חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 263ראשיהפצה

הופכים את הבאסטה - בגליון השבוע

פולמוס השמיטה תשס"ח: הרבנות הראשית שעברה לשליטה חרדית משנה סטטוס- קוו של עשרות שנים, ומעניקה גיבוי לרבנים מקומיים המסרבים להכיר בהיתר המכירה● בציונות הדתית מגיבים בהכנות להקמת מערכת כשרות אלטרנטיבית.
18/10/07, 12:07
יאיר שפירא

עד לא מכבר היה 'פולמוס השמיטה' מושג היסטורי, כזה המצוי בפיהם של נבחני הבגרות בהיסטוריה, או תלמידי השיעורים הנמוכים בישיבות הגבוהות המעיינים באיגרותיו של הראי"ה קוק.  המחלוקת ההלכתית אמנם שבה ועמדה בכל עוז מדי שבע שנים, אך נדמה היה כי לפחות מבחינה ציבורית הגיע הפולמוס לקצו – איש על מחנהו ואיש לשיטתו.


עו"ד אילן בומבך ועו"ד אברהם וינרוט, מייצגיה של הרבנות, הציגו בבית המשפט קו תקיף מאוד כנגד כל שינוי במדיניות הרבנות והרבנים. במהלך הדיון השתמע מהם כי לו היתה היכולת הציבורית בידיה, היתה הרבנות מבטלת כליל את היתר המכירה
בהדי חזרתו של הפולמוס מערפילי ההיסטוריה אל האקטואליה הישראלית הבחינו חדי האוזן כבר לפני כארבע שנים ויותר, כשמערכה סוערת במיוחד התנהלה לקראת מינוים של רבנים ראשיים לישראל.

שלושה מועמדים ניצבו בקדמת הבמה: הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן ומועמדה של הציונות הדתית למשרה הרמה; מולו התייצב הרב דיכובסקי, דיין בבית הדין הגדול, חרדי משומעי לקחו של הפוסק הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, ואולי היחיד מבין המועמדים שהיה יכול להתמודד עם שיעור קומתו של הרב אריאל;  בתווך העמד הרב יונה מצגר, רב פופולארי משכונות הצפון של תל אביב, שנחשב אז כעומד בין העולמות.

גבות רבות הורמו על כן כאשר מחצרו של הרב אלישיב יצאה ההוראה לתמוך דווקא במועמדותו של הרב מצגר. ההסברים שנתנו אז – שלא לציטוט כמובן – היו פרגמאטיים בתכלית. הסיכויים של מצגר המקושר לגבור על הרב אריאל היו טובים לאין שיעור מאלה של הדיין דיכובסקי. ומדוע זה ויתרו באי ביתו של הרב אלישיב על מועמד ראוי עבור גישה פרגמאטית יותר? התשובה שנתקבלה היתה חדה וברורה, אם כי לא רשמית בעליל – שליטה במה שיתרחש בשמיטה הקרובה. 

ההיסטוריה של ההיתר

בראשית שיבת ישראל לארצו וחזרה לעבודה עברית באדמת ארץ ישראל, שָבה מצוות השמיטה ונחה לפתחם של פרנסי הדור. ברי היה כי היישוב הצעיר, שחלק חשוב ממניינו ובניינו היה מושתת על יישובים חקלאיים, יספוג מכה אנושה אם יאלצו החקלאיים להפסיק את הפעילות החקלאית למשך שנה תמימה. גדולי הדור נמנו וגמרו לספק פתרונות רחוקים מן השלמות, אך טובים דיים כדי לצלוח את האתגרים הגשמיים והרוחניים של אותה תקופה.

היו שהציעו למסור את האחריות על הקרקע וגידוליה לבית דין, ולתת לחקלאי שכר חלף עבודתו, כדוגמת פרוזבול. היו שהציעו למכור את האדמה לגוי, כדוגמת מכירת חמץ. נהוג לחלק ולומר כי את 'היתר המכירה' (הפתרון האחרון) הוביל הראי"ה קוק בתמיכת רבני המזרחי, ומולו עמד בכל תוקף ה'חזון איש', כשבאמתחתו 'אוצר בית דין' וסביבו הרבנים החרדים. האמת ההיסטורית מורכבת מעט יותר, אך המציאות הישראלית הראתה כי הרבנות הראשית, יצירת כפיה של הציונות הדתית, העניקה מאז באופן גורף היתר מכירה, והכשרויות החרדיות העדיפו במקרה הטוב אוצר בית דין, וברוב המקרים פתרונות קלים יותר מהבחינה ההלכתית: צריכת יבול שגדל בשנה השישית ויבוא תוצרת חקלאית מחו"ל.

