גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 258ראשיהפצה

הסכם ללא הסכמה - בגליון השבוע

הדיון הציבורי שהתחדש שוב בשאלת הסכם המאחזים, נע בין גופי ימין שמסרבים להידברות מכל סוג עם המדינה על פירוק ההתיישבות לבין מועצת יש"ע שמוכנה לשלם מחיר תמורת הסדר כולל בשאלת חוקיות המאחזים והבנייה ביו"ש.
06/09/07, 13:18
חגית רוטנברג

השבוע הגיע מפקד המרחב החדש של מחוז ש"י לביקור בחוות גלעד. הוא פתח בשיחה נינוחה, ככל הנראה במטרה להכין את השטח לקראת הבאות: "אני מקווה שלא יהיה כאן פינוי", אמר לאיתי זר, בעל החווה, "אבל אם יהיה פינוי, לא נורא, יהיה בסדר. נישאר חברים". זר השיב ללא היסוס: "אז זהו שלא". זר הוסיף והסביר כי כעת הם יכולים אולי לשבת כחברים, אבל מרגע שיתחילו לחשוב במשטרה על פינוי החווה – החברות תגיע לקיצה. "נגמר הסיפור של עמונה. זאת אומרת שכל מה שיהיה מעכשיו יהיה יותר גרוע ממה שהיה שם", המחיש את השקפת המאבק שלו באוזני המפקד. "אם תעזו לעשות פה פינוי הכי קטן – תהיה מלחמה. נגמרו המשחקים. תכניסו ללקסיקון שלכם שאין יותר מילה כזאת גירוש. גמרנו להיות נחמדים, ואם אתה בא לפה – תדע שאתה התחלת במלחמת אחים. מבחינתי אסור לדבר אפילו על הזזת מכולה מסכנה".   

את הסיפור הזה מספר זר כתשובה לשאלה מה דעתו בנוגע להסכם המאחזים שעשוי להתגבש בין מועצת יש"ע למשרד הביטחון. בפועל, אומרים במועצת יש"ע, אין עדיין הסכם ולכן מוקדם עדיין לתקוף אותה. תמונת המצב כורכת בתוכה שני מסלולים שעוסקים בשתי סוגיות מקבילות: האחד הוא ועדת השרים לענייני מאחזים, בראשה עומד חיים רמון, אשר התכנסה השבוע בתוקף סמכותה לדון ביישום הדו"ח שהגישה טליה ששון אודות הבנייה הבלתי חוקית ביו"ש, ולתרגם את הכללים שקבעה ששון לחוקי בנייה על פיהם תתנהל מהיום והלאה הבנייה היהודית באזורים אלו.

יצויין כי הבנייה ביישובים נמצאת מזה תקופה ארוכה בטבעת חנק בשל גזירות הממשלה נגדה. בישיבה שקיימה ביום א' ועדת השרים לענייני מאחזים דרש חבר הוועדה, השר אביגדור ליברמן, יחד עם ח"כ יצחק כהן, כי הוועדה תהיה מוסמכת להחליט גם בנושא המאחזים, מי מהם ייעקר ומי לא. לדבריו, מרגע שהוקמה ועדה זו, הרי שהחלטות בנושא המאחזים צריכות להתקבל באחריותה והמנדט בנושא זה יופקע משר הביטחון. דבריו של השר ליברמן עוררו סערה בוועדה, שכן חברים אחרים, כמו השרה ציפי לבני, התנגדו לדרישה, וטענו כי סמכות הוועדה היא רק קביעת נהלי בנייה עתידיים ביו"ש.

