חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 264ראשיהפצה

מקדשי שביעית - בגליון השבוע

החריקות הלוגיסטיות הולכות ונחלשות, ומאות מוקדים ברחבי הארץ נהנים מתוצרת חקלאית יהודית למהדרין של 'אוצר הארץ' בשמיטה תשס"ח.
25/10/07, 15:21
חגית רוטנברג

זיכרונות משנות השמיטה הקודמות עוררו צמרמורת בלתי נעימה אצל י', עקרת בית מאזור גוש דן. "אתם לא יודעים מה זה להידחק עם עוד עשרות אנשים ליד ארגזים בודדים שמכילים תוצרת סוג ד'. איך צריך לריב שם על כל עגבנייה רקובה למחצה או מלפפון מצומק", תיארה לבני ביתה את העמידה במרכולים החרדיים סביב התוצרת הערבית.
 

הרב יהודה עמיחי רואה ערך חינוכי במציאות הלא-ודאית שיוצרת השמיטה: "דווקא מפני שאנו חיים בחברת שפע יש ערך לכך שאדם ירגיש שלא הכל נמצא תמיד באופן נגיש ומיידי. בשנה הזו אנחנו מפנימים שהקב"ה הוא אדון הארץ והוא מנהל את העניינים, ולזה ניתן להתחנך דווקא על ידי ההתרגלות לכך שלפעמים אין פרי או ירק מסוים שאנחנו רוצים"
היום, חודש וחצי לאחר כניסתה של שנת השמיטה תשס"ח, האסוציאציות הולכות ומשתנות. י' נרשמה כמנויה במסגרת 'אוצר הארץ', המספקת תוצרת חקלאית יהודית למהדרין על-פי הכללים ההלכתיים הנדרשים בשנת השמיטה.

הסקפטיות שחשה לגבי הגוף החדש והבלתי מוכר הולכת ומתפוגגת. בחנות של 'אוצר הארץ' הסמוכה למקום מגוריה ערוכים ירקות ססגוניים ויפים תחת הכותרת 'קדושת שביעית'. הירקן, אדם פשוט וגלוי ראש, מתגלה כבקי בהגדרות השונות, ומסביר היכן נמצא יבול שישית ומה גדל על מצעים מנותקים. קיום מצוות שמיטה למהדרין כבר אינו מאיים כל-כך, בניגוד לחששות שהופרחו באוויר ערב שנת השמיטה הנוכחית.

כ-20 אלף משפחות נרשמו כמנויים ל'אוצר הארץ', והתוצרת משווקת לכ-180 נקודות מכירה בכל רחבי הארץ, מצפון רמת הגולן ועד אילת. מלבד הירקנים, פנו ל'אוצר הארץ' גם כמאה מוסדות חינוך, ישיבות ואולפנות, וגם להם מספקת החברה תוצרת באופן שוטף.

אליעזר ברט, ממגורשי כפר דרום וחבר בהנהלת 'אוצר הארץ', מרגיש שמעבר לתקלות הטכניות, שמתמעטות עם הזמן, מדובר במהלך משמעותי מבחינה אידיאולוגית וציבורית: "לפני חצי שנה, כשהצענו לירקנים בשווקים למכור את התוצרת שלנו, הם בכלל לא רצו לשמוע: 'בחייכם, המזרוחניקים יקנו היתר מכירה או מה שהחרדים יביאו', אמרו לנו. הכשרות המהודרת של החרדים שכנעה אותם יותר.

"ככל שהתקרבה השמיטה, החלטנו לתת בלעדיות לחנויות מסוימות, ופתאום הסוחרים התחילו לריב על הסחורה שלנו. ירקן בעיר מסוימת אפילו פרסם שיש לו 'אוצר הארץ' למרות שאין לו, כדי למשוך קונים", מספר ברט.

לדבריו, ההיענות הצרכנית של הציבור הדתי-לאומי למהלך של סחורה יהודית בשמיטה נתן את אותותיו: "הציבור שלנו חזק ונאמן לרבנים שלו, שרובם ככולם תומכים ב'אוצר הארץ'. הירקנים מבינים שאנחנו ציבור שיש לו אמירה משלו, יש לו רבנים ואידיאולוגיה. אנחנו לא משאירים אותה בגדר סיסמאות בבית המדרש, וזה נמדד בקופה של הירקנים".

הרב יהודה עמיחי, חבר בית הדין של 'אוצר הארץ', רואה את עיקר הצלחתו של המהלך בהטמעת ערך קדושת שביעית וקדושת ארץ ישראל בציבור: "אנשים מספרים לי על הילדים בבית ששואלים 'למה זה קדוש בקדושת שביעית?' ודרך התשובה מגיעים להסביר גם את קדושתה של א"י. מעבר לכך, רכישת התוצרת היהודית הקדושה בשמיטה גורמת לאנשים להבין שהפירות והירקות נמצאים במעמד שונה מכל שנה. זה מכין אותנו לתקופות עתידיות, שעלינו כבר להתכונן לקראתן, בהן נאכל תרומה וקדשים בטהרה כהלכתם". הרב עמיחי גם רואה ערך חינוכי במציאות הלא-ודאית שיוצרת השמיטה:

"דווקא מפני שאנו חיים בחברת שפע יש ערך לכך שאדם ירגיש שלא הכל נמצא תמיד באופן נגיש ומיידי. בשנה הזו אנחנו מפנימים שהקב"ה הוא אדון הארץ והוא מנהל את העניינים, ולזה ניתן להתחנך דווקא על ידי ההתרגלות לכך שלפעמים אין פרי או ירק מסוים שאנחנו רוצים".
     