עם התבססותם של רבנים ראשיים חרדים בערים השונות, ובמיוחד ברבנות הראשית, הלך מעמדו של היתר המכירה ונשחק. בסקירה שערך זה לא מכבר הרב אברהם יוסף, רבה של העיר חולון, בפני ועדת החוקה של הכנסת, עלה כי הרבנות בנתניה למשל איננה מבצעת היתרי מכירה כבר שנים רבות. בראש מערך הכשרות של העיר עומד הרב דוד שלוש, רבה הספרדי המקורי והתקיף של נתניה. הרב שלוש מסרב גם לערוך מכירת חמץ בערב פסח, ומחזיק בדעות הלכתיות נוספות יוצאות דופן – לא כולן לחומרה, יש לציין. גם הרב הראשי בפתח תקווה נוטה למדיניות משלו בענייני כשרות, לפחות בשנים האחרונות – לא פעם בסטייה בוטה מהמדיניות של מחלקת הכשרות הארצית. בעיר רחובות, שבה מחלקת כשרות דומיננטית ומחמירה, לא בוצע היתר מכירה מזה עידן ועידנים.

הרב יוסף, בהוראת אביו הגדול, העניק לעסקים בחולון הנסמכים על היתר מכירה תעודת כשרות. אך לדבריו, בעיר השכנה, בת ים, זוהי השמיטה השנייה שאין מכירים בהיתר מכירה. וכך גם בעיר הרצליה, שלפחות ההתלקחות המשפטית בעניין רשומה על שמה.

הרב סירב לחתום

חברת 'אסיף', מהחברות הבולטות בישראל לאיסום ולאספקה סיטונאית של תוצרת חקלאית, עתרה כנגד הרב יצחק יעקובוביץ', רב העיר הרצליה, שהחליט שלא להעניק תעודות כשרות לעסקים בעיר אלא אם ירכשו את הפירות והירקות מארבעה ספקים שאושרו על-ידו. מיותר להבהיר כי כל ארבעת הספקים שאושרו אינם משווקים תוצרת חקלאית מהיתר מכירה. בעתירה נטען בין השאר כי אם באופן מסורתי היה היבוא החקלאי בשל שנת השמיטה מגיע לכ-5 אחוזים מהתוצרת החקלאית המקומית, בעקבות המדיניות העצמאית של רבים מרבני הערים החרדיים תגיע הדרישה לתוצרת מיובאת לכדי 30 אחוזים – דבר שייקר את משמעותית את מכירי המזון לכלל האוכלוסייה, ויגרום לחקלאים הישראליים להשמיד חלק ניכר מיבוליהם.

בדיון דחוף שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת אמד נציג משרד החקלאות את הנזקים הצפויים לחקלאים בעקבות מדיניות רבני הערים בסכום שנע בין מיליארד לשני מיליארד שקל. השר שמחון דרש מהרבנות באותו מעמד לעשות מעשה ולכפות על הרבנים המקומיים להעניק כשרות למשתמשים ולמוכרים תוצרת של היתר מכירה, או לחילופין למנות רב מטעמה שיעניק לעסקים אלו תעודות כשרות אלטרנטיביות. אך כאמור, ברבנות הראשית כפופים היום לבאי ביתו של הרב אלישיב, ורוח הנושבת בה איננה משאירה מקום לספק: הרבנות לא תכפה דבר על רבני הערים הסוררים, כיוון שהיא עצמה שואפת לבטל את ההסדר ההלכתי ההיסטורי.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סירב להגן על עמדת הרבנות בבג"ץ, והיא נאלצה לשכור את עו"ד אילן בומבך – עד לא מכבר ראש מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. ייצוגו של הרב יעקובוביץ' הופקד בידיים טובות לא פחות, ובאולם בג"ץ התייצב עו"ד אברהם וינרוט. שניהם הציגו בבית המשפט קו תקיף מאוד כנגד כל שינוי במדיניות הרבנות והרבנים. במהלך הדיון השתמע משני עורכי הדין כי לו היתה היכולת הציבורית בידיה, היתה הרבנות מבטלת כליל את היתר המכירה. הגדיל לעשות עו"ד בומבך, שאמר לשופטים כי ייתכן שזו תהיה התוצאה כבר השנה, אם בית המשפט יאלץ את מועצת הרבנות לשוב ולדון בעניין.

השופטים מצדם תמהו על החלטת הרבנות, שנתקבלה במשאל טלפוני ללא ידיעתו של הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, ועל כך שבשל חשש מפגיעה כלשהי בסמכותו של הרב הראשי להרצליה מוכנה הרבנות שחקלאים וצרכנים ישלמו מחיר כלכלי כבד כל-כך. הרבנות הבהירה בהודעה לשופטים כי פניה אינן לפשרה, והותירה את הנושא לפתחם של השופטים – שלפחות על-פי תקדים בן ארבעה חודשים, לא ישבו מנגד.