"גם הגבעה ממול קדושה"

במקביל לזירה הפוליטית, מתנהלת עיקר ההתרחשות בזירה המשפטית. עתירה שהגישה 'שלום עכשיו' נגד חוקיותם של היישובים מיגרון, חרשה וגבעה ט' בעלי, עומדת לפתחו של בג"ץ כבר מספר שנים. בעתירה נטען כי היישובים ממוקמים על קרקע שאינה בבעלות יהודית. עד כה התמשכה הסחבת, והדיונים נדחו בכל פעם מסיבה אחרת. בדיון האחרון הציעה המדינה להגיש לבית המשפט תכנית כוללת לפינוי המאחזים, ובתוכה ייכלל גם פינוי מיגרון. השופטים קיבלו את ההצעה, והדיון הבא, בו אמורה להיות מוצגת התכנית, תוכנן ליום שני הקרוב. ייתכן אמנם שבג"ץ יכריע על פינוי מיידי של מיגרון, מה שיסתום כנראה את הגולל על אפשרות של הסכם מאחזים. אולם בינתיים, ראשי המועצות ביו"ש שבשטחן ממוקמים 26 המאחזים שהוקמו לאחר 2001, ושאמורים להיעקר בהתאם להתחייבות ממשלת ישראל לארה"ב, זומנו בימים האחרונים לפגישה עם סגן שר הביטחון, איתן ברושי, על מנת להיערך להגשת התכנית לבג"ץ.

בין המאחזים המדוברים: רמת גלעד, חוות גלעד, מצפה יצהר, אלמתן, תפוח מערב, אביגיל, מיגרון, קידה, נופי נחמיה, בת עין מזרח, חוות יאיר, מצפה אשתמוע ועוד. במועצת יש"ע טוענים כי שום הסכם לא נולד מהפגישות, והן עסקו בהחלפת מידע בלבד אודות הנקודות הבעייתיות והצגת דרכי פיתרון אפשריות, ברמת ההתגברות על מכשולים פרוצדורליים על מנת להכשיר מאחזים שחוקיותם לא הוסדרה. במקומות בהם יש בעייה משפטית בנוגע לבעלות על הקרקע, אומר דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, קיימת אפשרות של העתקת המאחז.

"כפי שהגבעה עליה הם יושבים כעת היא קדושה, גם הגבעה ממול קדושה", הוא אומר, ומוסיף "אלו מקומות שברור שהמדינה לא תכשיר אותם, ובג"ץ יורה לפנות אותם". במועצת יש"ע מדגישים כי הם עומדים על מספר תנאי יסוד שיעמדו בבסיס כל הסכם לכשיתגבש: הענקת פיתרון כולל למאחזים ולבנייה ביו"ש, "אם גומרים עכשיו – אז הכל חוקי ואני יכול לבנות בכל מקום. אין יותר בג"צים", מסביר פנחס ולרשטיין, ראש מועצת בנימין הפורש, בשטחו ממוקמים מאחזים רבים ושזומן לפגישות עם ברושי. תנאי נוסף הוא שמירה על מרקם החיים הקהילתי של תושבי המאחז, כלומר העתקה באותו אזור ובאותה צורת חיים ואופי חברתי שהיו נהוגים במקום. בנוסף, תתחייב המדינה להשאיר נוכחות יהודית במקום ממנו הועתק המאחז, ולא להפקירו לידיים פלשתיניות. מועצת יש"ע גם מתחייבת להביא כל הסכם לידיעתם ולהכרעתם של תושבי המאחזים, ולא תכפה עליהם צעדים מכל סוג שהוא.

"אנחנו לא קבלני פינוי"  

כאמור, נכון לעכשיו, לא דובר עדיין על הסכם של ממש. "שלחתי מכתב לשר הביטחון בו אני מבהיר שאין לנו שום הסכמה עם המדינה לא על מיגרון ולא על שום מאחז, ושהדבר הזה צריך להיות מובהר בתשובת המדינה לבג"ץ. שלא יפרשו את השיחות שהיו איתנו כהסכם", אומר דני דיין. ולרשטיין מעיד כי בפגישותיו עם ברושי, "לא הסכמתי להציע לו שום דבר", הוא מדגיש "דיברנו על עקרונות בלבד".

