בשבע 257: רגעי קסם

הסרט 'קסם של ילד', מחזיק את הקטנים מול המסך לאורך זמן, בשילוב מוצלח של משחק, אנימציה ופלסטלינה.

אמציה האיתן , ט"ז באלול תשס"ז

כך פתאום, נגמר לו החופש (לא שלנו, של הילדים), ואו-טו-טו מגיעה תקופת החגים. אם עוד לא קלטתם – שוב מדובר בחופש (לא שלנו! של הילדים!).

בין עבודה לבישולים, בין אימון שופרות לבין אריזת המזוודות (לאומן, אלא מה?) ישנם גם הילדים, שדורשים את מלוא תשומת הלב. שלא תבינו אותי לא נכון, חייבים לתת להם תשומת לב ראויה, ואף להתכונן איתם לימים הנוראים, אולם אי אפשר להתעלם מהשעון. והוא מזכיר לנו מדי יום שהיממה עמוסה בשעות עד לעייפה, וכשהם לא ישנים, לעתים צריך למצוא להם תעסוקה מעניינת.

אחרי פתיחה כזו, יהיה ממש לא הגון לאכזב את הקוראים, ולכן בחרתי להתייחס לסרט שיוכל לפתור חלק מבעיות התעסוקה של הילדים. הפעם מדובר בקטנים שביניהם – גיל הגן והכיתות הנמוכות.

'קסם של ילד' כבר יצא לפני שנים לשוק הרחב, אבל לא קיבל את תשומת הלב הראויה. בימים אלה לקחה על עצמה חברת 'נועם הפקות' את משימת ההוצאה המחודשת, ועמדה במשימה בכבוד. גרסת ה-DVD מעוצבת ומתוכננת בצורה מקצועית, התפריט נוח וברור, ואפילו העטיפה מכבדת את הסרט שבתוכה.

על פרט אחד אני לא מוכן לעבור לסדר היום: כשלוחצים בתפריט על הכפתור שאמור להוביל לצפייה בסרט, מגיעים לשתי דקות של קדימונים לסרטים אחרים. והלא בדיוק בשביל זה נולד התפריט – כדי לאפשר לכל אחד לראות בדיוק את מה שברצונו לראות. אך כבר אמרו חז"ל, לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, ולכן לא אכביר במילים על העטיפה, אלא על הסרט.

נחמי הוא ילד בן שש, שחלומו הוא ללמוד בישיבה, כמו אחיו הגדול. כמו בסרטים, מדובר בילד טוב ירושלים, שכל אמא היתה מוכנה לעשות הכול, אפילו קניות ביום חמישי בלילה, כדי שיהיה לה לפחות אחד כזה. אין לי מושג איך הוא במציאות, אבל בסרט נפתלי לרר משחק נהדר (לפחות לגילו). גם מתניה קורנברג החביב מגלם את תפקידו של הדוד אהרן בצורה מעוררת התפעלות. הילדים מתחברים במהירות לדמות שלו, ומחכים לפעם הבאה שיספר סיפור.

פרט לשני אלה, ישנם גם דוד יחזקאל ודודה שושנה, ונחמן ואבא שלו, אך על המשחק שלהם קשה לי להעיר, כיוון שמדובר בדמויות מכוירות. זו לא טעות דפוס, אכן מדובר בדמויות שנוצרו מפלסטלינה (או מחומר אחר דומה לזה). אבל אם כל זה לא מספיק לכם, אז הנה לכם טכנולוגיה שלישית – אנימציה. הסרט 'קסם של ילד' משלב בין שלוש הטכנולוגיות האלה: שחקנים חיים, בובות פלסטלינה ואנימציה – ועושה זאת בצורה מעניינת ופרופורציונאלית.

השירים והסיפורים שבסרט לא יעניינו כל-כך את הילדים הגדולים, אך הקטנים יכולים לצפות בהם שוב ושוב מבלי להתעייף (בדוק ומנוסה!). כמעט כתבתי הערה לסיום על כך שמדובר בסרט קצר, ולכן אין לקחת עליו מחיר כמו של סרט ארוך, אך מתברר שהתפרצתי לדלת פתוחה. לא אכתוב את המחיר, כדי שלא תחשדו שאני סוכן מכירות שלהם, אבל הוא בהחלט לא בשמים.

כיוון שלא ניפגש כנראה עד לאחר ראש השנה, זו ההזדמנות לאחל לכולכם שנה טובה ומבורכת, וגם לבקש סליחה. אם בגללי רכשתם סרט והתאכזבתם (בכל זאת, על טעם ועל ריח אין להתווכח), או שאתם מהצד של היוצרים והרגשתם שנעשה לכם עוול כאן במדור, קבלו את התנצלותי הכנה, וכבר אתם מוזמנים לשלוח לי את הסרט הבא. אך אנא, השתדלו שהוא יהיה יותר טוב מזה שלפניו. תמיד אפשר להשתפר.

ברכות שנה טובה, וגם הצעות לסרטים חדשים, אפשר לשלוח ל amatsya@a7.org