדיקים קבלת סיוע מהעולם המערבי, ואין בהם כדי לפגוע בעצמאותה המדינית של ישראל.

שיתוף פעולה ועמידה איתנה/ מאיר רוזן

בעידן המאבק הבינלאומי נגד הטרור, בשעה שיש עדיין גורמים שטרם השלימו עם קיומה של מדינת היהודים, על ישראל לעשות הכול כדי להתחזק ולהגדיל את האוכלוסייה שלה, להעלות את רמת החינוך ואת חוסנה הלאומי בכלל. בשעה שארה"ב מסייעת לישראל, יהיה זה בתחום הצבאי או הכלכלי, היא עושה זאת גם מתוך אינטרס אמריקני מובהק.

על ישראל לגייס משאבים אנושיים וכלכליים מכל מקור אפשרי, ועם זאת להבהיר, באופן חד-משמעי, כי כל ההחלטות הנוגעות לאינטרס הלאומי של ישראל הן בסמכותה הבלעדית של ממשלת ישראל. כל מי שמסייע לישראל חייב לזכור כי כשישראל היתה סבורה שהיא בסכנה קיומית, היא לא היססה לשלוח את מטוסיה לבגדד ולהפציץ כור גרעיני. עלינו לשאוף לשיתוף פעולה מלא עם כל מדינה דמוקרטית ראויה, כשווים בין שווים.

מתוך ידיעה ברורה שהסביבה שבה אנו חיים עדיין עוינת אותנו, וכל עוד איננו רואים שינוי מהותי בחינוך שארצות ערב נותנות לילדיהן, לא נוכל לסמוך אלא על כוחנו-אנו.

בכל מהלך מדיני אנו חייבים לזכור שעל אף כל ההסכמים שנחתמו או ייחתמו בינינו לבין ארצות ערב, חוסר היציבות של המשטרים באזור יחייב אותנו תמיד למאמץ ביטחוני רציני, והפער היחידי שעליו נוכל לסמוך, גם מסיבות דמוגרפיות, הוא הפער התרבותי בינינו לבין שכנינו.

לאחר 60 שנות עצמאות, לא נוכל להסכים לפגיעות חמורות בריבונות שלנו, בין על-ידי קסאמים או קטיושות, בלי שנמצא פתרון לסכנה ולפגיעה בנו. מבחינה זו, הקשר שלנו עם ארה"ב אינו רק במישור הכלכלי או הביטחוני, אלא הוא עמוק הרבה יותר, מבחינת שותפות הגורל, הכוללת מאבק על עקרונות הדמוקרטיה המאפיינים את שתי המדינות.