מדוע אתה מסרב להודות שהועלתה בפגישות אפשרות של העתקת יישובים?

"כי אני לא מוכן שעוזר שר הביטחון יחשוב שאני מוכן לזה. די שיחקנו פוקר בפגישות הללו: אני סוחט ממנו מה ההנחיות שיש לו, והוא רוצה לשמוע מה אני נותן. אמרתי לו: 'אני מוכן לשלם מחיר, אבל לא אומר לך מהו. את המחיר אני מוכן לשלם רק תמורת התנאים הללו'".

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, לא פנה שר הביטחון למועצת יש"ע בהצעה לגבש הסכם. "אני מאוד פסימי", אומר דיין "אני לא יודע מה תהיה עמדתו של שר הביטחון. כרגע לא התגבשה הבנה. במקרה שאין הסכם – צריך להיערך למאבק. אנחנו לא מנהלים שיחות כדי להיות קבלני פינוי אלא כדי לחזק את ההתיישבות".

ישנם מאחזים שתושביהם מתנגדים לכל דיבור על הזזת מבנה מתחומם. במידה שלא יקבלו את ההסכם שתציגו בפניהם, מועצת יש"ע תגבה את מאבקם?

"אנחנו לא נגיע לשום הסכם ללא הסכמת המתיישבים. אם לא יהיה הסכם – כמובן שאנחנו מתנגדים לפינוי. אם אמרתי שניאבק – אז ניאבק. אבל לא צריך עכשיו להיכנס למצב התיאורטי", מבקש דיין להוריד את הנושא מהפרק. הוא מוסיף עוד כי אף אחד לא חושב שמועצת יש"ע יכולה לכפות דברים על התושבים, ומי שמנהל מגע עם מועצת יש"ע מודע גם למה שהיא לא יכולה לעשות.  

מדוע בעצם להיענות לפניית משרד הביטחון? יכולתם להודיע שאתם לא מוכנים להידבר על שום פגיעה בהתיישבות.

"נכון", מאשר דיין "בהחלט ניתן לומר 'אין לנו מה לדבר איתכם, נגן בגופנו על המקומות וניפגש במאחזים'. זו עמדה לגיטימית והיא גם נשקלה אצלנו בכובד ראש. אבל בחשבון הכולל לטובת ההתיישבות – קרוב לוודאי שבג"ץ יורה על פינוי כל המאחזים, ולכן החלטנו ללכת לפגישות. אנחנו מבינים את העמדה האידיאולוגית של שמירה על העיקרון, אבל בחשבון הכולל זו תהיה שגיאה. זה לא אחראי מבחינת ההתיישבות, והנזק בעמדה כזו רב על התועלת. בכל מקרה", מדגיש דיין "נמליץ על הסכם רק אם הוא מחזק את ההתיישבות באמצעות התרת פלונטרים חוקיים של הבנייה ביו"ש והכשרת המאחזים באופן גורף".

האם נכון שאתם מוכנים להעתיק מאחז תמורת הסדרת הבנייה ביישובים?

"לא, אין כזה דבר. אנחנו דורשים את הכשרת חוקי הבנייה בלי קשר להסכם".

ח"כ אורי אריאל הזהיר אתכם מפני חתימת הסכם עם אהוד ברק, שרימה את מועצת יש"ע בהסכם המאחזים הקודם ב-99'.
"לא הייתי מעורב אז ואינני זוכר את הפרטים, אבל גם אם זה נכון זה רק אומר שצריך לנהוג במשנה זהירות ולקחת את הפקטור הזה בחשבון".

