חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 258ראשיהפצה

שאלת השבוע - דעות

06/09/07, 13:18
אנשים שהמערכת בחרה

ובלבד שהבנות לא ישרתו/ דודי זילברשלג

בהחלט כן. אין ספק שכדי לשמור על המרקם האזרחי יש להתאים את האפשרות של כל אזרח לשאת בנטל במתכונת שתהיה לרוחו. בהתחשב בעובדה שמדינת ישראל מורכבת מלאומים שונים ומאוכלוסיות שונות, לא לכולם מתאימה מסגרת צבאית ולא לכולם מתאים החזון של כור ההיתוך. לחלקים גדולים מאוד מהאוכלוסייה בישראל דווקא כור ההיתוך, שהיה משאת הנפש של דור קום המדינה, הוא העניין שדוחה אותם ביותר. גם מתוך רגשות לאומיים וגם מתוך ניסיון לשמור על זהות מוחלטת של תרבות עתיקה, גם בתוך המדינה.

עם זאת, היות שבאקלים הישראלי מרחף תדיר הכאב סביב אי-השוויון בשירות הצבאי, וחוסר הרצון של הישראלי המצוי להפנים את האילוצים והמחסומים העומדים בפני חרדים כמשל להצטרף לכוחות הביטחון, יש צורך לייצר מסלולים חלופיים, שינתבו גם רצון טוב וגם מחויבות למקום שעמו הם יכולים לחיות אידאולוגית ובהתאמה לסגנון החיים.

ההתנגדות החרדית שליוותה את השירות הלאומי בראשית ימיו התמקדה בעיקר בחלופה שהשירות הלאומי היה עבור בנות בלבד. אותה התנגדות שרירה וקיימת ביחס לשירות לאומי או אזרחי של בנות גם בימינו אנו. מאומה לא השתנה ביחס של גדולי התורה החרדיים לסוגיה זו. אבל לגבי בנים העניין טרם הוכרע חד-משמעית על ידי גדולי ישראל, אבל ידוע לי שבזמן האחרון הם נדרשו לנושא זה.

בעניין השירות לבנות כדאי לזכור שהניסוח המוחלט של אותם ימים בדבר ההתנגדות הגורפת של כל חלקי ומרכבי היהדות החרדית התנסחה בלשון חריפה ביותר שנקטה ניסוח של "יהרג ובל יעבור" – ניסוח שבבסיסו מיוחס לשלושת העברות החמורות: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, והיו אף כאלו שטענו אז בתוקף שה"יהרג ואף יעבור" אכן מבטא את הנגיעה של שירות הבנות בשלוש העבירות הללו.

המדינה זקוקה לכל חייל/ תא"ל במיל' אביגדור קהלני בעל עיטור הגבורה

התשובה היא שלא. שירות לאומי צריך להיות אופציה רק לאוכלוסיות מיוחדות, שיש להן בעיה להזדהות עם השירות בצה"ל – כמו לאוכלוסייה העברית תושבת מדינת ישראל, לחרדים, לאלה שתורתם אמנותם וכן לנשים דתיות.

תהיה זו טעות חמורה שאדם מן השורה יבחר לעצמו את אופציית השירות הלאומי, כי טבעי שכמעט כל אחד יבחר בשירות זה. השירות הלאומי נוח הרבה יותר, הוא אינו מסוכן והוא קצר הרבה יותר מבחינת זמן השירות. מי שבוחר בשירות הלאומי יכול להיות כל יום בבית. בצורה כזו הצבא שלנו יקטן, ואסור לשכוח שאנו עדיין נמצאים במאבק קשה לקיומנו, והשלום אינו נראה בפתח. אנו צריכים צבא גדול וחזק, ואנו צריכים שכל אחד ירגיש שהוא חלק ממכונת המלחמה שתפקידה להגן על המדינה.