הרבנות הולכת ומחמירה

בעתירה, המספרת סיפור דומה להפליא לפרשת התנהלות הרבנות בעניין היתר המכירה, ביקשה 'באלדי', חברה העוסקת בשוק בבשר, להורות לרבנות לאפשר לה יבוא של בשר כבש מאוסטרליה. על-פי ההלכה, בשר שהתמהמהו בהכשרתו שלושה ימים משחיטתו נחשב ככזה שאי אפשר לנקותו מהדם, והוא אסור באכילה. נחלקו הפוסקים במקרה שהבשר הוקפא מיד לאחר שחיטתו, המחמירים אומרים שאין לו תקנה. המקלים מתירים להכשירו תוך ארבעים ושמונה שעות מרגע ההפשרה.

מאז היווסדה התירה הרבנות לסוחרים לנהוג כשיטה המקלה – לשחוט בשר בקר בחו"ל, לייבאו מוקפא ארצה, וכאן, בעלויות נמוכות יותר, להכשירו. כך ביקשה לעשות גם חברת 'באלדי' עם בשר כבש שעמדה לייבא מאוסטרליה. הכשרת הבשר באוסטרליה יקרה ומסובכת, בשל תקנות חמורות של זיהום מי תהום, וההקפאה היתה מאפשרת לבאלדי לשווק בשר כבש כשר במחיר אטרקטיבי, ששמור היום רק לבשר כבש טרף המשווק בישראל.

תחילה נענתה הרבנות לבקשתה, ולאחר מכן חזרה בה. הרבנות הודיעה לחברה כי בשנים האחרונות חל שינוי במדיניותה הלכתית, והיא נוטה לצמצם ככל האפשר את היבוא בטרם הכשרה, כך שבתוך שנים אחדות כל הבשר המשווק בארץ יוכשר לחומרה. בדעת רוב קבעו שופטות בג"ץ, עדנה ארבל ואיילה פרוקצ'יה, כי לאחר שהרבנות קבעה כי יש אפשרות לנהוג כשיטה המקלה, היא איננה יכולה למנוע תעודת כשרות ממי שמבקש לנהוג כן. בדעת מיעוט קבעה השופטת דבורה ברלינר, הדתייה שבשופטות ההרכב, כי השיקול להחמיר את הקריטריונים ההלכתיים נתון כולו לממסד הרבני, ובית המשפט איננו רשאי להתערב בו.

חשוב לציין כי בעבר ניסיונות של בג"ץ לחייב את הרבנות להעניק כשרות בניגוד לרצונה התרוקנו מתוכן כשהגיעו לכדי מעשה – לא מעט בשל מדיניות עצמאית של רבני הערים וראשי מערכות הכשרות המקומיות, שלא אפשרו לעסקים שתחת פיקוחם להשתמש במוצרים (שלמעשה היו בהכשר הבד"ץ) או למכרם.

תקדים נוסף אירע לפני כמה שנים, כשהרבנות התרתה במשחטת 'הוד חפר' כי תשלול את תעודת הכשרות המהודרת שלה לו זו תספק עופות שנפסלו למפעל לעיבוד מוצרי בשר המוכר טרפה בשוק היהודי. המפעל פנה לבג"ץ, והרכב בראשותו של השופט חשין הורה לה שלא לפגוע בכשרות של המשחטה בשל עניינים שאינם נוגעים ישירות לכשרות. המשחטה החלה לספק את בשר הטרפה למפעל, והרבנות בצו בג"ץ לא שללה את הכשרות המהודרת, אלא הוציאה מכתב לרבנות המקומיות כי מדובר בהכשר שניתן בצו בית המשפט.

תוך שעות הורו גופי הכשרות המקומיים לבתי העסק שתחת פיקוחם להחזיר את הסחורה למשחטה, ותוך ימים אחדים מצאה עצמה המשחטה במצב כלכלי בלתי אפשרי. היא מיהרה להודיע למפעל הבשר ולרבנות כי היא מפסקה לאלתר את האספקה לאותו מפעל, שמיהר וחזר אל בית המשפט העליון. חצי זעמו של השופט חשין ניתזו לכל עבר, אך גם הוא הבין כי ידו קצרה מלהושיע, ושאין ביכולתו של בית המשפט העליון לפקח על התנהלות הכשרות הממלכתית.