מתכוננים למאבק

ח"כ אריאל היה מנכ"ל מועצת יש"ע בתקופת הסכם המאחזים של 99'. בשבוע שעבר פרסם מאמר חריף ב'בשבע' המזהיר את מועצת יש"ע מפני חתימה על הסכם מאחזים נוסף. לשאלה האם חזר בו מאז אותו הסכם עליו חתם, הוא משיב: "לא השתנה דבר מאז. השאלה מהם העקרונות. חשבתי אז שאם המצב הוא שהיישובים נשארים בשטח, במקומות בהם אין ברירה יש להגיע להסדרת המעמד שלהם. יוצאת דופן היתה חוות מעון, אותה הורידו ללא שום זכר. התנגדתי לכך והתבטאתי אז שזהו 'מעשה נבלה'".

ח"כ אריאל מסביר כי על ההסכם לעמוד בתנאים של מציאת פיתרון כולל, הסדרת הצד החוקי והישארות היישובים בשטח. לגבי עצם פעולת ההעתקה, מסביר ח"כ אריאל כי גם גרעין אלון מורה עבר כמה וכמה העתקות עד שהגיע למקום בו הוא ממוקם כיום. בסך הכל, אומר ח"כ אריאל, הדברים הללו מוסכמים גם על מועצת יש"ע, "אבל אני רק ביקשתי להזהיר שהכללים יישמרו במהלך המו"מ. יש תהליך טבעי שבו אומרים 'יש מחיר. בואו נסכם כבר וזהו'. זה מסוכן, עלול ליצור תקדים. ואנחנו היום במקום אחר אחרי כל מה שעברנו".

מה דעתך על העמדה השוללת לכתחילה כל דיבור עם השלטון אודות פגיעה במאחזים?

"השאלה היא מה המטרה, והמטרה היא יישוב א"י ולא לריב עם השלטון. לפי המטרה עלינו לבחון את הדרך והאמצעים וכדי לממש אותה אני מוכן לדבר עם כל אחד. זה לא משוש חיי ולכן אני מתריע מראש. יש לי חברים יותר טובים מהם, אבל אני מוכן לדבר איתם כי אם אפשר לחסוך ריב אחים ולהגיע לתוצאה – זה ראוי. אני יושב איתם אבל מתריע לא להיכנס לתהליך שבסופו לא נעמוד במטרה".

על אף מעורבותו בשיחות, מציע ח"כ אריאל לכל הגופים המעורבים בעניין להתכונן ל"תפילה, דורון ומלחמה. ויש קבוצה שכבר מתכוננת למאבק".

ויש בכל זאת גם מי שמתנגדים לכל דיבור אודות הרס יישובים. בתנועת 'קוממיות' מציגים עמדה לפיה "אנחנו נגד כל הסכם. עצם הדיבור מזיק. צריך לדבר על איך לבנות ולא על איך להרוס". בתנועה מבקשים להדגיש כי עד היום הם לא תקפו את מועצת יש"ע, שכן הם רואים בה גוף חשוב וטוב בתחום הבנייה, וחשוב שימשיך לעסוק בעניינים הללו. "אבל כעת לראשונה אנחנו חורגים ממנהגנו ותוקפים את המועצה, כי עצם הדיבור שהם מנהלים הוא חמור". ב'קוממיות' מסבירים שהדיון היחיד שראוי להתקיים הוא בשאלה איך בונים יותר טוב את היישובים, אבל "עכשיו, כשיש סכנה לגורל ההתיישבות כולה, אם מועצת יש"ע מוכרת חלק מהמקומות, למה שאולמרט לא יעשה זאת?"

בתנועה גם לא מאמינים לפתרונות ההעתקה למיניהם ואומרים שגם תכניות השמאל לגושי התיישבות הן למעשה העתקה של כל היישובים למרכזים גדולים יותר. "מעבר לזה, צריך לראות האם זה באמת יסתיים בהעתקה בלבד. הצד השני לא כזה פראייר, הם לא כאלה טיפשים. בואו נראה אם זה רק לעבור מקום או שהם יציגו את זה אחר כך במילים אחרות. למה שהפעם זה יהיה אחרת מאשר ההסכם הקודם עם ברק?"

