בשבע 254:שרוולים ארוכים

עודד מזרחי , כ"ח באב תשס"ז

שני מירושלים היתה בשירותה הלאומי במשטרה, שם נחשפה לאלימות, לפשיעה ולפעילות מול מחבלים בתקופת פיגועים קשה. השירות גרם לה לירידה באמונה בה' ובקיום המצוות, והיא חשה שעליה לחפש מקום אחר לשרת בו. כך הגיעה ל'מרכז להעמקת הזהות היהודית' במבשרת ציון, מדרשה שבה למדו הבנות להעביר שיעורים על מסורת ומצוות, ולאחר מכן לימדו ילדים עם רקע מסורתי או חילוני שהתגוררו באזור.


שני הגיעה לבית הקפה לראיון. המנהל הסביר לה בפירוט מה צריך לעשות, ואז הגיע לנושא המדים. הוא אמר שמבחינתו היא יכולה לעבוד עם חצאית, אבל היא חייבת ללבוש שרוול קצר. שני אמרה: "לא! אני הולכת עם שרוול שלושת-רבעי..." והמנהל מיהר לסיים את הראיון. שני הצטערה על העבודה הנוחה כל-כך, אבל שמחה שלא הסכימה להתפשר בנושא הצניעות
כדי לקרב ילדים ליהדות נדרשה ממנה, כמובן, הופעה צנועה והולמת, ובין השאר התחייבה ללבוש חולצות עם שרוולי 3/4 במקום שרוולי ה-1/4 שלבשה באותה עת. הדבר לא היה קל, אבל לבסוף קיבלה זאת על עצמה, ולפני תחילת הלימודים רכשה כמה חולצות לפי התקן הנדרש.

השנה עברה בהצלחה. יראת השמים שלה התחזקה, ובתום השנה התלבטה אם להמשיך ללבוש את החולצות הארוכות. היא שמה לב שכך שהיחס של סביבתה אוהד יותר, וגם הצעות השידוכין השתפרו, והחליטה לבסוף בחיוב.

היא נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית, במגמות יחסים-בינלאומיים וערבית. נותרו לה כמה חודשים עד לתחילת הלימודים, והיא החלה לחפש עבודה. אז נתקלה במודעה שבה נדרשו מלצרים לבית קפה ברחוב עמק רפאים, הסמוך מאוד לביתה. שני שמחה ביותר, וחשבה שיהיה נפלא לחסוך את הנסיעות ולהימנע מאיחורים, הרי בסך הכול צריך לחצות את הכביש.

שני הגיעה לבית הקפה ומילאה טופס בקשה. לאחר כשבועיים התקשר אליה המנהל כדי להזמינה לראיון. כשהגיעה, הסביר לה בפירוט מה צריך לעשות, ואז הגיע לנושא המדים. הוא אמר שמבחינתו היא יכולה לעבוד עם חצאית, והוסיף שבחורף המלצרים לובשים חולצות עם שרוולים ארוכים, אבל בקיץ הם חייבים ללבוש שרוול קצר, והצביע על מלצר שהתלבש כך.

שני אמרה: "לא! אני הולכת עם שרוול שלושת-רבעי..."

המנהל סירב, ושני, שרצתה מאוד את העבודה, ניסתה להגיע לעמק השווה: "אולי אלבש את מדי החורף?"

"לא. אני רוצה שכולם ילבשו אותו דבר".

"אז אולי אלבש מתחת לחולצה הקצרה גופיית שלושת-רבעי..."

המנהל מיהר לסיים את הראיון. שני עזבה את המקום. היא הצטערה על הפסד העבודה הנוחה כל-כך, אבל שמחה שלא הסכימה להתפשר בנושא הצניעות.

לאחר מכן ניסתה את מזלה כדיילת מכירות של מוצרי יוגורט בסופרמרקט. נציגת כוח האדם דרבנה אותה להכשרה במרכז בתל אביב, למרות שלא נותרו עמדות מכירה במבצע הקרוב. בתום ההכשרה חילקו נציגי החברה את הדיילים לפי אזורים בארץ. כל דייל קיבל מזוודה, ובה דוכן מתקפל. שני ביקשה מנציגת השירות האחראית על מחוז ירושלים שתעבוד בסופרמרקט סמוך למקום מגוריה. הנציגה אמרה: "אין לי בשבילך מקום, לא קרוב ולא רחוק. חכי רגע בצד..."

לאחר מכן דיברה הנציגה עם מישהי, שהרימה לפתע את קולה: "מה פתאום שאלבש חצאית וחולצה ארוכה?! זו כפייה דתית!"
הנציגה ניסתה להרגיעה: "אני מצטערת, אבל זה תנאי הכרחי לסופרמרקט הזה..."

לאחר כמה רגעים, הביטה הנציגה בשני ושאלה: "את תמיד מתלבשת ככה?"

שני ענתה בטבעיות: "בטח".

"את מסורתית?"


"לא, אני דתייה".
"כמו שראית, התפנה לי מקום עכשיו... מדובר בסופרמרקט ברמות אשכול. הוא קרוב למעלות דפנה, שכונת מגורים דתית-חרדית, ואנחנו מחייבים את דיילת המכירות ללבוש חצאית ארוכה ושרוולים ארוכים. בקיצור, מה דעתך לקחת את העבודה?

אארגן לך חולצה צנועה עם שרוולים ארוכים במקום הטי-שירט שכולן קיבלו. ויש עוד יתרון, בסופרמרקט הזה יהיה לך דוכן גדול ורחב במקום הדוכן המקופל במזוודה שיש לכולם. הוא יישאר נעול במחסן לאחר המשמרת, ולא תצטרכי לסחוב אותו כל יום מהבית".

שני קיבלה בשמחה את ההצעה המפתיעה והנוחה. תחילת מבצע המכירות נקבעה לשבוע הבא, שלושה שבועות לפני ראש השנה.

ביום שלישי ב-23:00, לפני תחילת עבודתה, צפתה שני בחדשות בטלוויזיה. נמסר כי המשטרה הסירה את המחסומים שהוצבו במשך היום בגלל התראה חמה על מחבל מתאבד בירושלים. בני משפחתה ישנו, הרחוב היה שקט ורגוע, והיא צפתה בסרט על הפיגוע בבנייני התאומים, התבוננה בתדהמה בבנייני הענק הקורסים בן רגע והופכים לאבק. אז נשאה את עיניה לשעון שתלוי מעל לטלוויזיה, וראתה כי השעה היא 23:17. בדיוק אז נשמע קול פיצוץ עז - - -

כל הבניין רעד, ונדמה היה כי הוא עומד לקרוס מעוצמת הפיצוץ, בדיוק כמו בנייני התאומים שעדיין ריצדו על המסך. בני משפחתה התעוררו בבהלה, ואנשים ברחוב התרוצצו לכל עבר. לאחר דקות ספורות הגיעו כוחות ההצלה והביטחון. שני התבוננה מחלון ביתה, ואט-אט שמעה והבינה מה קרה. מחבל מתאבד התפוצץ בבית הקפה הסמוך לביתה, אותו מקום שכה השתוקקה לעבוד בו...

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם  odedmiz@actcom.co.il