בשבע 257: מכתבים

קוראי העיתון , ט"ז באלול תשס"ז

על אמנים וחיילים (בתגובה ל'על דעת עצמי', גיליון 256)/ משה וייס, נתניה

מזה זמן קיים עליהום תקשורתי על אמנים שאינם משרתים בצבא. הגדיל לעשות בעיתונכם האחרון אבי סגל, שהאשים בכך את מערכת בריאות הנפש בצה"ל.

אחד המאפיינים המרכזיים שמאפשרים לאדם להשתלב בצבא היא יכולתו להיות כמו כולם, לעשות מה שאומרים לו ולא לנסות לתת ביטוי לצדדים המיוחדים והשונים שלו. החייל חייב להסתפר כמו כולם, להתלבש כמו כולם, לצעוק "כן המפקד" יחד עם כולם וכן הלאה. מה לעשות, אבל אותן תכונות חשובות שמאפשרות לטובי בחורינו להיות חיילים למופת, יקשו עליהם מאוד אם ירצו להיות אמנים. בהחלט ייתכן כי קב"נים שחררו חלק נכבד מהאמנים, אך סביר שבכך עשו את מלאכתם, כי אכן אמנים אלה אינם אנשים 'רגילים' שיכולים להשתלב במסגרות רגילות.

אני לפחות, מתקשה לדמיין את עצמי נלחם כתף אל כתף עם אדם כמו אביב גפן. לדעתי הוא באמת לא מתאים לצבא.

סוף להשתמטות/ יחיאל זהבי, רחובות

רעיון השירות הלאומי לכל הוא פתרון טוב. מעתה לא יהיו סיבות להשתמטות וכל אזרח ייתן את חלקו למדינה, מי בצבא ומי בשירות הלאומי.

אך בכדי למנוע נהירה לשירות הלאומי, יש להגדיל את ההטבות והתגמולים לחיילים (בעיקר לקרביים) בצורה משמעותית, הן בעת השירות והן לאחריו.

צריך גם לדאוג שהמשרתים בשירות הלאומי יעשו גם מילואים.

ללמוד מעמוס עוז/ חיים אופיר, תל  אביב

כזכור, הסופר ואיש השמאל עמוס עוז אמר דברים ברורים וחד משמעיים- שעזרו להוריד מסדר היום הציבורי הישראלי כל מחשבה אפשרית של גירוש ערבים.

עוז אמר: ''יום פקודה יהיה יום סירוב פקודה. גירוש ערבים לא יהיה -כי אנחנו לא ניתן לו להיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ גשרים, אפילו אם נצטרך לפרק את המדינה".

יוסי שריד אמר דברים דומים. הם הצליחו לצרוב בתודעה שגירוש ערבים שווה לגזענות, פשע נגד האנושות, פקודה בלתי חוקית בעליל, שלא יעלה על הדעת שישראלי יבצע אותה.
 
בואו נכריז שאנו תלמידי עמוס עוז. לא יעלה על הדעת, שום יהודי לא ייתן יד ולא יאפשר גירוש של יהודים. יום פקודה יהיה יום סירוב פקודה 
 
אמת, שהשמאל אלוף במניפולציות. יולי תמיר תגיד שמדינה רשאית לקבוע את הגבולות שלה . הם יגידו שלא דומה ''פינוי'' פנימה, לגירוש החוצה וכו'  -צריך להכין מענה חד וברור.
 
אני מאמין שמסר חד משמעי שלנו, תוך היתלות ב'''אילנות גבוהים'' מהשמאל, אם יופץ נכון- יכול להביא לסירוב המוני -להכניס את הצבא והשלטונות לבעיה רצינית- ולהשפיע על החלטותיהם העתידיות.

גם באלטלנה היו סרבנים (בתגובה למכתב למערכת 'איפה סרבני אלטלנה', גיליון 256)/ משפ' יעקובוביץ', ירושלים

מרדכי אופיר שואל: "איפה סרבני אלטלנה". אנחנו מכירים אחת: שכנתנו, תקווה אלדובי עליה השלום קיבלה פקודה מיצחק רבין לירות על הספינה, אך סירבה. כתגובה אמרו לה "תמיד ידענו שהדתיים יבגדו".

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות  

הצנזור הצבאי פסל כותרת סודית .
 ראש הנקרע.

צה"ל : מספר המשתמטים עולה .
 המתנדפים בעם.