'קוממיות' נערכת בימים אלו למאבק על עתיד המאחזים. בתנועה מדגישים כי הצלחת המאבק תלויה בנכונותם של תושבי המאחזים עצמם להילחם על ביתם. "המאחזים שלא חושבים להיאבק יהיו בסכנה גדולה יותר", מתריעים בתנועה.

תגובה מכיוון אחר להסכם המאחזים, הציגה השבוע תנועת 'נאמני א"י', אשר הכריזה על עלייתם לקרקע של חמישה גרעיני התיישבות חדשים בחג הסוכות. בתנועה אמרו השבוע כי "איננו מסכימים לשום פשרה הדורשת עקירת ישובים ומאחזים יהודיים בארץ ישראל, גם אם מועצת יש"ע תסכים לכך, כי מי שמתחיל בוויתורים ובהסכמים, ימשיך לוותר על כל יהודה ושומרון".

באשר להקמת היישובים החדשים נאמר כי "חמש נקודות ההתיישבות החדשות יהוו המשך המפעל הציוני של יישוב הארץ. בנוסף, תהיה זו תשובה הולמת למזימות של אויבי ישראל מבית ומחוץ, המסכנות את המשך קיומה של מדינת ישראל", נכתב בהודעת התנועה.

במיגרון מתחילים בבניית קבע

ביישוב מיגרון שבבנימין, שנמצא כעת על הכוונת של בג"ץ, נבנו השנה שני בתי הקבע הראשונים ולמעלה מעשרים משפחות הרחיבו את הקרוונים בהשקעה של עשרות אלפי שקלים. "זו הבעת האמון הכי חזקה שמראה את נחישות האנשים בהיאחזות במקום", אומר מזכיר היישוב, אבי טקסלר. לשאלה כיצד נערך היישוב לאפשרות של עקירה, משיב טקסלר כי גם אם יושג הסכם, הוא יצטרך לעבור מבחנים התיישבותיים וציבוריים לא פשוטים, כך שמדובר במצב רחוק ותיאורטי, שהיישוב עדיין לא מתייחס אליו. "כבר חמש שנים היישוב חי בצל האיומים האלה, בכל פעם זה עולה ויורד. אין מה להיערך כל פעם. כשתהיה החלטה על מגמה, נשב ונקבל הכרעות מתאימות". באשר להחלטת בג"ץ, שהדיון בו ככל הנראה צפוי להידחות מיום שני, אומר טקסלר כי בכל מקרה יקבלו התושבים 21 יום להשיב בטרם ייקבע דיון.

לדברי טקסלר, בעיית הקרקע הערבית שייכת רק לשטח מסוים ביישוב, עליו ממוקמים 15 קרוונים. "אם ירצו להגיע איתנו לפיתרון, יש כלים לעשות את זה, בדיוק כמו הפתרונות שהם מוצאים לערבים במזרח ירושלים. השאלה היא האם הם רואים את טובת העם היהודי כמו אצל הערבים. הרי העקירה הזו לא תשרת שום אינטרס של שלום. חבל שבג"ץ החליט לחבור ל'שלום עכשיו'".

טקסלר אומר כי ראשי מועצת יש"ע קיימו פגישה עם תושבי מיגרון והדברים הובהרו לשביעות רצון הצדדים. "לא לכל מהלך שלהם אנחנו מסכימים, אבל ברור שתהיה שקיפות ולא ייעשה מהלך ללא הכרעתנו".

מה עמדתכם בשאלת העתקה של היישוב?

"כל הסכם צריך לעמוד במבחן הציבור שלנו, מבחן הרבנים והשאלה האם מדובר במהלך כולל לטובת ההתיישבות. אם מדובר במהלך משמעותי להתיישבות – נראה במה מדובר. אבל שום מקום לא נידון בפני עצמו: אם יעתיקו אותנו עם בתי הקבע זה כאין וכאפס אם יעקרו מקומות נוספים. הכל יישקל במבט כולל".