בשבע 257: זה לא הוא, זה אנחנו

השופט הערבי, שהטיל השבוע חצי מיליון ₪ קנס על קצין שהגן על חייו וכנראה הרג נער, רק הוציא לפועל מדיניות יהודית מובהקת ועקבית.

יאיר שפירא , ט"ז באלול תשס"ז

לפני חמש שנים יצא רס"ן צבי קוריצקי, קצין מצטיין, לסיור שגרתי, כשלפתע התקבלה בקשר הצבאי התרעה חמה על מכונית תופת העומדת לצאת מהאזור לכיוון ישראל. קוריצקי נשלח לכפר נזלת כדי לנסות ולאתר את המכונית מבעוד מועד.

הכניסה לכפר היתה, כאמור, ספונטנית ובכוח מצומצם. הכוח הזה נתקל עד מהרה בהתקהלות צעירים, שיידו אבנים לעברו.

קוריצקי ניסה לפזר את ההתקהלות ולהמשיך במשימה החשובה, הוא קרא לצעירים להתפזר, ומשלא נענה ירה כדור אחד מעל לראשם. מאוחר יותר טענו תושבי הכפר כי הכדור שירה הקצין חדר לאחת ממרפסות הבתים והרג צעיר כבן שבע-עשרה שעמד שם. השבוע פסק סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה, השופט סברי מוחסן, כי קוריצקי והמדינה יפצו יחדיו את יורשיו של הצעיר שנהרג ביותר מחצי מיליון שקלים.

במהלך הימים האחרונים, כשעסקתי בנושא, נרמזתי לא פעם כי רק שופט ערבי יכול להטיל פיצויים כה גדולים, בנסיבות כה לא מוצדקות על קצין קרבי ומסור. האמת, צריך לומר, עצובה הרבה יותר, אך לאומית הרבה פחות.

סברי מוחסן, שופט על סף פרישה, הוא הגרסה הערבית למלח הארץ. בוגר בית הספר החקלאי כדורי, שהקדיש 20 שנה לחינוך, עוד 20 שנה עבד כעורך דין פרטי, לפני 12 שנה התמנה לשופט וכבר 5 שנים שהוא סגן נשיא בית המשפט שבו הוא משרת. קביעות מטומטמות כמו הטענה כי כוח של ארבעה חיילים היה צריך לשקול אמצעים אחרים לפזור רוגמי האבנים, העולים עליהם פי כמה במספרם, או הדקדוק כחוט השערה מתי בדיוק היה אמור לעבור קוריצקי מירי באוויר לירי מעל ראשי המתפרעים, אמנם מופיעות בפסק דינו של מוחסן, אך ככלל הן מופיעות כציטוטים של פסקי דין אחרים, בעיקר זה של בית הדין הצבאי שבו ישבו שלושה שופטים: אלוף משנה ניר אברהם, סא"ל גיא מסד, ורס"ן צביה הרן – יהודים כשרים לחלוטין.

אלה, בפסק שקשה לפענחו גם בקריאה אטית בחדר ממוזג, נסמכים על מסכת ראיות מפוקפקת, שלחו לפני יותר משנתיים את הקצין המצטיין קוריצקי לשישה חודשי מאסר, כשהם שוללים ממנו את דרגותיו, התחייבויות סוציאליות שהבטיח לו הצבא ואת שמו הטוב, וקובעים כי גרם מוות ברשלנות. הם שגם הפקירו אותו לתביעה אזרחית, שבה קיים 'השתק' – חוסר יכולת לדון בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הפלילית.

גם להתעלמות של מוחסן מתיקונים שונים שהכניסה הכנסת לחוק כדי לנסות ולהגן על חיילי צה"ל מתביעות פיצויים, בעקבות תקלות במהלך פעילות מבצעית ביו"ש (המחוקק לא מעניק הגנה כלל על היזק של חייל במזיד) סיבות טובות, לא בשל היותו ערבי, אלא בעיקר בשל היותו שופט שלום הכפוף לתקדימים בבתי המשפט הבכירים יותר, ובראשם בית המשפט העליון, שהולך ומקצץ בהגנה שהעניקה הכנסת.