אני מכיר את הגוף שעוסק בהקמת מנהל השירות האזרחי, ואני מכיר את ראובן גל, שעומד בראשו. אני מבין שהעלאת רעיון השירות הלאומי נובעת מחוסר ברירה וחוסר יכולת לכפות את חוק השירות הצבאי על כל האוכלוסייה, אבל לא זו הדרך לעשות זאת. "כל בחור וטוב – לנשק", כמו שאומר השיר.

אני מאמין שאם משהו טוב יֵצא מהעניין השירות הלאומי הכללי, יהיה זה שהציבור הערבי ישרת בשירות לאומי, ועל-ידי כך ישרת את הצרכים שלו וגם את צורכי המדינה, וכך כולנו נצא נשכרים.

שירות לאומי טוב לערבים/ עורסאן יאסין, ראש מועצת שפרעם

אני לא חושב שזה צעד נכון. שירות צבאי חייב להיות חובה במדינה, כי מדינה בלי צבא, בלי חיילים ובלי נשק לא יכולה להתקיים.

אני בעד שירות לאומי בתור אופציה. ובעיקר לערביי ישראל שלהם שירות לאומי יכול להיות תחליף, היות שקשה להם לעמוד על הגבול ולהרים נשק על אחיהם וקרובי משפחתם הנמצאים בצד השני. להם שירות צבאי חובה לא טוב, וגם המדינה לא תפיק מכך תועלת, אלא רק תפסיד מזה.

מי שחולם על גיוס הערבים לצה"ל כדאי שינסה לדמיין מה היה קורה אם במהומות אוקטובר היו משרתים גם ערבים...
לכן אני בעד שירות לאומי בתור עוד אפשרות אבל לא בתור תחליף, ואני מהאנשים שתמכו בחוק שירות לאומי לערבים. אני רוצה לראות את החוק החשוב הזה מיושם בשטח בהקדם, כי אני רואה בחוק זה חשיבות רבה למגזר הערבי. הערבים הם חלק מכלל מדינת ישראל, והתושב הערבי צריך לתת ולא רק לקחת, וכך הערבי יהיה שייך יותר למדינה שלו. אנו מבקשים זכויות ולהיות שווים לשאר האוכלוסייה היהודית, ועל כן אנו צריכים לתת למדינה את השירות הזה.

שבנות השירות לא ייפגעו/ יפה גיסר יו"ר 'בת-עמי', 'אלומה' ו'אמונה'

בעצם הגדרת השאלה יוצרת בדיוק את הקונפליקט שאנו נמצאים בו. אני הייתי מנסחת זאת "האם נכון לפתוח לחלק מהאוכלוסייה" וכו'. לדעתי, שירות כזה צריך להיות תחליף בלבד, כי אסור שהפתח הזה יחזק את תופעת המשתמטים.

יש חלקים באוכלוסייה שכבר מזמן היה צריך ליצור אצלם מחויבות למדינה בעזרת השירות לאומי. כך למשל הציבור הערבי-ישראלי. הם מכלל אזרחי המדינה, אבל הם לא יכולים להתגייס, ואין הם לוקחים כל אחראיות על מה שקורה במדינה, אפילו בתוך הקהילה שלהם. לקיחת חובות כחלק מזכויות – זה חובה על כל אזרח במדינה.

לגבי החלקים האחרים בציבור, כמו הציבור החרדי – גם החרדים צריך באיזו שהיא מסגרת לעשות צבא ולקחת חלק בהגנה על המדינה. ברור שהתורה מגינה, אבל במדינה שהקיום שלה עדין ורגיש כל כך, חשוב לשרת בפועל. לצערי, אני יודעת שגם אם ייפתחו מסלול של שירות לאומי החרדים לא יתגייסו לגל החדש הזה, כי הנורמות שם שונות מאוד ואין להם ההסכמה הרבנית לחבור אל החברה הישראלית.

