בשבע 262: שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , כ"ט בתשרי תשס"ח

רבנים ואנשי ציבור על הרב אברהם שפירא זצ"ל

פסיקה אמיצה של ענק רוח/ דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים

לפני 11 שנים הצגתי את מועמדותי לראשות המועצה המקומית בשומרון. באותה עת לא הייתי מודעת לכך שהתעוררה שאלה סביב בחירת אישה לעמוד בראשות מערכת. משלחת של חברים מקדומים נפגשה עם ר' אברום והציגה לפניו את השאלה. הרב קבע כי יש להציב בראש את האדם שיקדם ויפתח את היישוב בצורה הטובה ביותר. זכיתי למלא שתי קדנציות בראשות המועצה המקומית קדומים, תוך שמירה על בניין הארץ, ובחסדי ה' זכינו לראות ברכה במעשה ידינו.

לפני למעלה משנתיים, עת התקרב להתרגש עלינו האסון הנורא של גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, התעורר דיון נוקב סביב שאלת הציות לפקודת הגירוש. רבנים רבים דנו ושקלו וביררו את הנושא, אך רק מעטים העזו לפסוק חד משמעית שאסור ליהודי לגרש יהודי מביתו, וכי אסור לחייל יהודי למלא פקודה שכזו. והנה קם ענק הרוח, ר' אברום, ופסק שאסור לציית לפקודת הגירוש. אך לצערנו הרב, רבנים רבים התעלמו מפסיקתו הברורה, והמשיכו להעביר לתלמידיהם מסרים מבלבלים.

עתה, עם הפרדה מר' אברום, אני נושאת תפילה לקב"ה שייתן עוז בלבם ותבונה בראש של כל רבני ישראל, שישמעו את דבריו הברורים של הרב ויורו חד משמעית לכל תלמידיהם, כי לעולם אין להרים יד על יהודי ולגרשו מביתו. ויהי רצון שהם ישכילו להבין את מה שר' אברום הבין בבהירות כה רבה וגדולה, כי בתקופתנו הימנעות מגירוש היא זו שמרוממת את צה"ל ואת עם ישראל כולו.

הכל לפי האמת ובאהבה/ הרב שלמה עמאר

משחר ילדותו היה הרב ע"ה גדול מאוד בתורה. בספריו רואים חידושים שכתב כבר בהיותו בחור. הגאון בעל 'אבן העזר' והרב צבי פסח פרנק הוציאו ספרים, וביקשו אותו שיכתוב להם הערות. הוא כתב להם, והם השיבו לו והתפלפלו בדבריו. הם היו כבר אז גדולי עולם וזקנים, והוא רק בחור. מכאן רואים את מעלתו בתורה, מעלה נפלאה מאוד. גם באותם ימים דבר כזה לא היה מצוי. כשמוסיפים לזה עוד כשמונים שנה של תורה, פסיקה והנהגת הציבור – אפשר רק לתאר לאילו מדרגות גבוהות הגיע הרב בכל מקצועות התורה.

כמו כן, הרב היה איש אמת. לפני כמה ימים סיפרתי בבית הרב שהטילו עלי לכתוב פסק לעגונה שבעלה היה מראשי עולם התחתון. התחלתי ללמוד את התיק, והבנתי שהבעיה סבוכה ביותר. לאחר זמן שמעתי שלרב היתה דעה בעניין. ביררתי, והסתבר שאחד מאנשי העולם התחתון, שהיה חשוד ברצח, חזר בתשובה כשהיה בבית הסוהר, והוא הודיע לרב הראשי של המשטרה שיש לו מה לומר בעניין, אבל הוא לא נותן אמון באיש אלא רק ברב הראשי לישראל, הרב שפירא. הרב שוחח עמו, וסיפר לי אחר-כך שמדברי האסיר הוא הבין שהבעל אינו בחיים.

לאחר שבדקתי את העניין, פניתי שוב לרב שפירא ואמרתי לו שיש כאן בעיה הלכתית כלשהי. הרב אמר לי שאני צודק, ושיש לחשוב עוד על העניין. על אף שהרב שפירא היה אדם גדול, הוא הודה לדברי ולא בוש. עמלתי רבות בתיק, ומצאתי דרך להיתר. התקשרתי לרב שפירא ואמרתי לו את ההיתר שלי, אפילו שפחדתי מעט, כי חשבתי שאולי יפריע לרב שאני מביא רעיון אחר ממה שהוא הציע. הרב הסכים לדברי ושמח, וענה לי בהתלהבות ובשמחה שאי אפשר לתארה. הוא שמח מעצם העובדה שיש דרך להתיר בלי בעיות הלכתיות. מכאן רואים את אהבת התורה שלו ואת גדולתו.

מאז נבחרתי לרב ראשי היו מאבקים רבים, והייתי עם הרב בקשר. הוא מעולם לא נשא פנים לאיש אלא רק לאמת, והוא עמד נגד כל מיני אנשים, אפילו שהיו ב'קו' שלו. היום יש כל מיני ארגונים, כמו ארגוני נשים דתיות, שיש להן נטייה שלא לפי הדת. הרב עמד נגדם בתקיפות, אפילו שהיו מתלמידיו. הכול באהבה גדולה, אך לפי האמת.

לאחר פטירתו אנו חסרים חיסרון גדול, ויהי רצון שיהיה מליץ יושר על כל בית ישראל.