את התקדימים הללו מצטט השופט מוחסן בפסק דין רהוט, אינטליגנטי ומאוזן. את עלבון הבגידה בו יאלץ קוריצקי לתבוע מבני עמו.

עוון סיוע להתמכרות

פסק דין חכם ומיוחד, ולפי דעתי תקדימי, ניתן בשבוע שעבר בבית משפט השלום בפתח תקווה. סיפור המעשה החל כאשר זכיינית של מפעל הפיס בעיר החלה להעניק לאחת מלקוחותיה אשראי בקניית כרטיסי הגרלה. המזל, ובעיקר בסטטיסטיקה, ניצב כמובן לצד מפעל ההימורים, והאישה החלה לצבור חובות. בתחילה חובות של מאות שקלים בודדים, שנפרעו מעת לעת, אך בחלוף הזמן תפחו הדברים עד שלפני שלוש שנים נאלצה המהמרת להודות בכתב בחוב של למעלה מ-14 אלף שקלים, לאחר שהצליחה לצמצם את חובה מ-19.5 אלף שקלים.

כך נקפו החודשים. הזכיינית המשיכה להעניק אשראי באלפי שקלים, והמהמרת הימרה וניסתה לצמצם את חובה התופח. אך לפני כשנתיים עמד החוב כבר על כמעט 22 אלף שקלים, והזכיינית החליטה לתבוע את יתרתו בבית המשפט.

בפסק דינה קובעת השופטת שירי רפאל כי על המהמרת לפרוע את החוב, אך לא את כולו, שכן לזכיינית 'אשם תורם' למצב: "סבורני כי התובעת תרמה להיווצרות החוב בכך שהמשיכה לאפשר לנתבעת לרכוש כרטיסים בהקפה ולהגדיל את חובה עוד ועוד, למרות שעמדו לנגד עיניה של התובעת סימנים ברורים לכך שהנתבעת פועלת מתוך תלות והתמכרות להימורים, בלא כל פרופורציה לאמצעיה הכלכליים. אכן, אין חולק כי רכישת מוצרי פיס הנה בגדר הימור מותר וחוקי", ממשיכה השופטת.

"יש כמובן להניח כי בהתירו הימורים כאלה, סבר המחוקק כי יש בהם משום תועלת ציבורית. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מסיכון ההתמכרות הגלום בהימורים כאלה, אפילו הם חוקיים, כמו גם מההשלכות האישיות והחברתיות ההרסניות הנלוות להתמכרות כזו. ברי כי מוכר כרטיסי פיס אינו נדרש וגם אינו רשאי לסרב למכור כרטיסים כאלה לכל המעוניין לרכשם, ואין הוא מופקד על נסיבותיו האישיות של כל קונה. שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בהעמדת אשראי לצורך רכישה כזו. מכירה כרטיסי הימור בהקפה נתונה לשיקול דעתו של המוכר, והוא איננו חייב להעמיד אשראי כזה לרשות לקוחותיו. למוכר יש אינטרס כלכלי מובהק להגביר את מכירת כרטיסי ההימור, והוא עושה כן לעתים על-ידי העמדת 'מימון ביניים' לרכישות. העמדת אפשרות כזו ללקוח המכור להימורים כמוה כהצבת מכשול לפני עיוור, שכן התלות הנפשית שפיתח מונעת ממנו לעמוד בפיתוי, הגם שבסופו של יום ידרוש לפרוע את כל החוב שנוצר".

בעיית תחבורה

רבות דובר בשבועות האחרונים על הקטל בדרכים, ועל הצורך לצאת בו למלחמת חורמה. בראש המדברים עמדו בין השאר ראשי משרד התחבורה, שדיברו רבות על הצורך לחנך את הנהג הישראלי. ובכן, באחת משעות הבוקר השבוע מצאתי שלושה נהגים עצבניים במכוניותיהם החונות, צופרים לרכב אדום, 'למ"ד' מתנוסס על גגו, והוא חונה במקום אסור בתכלית וחוסם את יציאתם אל הכביש. ליד הרכב עמדו שני צעירים נבוכים, תלמידי נהיגה. תמהתי בפניהם על התנהגותו של המורה שאצלו הם לומדים. "זה לא המורה", ענו השניים והצביעו על אדם שהתרחק מהמקום, "זה הטסטר".