אני חוששת שפתח זה ישמש מקור ומקום להשתמטות מצה"ל. אני מקווה שבצה"ל ידעו להבחין ולהבדיל מי יקבל לגיטימציה להיכנס בשער החדש הזה, מי באמת זקוק לו, מי רק מחפש דרך להשתמט ולהתמחק.

ועוד דבר שחשוב להדגיש – למהלך כזה יש היבטים תקציביים. לא הייתי רוצה שהצעד הזה ייפגע בתקציבים ובמשאבים של בנות השירות הלאומית שיוצאות כבר למעלה משלושה עשורים לשירות הלאומי ולוקחות חלק חשוב מאוד בעזרה ובעשייה חברתית, סוציאלית וחינוכית. אם זה בחינוך או בעיירות פיתוח במקודים של בעלי צרכים מיוחדים.

המדינה צריכה לשרת את האזרחים/ ד"ר דיאנה דולב, תנועת 'פרופיל חדש'

לדעתי, צריך להפנים את הרעיון שהמדינה נועדה לשרת את אזרחיה, והאזרחים מחויבים לשמור על נבחריהם שישרתו אותם באופן היעיל וההוגן ביותר, וגם לדרוש שאותם נבחרים יפעלו למען צדק חברתי ולחלוקה צודקת יותר של המשאבים. שידאגו לקורת גג, למזון ולחינוך לכול.

אנחנו, האזרחים והאזרחיות: יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובודהיסטים, דתיים וחילונים, לא צריכים לשרת איש. באווירה של סולידריות אנחנו יכולים לתרום מיכולותינו ומהיצירתיות שלנו לחברה ששמה את רווחת האדם בראש מעייניה, להרבות חינוך, השכלה ושגשוג תרבותי. 

כן, בהחלט נכון לפתוח לכלל האוכלוסייה אפשרות של מסלול שירות לחברה, אבל רק לאחר שיילקחו בחשבון כמה עניינים חשובים שאותם אפרט. אינני משתמשת במושג 'שירות לאומי', מפני שיש בו הדרה של חלק מאזרחי המדינה ותושביה.

תרומה לחברה היא ערך חשוב, וברור שהכוונה לתרום לאלה שנמצאים במעמד מוחלש מסיבות שונות; חולים, באים בימים, חסרי אמצעים כספיים, חסרי כישורים לשרוד בחברה שהולכת ונעשית יותר ויותר קפיטליסטית ולא סולידרית. ראוי שתרומה לאוכלוסיות אלה תיעשה על בסיס שוויוני, ולא על-פי השתייכות לאומית. יהיו אלה אזרחי המדינה או מהגרי עבודה חסרי פנים וזכויות.

היום, מה שנקרא 'שירות לאומי' נעשה בהתנדבות שמקנה זכויות ויש עמה טובות הנאה. ולא בכדי, שכן הפעילות כרוכה בטיפול באוכלוסיות מוחלשות. כיצד אפשר יהיה לקיים שירות כזה בכפייה? איזה מין טיפול יקבלו חולים בבתי חולים על-ידי צעירים שהטיפול בחולים אלה נכפה עליהם?

כל הכבוד והיקר למי שמתנדבים לעזור לזולת. באמת. אבל אני סבורה שמי שממלאים תפקידים עבור המדינה צריכים לקבל שכר הולם עבור פעולתם, ובכלל זה חיילים בשירות הצבא. כך תמנע המדינה את החלוקה בין 'פראיירים' לבין 'משתמטים'.

יתר על כן, בשם הסולידריות החברתית והשוויון, שמצדיקים כביכול את רעיון השירות, אנחנו נדיר אנשים משוק העבודה. נגזול מהם גם את המשכורות שהם יכולים לקבל בתור אנשי כוח עזר בבריאות, בחינוך ובמשרדי ארגונים שונים. אם וכאשר תצא תכנית השירות הלאומי אל הפועל, כיצד יטפלו הרשויות בהמוני המובטלים שייווצרו כתוצאה מכך?