רק התורה נר לרגליו/ הרב אריאל

הנציב מוולוז'ין עומד על הכינוי "נשיא אלקים" שבו כונה אברהם אבינו: "אמרו על אברהם אבינו שבמותו היו שתי מיני אבדות. בהנהגת עבודת אלוקים הוא היה כקברניט לספינה, ובהנהגה מדינית של העולם הוא נקרא נשיא. אולם לא בכוח החוכמה האנושית בלבד, אלא נשיא אלוקים, בשם אלוקות". כלומר, גם הנהגתו המדינית לא נבעה מכישרונותיו, פיקחותו וניסיונו הרב בחיים, אלא מכוח תורתו ואמונתו.

מו"ר הרב אברהם שפירא זצוק"ל, שנקרא ע"ש אברהם אבינו, ענה על הגדרה הזו של הנצי"ב. הוא היה ספר תורה חי, בקי בכל סדרי הש"ס, בקדשים ובטהרות כמו בנזיקין ונשים, בזרעים כמו במועד. מעולם לא יצא מד' אמות של הלכה.

אפשר היה לשאול אותו בכל תחום, והוא היה מסוגל לענות כאילו זה עתה למד את הסוגיה. הוא היה לא רק חכם, אלא גם פיקח ובעל הבנה חודרת בהוויות העולם, אולם את תפיסת עולמו והנהגתו הציבורית עיצב מכוח בקיאותו בתורה. התורה היתה הנר היחידי לרגליו.

הוא כמעט שלא השתמש במקורות אחרים, מעבר לתלמודים ולפוסקים, אך כיוון ששלט בהם שליטה מלאה, היה מסוגל להביא לכל נושא מקור מתאים. על כל דבר היה לו פסוק, מימרה תלמודית ולפחות מעשה מגדולי ישראל.

אציין כמה דוגמאות מעמדותיו הציבוריות. כשרבנו הרב צבי יהודה כינס רבנים לשם הכנת התשתית הציבורית למפעל ההתנחלות ברחבי הארץ, תנועה שכונתה אחר-כך בשם 'גוש אמונים',  ישב הרב שפירא לימינו ועיגן את דבריו באסמכתאות הלכתיות. למדינה היהודית יש לדעתו מקור בהלכה, וממילא עליה לינוק ממקור סמכותה. שלטון דמוקרטי וחוקי כנסת תקפים על-פי ההלכה, ולכן סמכותם גם מוגבלת במסגרת ההלכה. ההלכה מקיפה את כל תחומי החיים, גם הממלכתיים והציבוריים.

כשהוא קבע שעקירת יהודים מבתיהם אסורה, לא עמדו לפניו שיקולים פוליטיים או אידיאולוגיים שמקורם מחוץ לתורה. שיקוליו היו שיקולי הלכה צרופים. איסור "לא תחנם" ומצוות יישוב הארץ לדעתו לא היו שונים מאיסורי נבלות וטרפות. אפשר היה להתווכח אתו על טקטיקה, אולם לא על העיקרון ההלכתי. לדעתו, רק מי שלא בקי בהלכה יכול היה לומר את ההיפך.
אוי לו לדור שאבד מנהיגו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה.

אחריות לבעיות הכלל והפרט/ הרב איתן איזמן

הרב שפירא היה מגדולי תלמידי החכמים של הדור. הוא עסק בכל תחומי החיים של לימוד התורה, החל מגידול תלמידי חכמים בישיבת מרכז הרב – מפעל חייו העיקרי, וכלה בכל רשתות החינוך של נועם, אביה, ישל"צ ועוד – מפעלים שהוא היה נשיאם. שנים רבות היה הרב דיין, החל מבית הדין האזורי בירושלים וכלה בבית הדין הגדול, ואחר-כך כיהן כרב ראשי לישראל.

בשני המקומות, עולם הישיבות ועולם הדיינות, הרב מסר את נפשו. כ-50 שנה הוא העביר שיעורים, כאשר כל אחד מהשיעורים היה יצירה מיוחדת במינה בעולם התורה. הוא לא חזר על דברים קודמים, אלא כל השיעור היה מחידושים שלו. כל אחד מבין שדרוש עמל רב כדי לבנות עולם כזה של תורה.

בתחום הדיינות, מעבר לשגרה שכל דיין ודיין מתמודד עמה בבית הדין, הרב עסק בפתרונות מיוחדים לבעיות קשות, כגון התרת עגונות. הרב מסר את נפשו והסתכן ממש כדי למצוא דרכים להתיר דברים. הרב היה מקורי מאוד בפסקיו, וידע לנסח את דבריו ולהוכיח אותם ממקורות שונים בש"ס.

בהיותו רב ראשי העמיס על עצמו, נוסף לעול של הדיינות והישיבה, גם בעיות ציבוריות כלליות שהרבנות הראשית נדרשה להן. הוא ישב דרך קבע עם הנהלת החינוך הדתי ודן עמה בנושאים מיוחדים שצצו ועלו. כמו כן הקים הרב מערכת כשרות גדולה וענפה: באחריותו ובאחריות הרב מרדכי אליהו יבדל"א, קמו מחלקות כשרות מיוחדות, כמו מחלקת הכשרות הארצית ומחלקת יבוא. בכל נושא הכשרות היה הרב מעורב אישית ובפרטי פרטים על ארון המוצרים שהרבנות הראשית נתנה לו את החותמת "כשר בהשגחת הרבנות הראשית".

הרב עסק גם בנושאים ציבוריים כללים. באחת מנסיעותיו לארה"ב נפגש עם הנשיא בוש האב, ותיאר לפניו את תפקידו של כנשיא וכמנהיג עולם, ואת תפקידו לעזור לעם ישראל בימים ההם, עת הריבונות היהודית וההתיישבות היו על הפרק.