בין בג"צ לבד"צ


את הפעילות האפקטיבית ביותר כנגד מדיניות צמצום היתר המכירה מוביל שר החקלאות, שלום שמחון. בשנות השמיטה נהגו במשרד החקלאות להפחית את המכס על יבוא ירקות, אך השר שמחון הודיע כי עד שהרבנות לא תשנה את מדיניותה, הוא לא יעניק את הפטור הנהוג בשנת השמיטה
הבעייתיות שבמתן לגיטימציה לבג"ץ להתערב בנושאי כשרות בפרט ובנושאים הלכתיים בכלל עלתה גם בכנס חירום מיוחד שזימנו רבני 'צהר' לפני כמה שבועות. הרב חיים דרוקמן הבהיר בכנס כי "אנחנו לא כשרים תחת בג"ץ, ולא ניתן לו את התענוג לקבוע מה כשר ומה אינו כשר", וכי אם הרבנות הראשית לישראל לא תחזור בה ממדיניותה, שרבני 'צהר' יצאו למאבק חסר תקדים, ללא כל קשר לפסיקת שופטי בג"ץ.

רבני 'צהר' הכריזו כי אם הרבנות לא תחזור בה, הם יקימו מערך כשרות אלטרנטיבי, שיתחרה בזה של הרבנות ויספק תעודות כשרות לעסקים המבקשים לסמוך על היתר מכירה. בארגון שוקדים בימים אלו על הקמת תשתית למערך שכזה, שבראש בעיותיו ניצב מעמדו המשפטי. חוק ההונאה בכשרות אינו מאפשר לעסקים להציג את עצמם ככשרים אלא אם הם מחזיקים באישור מטעם הרבנות הראשית. ככלל, הרבנות ממהרת לשתף פעולה עם כל ועדי הכשרות החרדיים המוכרים, ולא פעם אף להסתמך על פיקוחם לצורך הענקת תעודת כשרות. במקרה של 'צהר', יש להניח שהמצב עשוי להיות שונה.

ארגונים דתיים נוספים שהכריזו מלחמה על מדיניות הרבנות הן 'אמונה' – ארגון האישה הדתית, שהודיע כי הורה לכל המוסדות הכפופים לו, גנים מעונות ומוסדות חינוך מיוחד, להקפיד ולרכוש סחורה מהיתר מכירה בלבד. 'נאמני תורה ועבודה' הודיעו כי יחלו בקידום חקיקה לביטול כהונתו של הרב הראשי, יונה מצגר, והותרת רב ראשי אחד לישראל.

יבוא הפירות יעלה לנו ביוקר

למרבית ההפתעה, את הפעילות האפקטיבית ביותר כנגד מדיניות צמצום היתר המכירה מוביל שר החקלאות, שלום שמחון. ככלל, מוגנים החקלאים בארץ על-ידי מסים גבוהים המוטלים על סחורה חקלאית מיובאת, שהופכים אותה לבלתי תחרותית אל מול התוצרת המקומית. מפטור ממסים אלו נהנות כמויות נתונות של תוצרת חקלאית ממדינות שונות, על-פי הסכמי סחר שונים שעליהם חתומה ישראל.

משרד החקלאות רשאי על-פי החוק לפטור מהמסים הללו יבוא חקלאי, בהתאם לצרכי המשק. בשנות השמיטה נהגו במשרד החקלאות להגדיל את כמויות הפטור כדי לאפשר לאלו שאינם סומכים על היתר מכירה ליהנות מתוצרת חקלאית במחיר סביר; אך השר שמחון הודיע כי עד שהרבנות לא תשנה את מדיניותה, המקשה על החקלאים בישראל, הוא לא יעניק את הפטור הנהוג בשנת השמיטה.

'התנועה להגינות שלטונית', בראשותו של עו"ד מרדכי אייזנברג, עתרה לבג"ץ כנגד מדיניות השר, אך זו נדחתה לעת עתה, מסיבות טכניות. בינתיים, במרכולים החרדיים נמכרים ירקות ופירות במחירים כפולים מהמחירים הנהוגים בשווקים. הצעקה, כך נדמה, גם אם הגיעה לפתח ביתו של הרב אלישיב, עדיין רחוקה מלעשות את פעולתה.

המחאה הציבורית על מדיניות הרבנות גלשה בשבוע שעבר אל הזירה המקומית, כשמקומוני אשדוד החלו בקמפיין תקשורתי כנגד סירובו של רב העיר, הרב יוסף שיינין, להעניק תעודות כשרות על סמך היתר מכירה. עד מהרה הגיע העניין למועצת העיר, ושם החליטו על פתרון מקורי במיוחד לעניין: מזה שש שנים, מאז פטירתו של הרב הספרדי הקודם של העיר, לא מונה איש למשרה. במועצת עיריית אשדוד החלו בהליך זריז של רב ספרדי לעיר, כזה שילך בדרכו של הרב עובדיה יוסף, ויחתום על תעודות הכשרות שעליהן מסרב לחתום הרב האשכנזי.