מורכבות של שמיטה

יחד עם החשיבות שבאמירה התורנית-ציבורית, מתקבלות במשרדי החברה שאלות וקובלנות טכניות על ענייני מחירים, תוצרת ועוד: "יש תלונות מצד הירקנים, שזועמים למשל על כך שהבאנו גם קישואים סוג ב', או שהתפוחים שלנו זולים מדי. קשה להסביר לו את המורכבות ההלכתית של מערך הגורמים שמחייב זאת, ולכן דווקא ציבור הצרכנים צריך לבוא לירקן באמירה נחרצת של 'אם אין לך אוצר הארץ – לא נקנה אצלך', כך שישתלם לו לעבוד איתנו ולא יסתפק בהבאת כמה קרטונים של יבול נוכרי עבור הציבור הדתי", אומר ברט.

כאמור, ככל שהמערך הלוגיסטי משתפשף מתמעט מספר התלונות, אולם עדיין מבקשים בחברה לתת מענה לצרכנים. על תלונות ביחס להפרשי מחירים קיצוניים של התוצרת, עונה ברט באמצעות הסבר מפורט של הגורמים הרבים שמהם מורכב תחשיב מחיר הירקות הקדושים בקדושת שביעית: "אנחנו מחויבים מצד אחד לחקלאים, שמקבלים סכום נמוך מההכנסה הרגילה שלהם בגלל שזו שנת שמיטה, ומצד שני גם לכללי השוק במידה מסוימת, על מנת לאזן את מספר הקונים בחנויות שלנו. חשוב להדגיש שגדולי הרבנים שלנו, בראשות הרה"ג יעקב אריאל והרה"ג דב ליאור, ישבו על המדוכה על מנת לפתח את נוסחת תחשיב המחירים, שלוקחת בחשבון שהשוק בחוץ אינו שומר שמיטה, וזה משפיע גם עלינו".

לאחרונה התקבל במשרדי החברה מכתב נזעם של לקוחה, הקובלת על כך שלא כל סוגי התוצרת שלהם נזקקה היו זמינים בחנות בעת הקנייה. הרב יעקב אריאל, מרבני 'אוצר הארץ', השיב לה במכתב מנומק שמהווה למעשה נייר עמדה עבור צרכנים שומרי שמיטה:    

"איננו מחפשים השנה את הפרי הטוב ביותר או הזול ביותר. איננו מתלוננים על מחסור בכמות ולא על איכות ירודה, אלא שמחים על שנפלה בחלקנו הזכות להיות שותפים באמצעות הירקות למהלך גדול וקדוש.

"שתי דרכים לפנייך: להיות מודעת לכך שהשנה שנת שמיטה ולהיות שותפה לקיום המצווה על כל קשייה ומגבלותיה ולקבל בהבנה, אם לא באהבה, כל תקלה ולשמוח על כל הצלחה; או להתעלם מהעובדה שהשנה שנת שמיטה, ולצפות שמישהו יספק את צרכייך, וכשאלו לא יתקיימו תתמלאי זעם וקצף. עצתי לך להעדיף את הדרך הראשונה ולקיים מצווה בשמחה".

שומרים שמיטה ונאחזים בארץ


אליעזר ברט: "יש תלונות מצד הירקנים, שזועמים למשל על כך שהבאנו גם קישואים סוג ב', או שהתפוחים שלנו זולים מדי. קשה להסביר לו את המורכבות ההלכתית של מערך הגורמים שמחייב זאת, ולכן דווקא ציבור הצרכנים צריך לבוא לירקן באמירה נחרצת של 'אם אין לך אוצר הארץ – לא נקנה אצלך', כך שישתלם לו לעבוד איתנו ולא יסתפק בהבאת כמה קרטונים של יבול נוכרי עבור הציבור הדתי"
שבח שטרן, מנכ"ל 'אוצר הארץ', מספר על המערך הלוגיסטי המורכב, היוצא ארבעה לילות בשבוע לחלוקת התוצרת לכל רחבי הארץ. הוא מסביר כי בגלל האופי המיוחד של השמיטה קשה לספק את כל סוגי התוצרת בכל יום לכל ירקן בארץ. מצד שני, "לפעמים נוצרים עודפים של ירקות בחנות מסוימת, וצריך למצוא פתרון, כי הירקות קדושים בקדושת שביעית. אנחנו מעבירים הכול לגופי צדקה, כדי לקיים גם 'ואכלו אביוני עמך'".

שטרן אומר כי התוצרת המשווקת של 'אוצר הארץ' נמצאת כרגע במצב של היצע שעולה על הביקוש, ולכן "אנחנו מקווים לכמות קונים גדולה יותר, שתרכוש את כל התוצרת – בשל קדושתה ועל מנת לחזק את החקלאים היהודים המועסקים אצלנו ושומרים שמיטה למהדרין". יודגש כי אין צורך להיות מנוי ב'אוצר הארץ' על מנת לגשת לחנות הקרובה שבה משווקת תוצרת החברה ולרכוש אותה.

שטרן עצמו, תושב שילה וחקלאי עד לפני שנתיים, מספר כי מהלך 'אוצר הארץ' עורר אצלו ובציבור הישראלי בכלל מודעות גבוהה יותר מבעבר למצוות השמיטה: "חקלאים מגורשי גוש קטיף מרגישים כי ההתחזקות השנה בקיום המצווה היא תשובת המשקל לגירוש. התורה כותבת בפירוש מה הקשר בין קיום השמיטה לאחיזה בארץ".
  
איקה (יצחק) נס, תושב רמת מגשימים שברמת הגולן ולשעבר מנכ"ל 'תנובה פירות וירקות', הצטרף גם הוא למיזם של 'אוצר הארץ' והוא משמש כיום כאחד ממנהלי החברה. נס מבקש לחדד את העובדות ביחס לאי הבנה שנוצרה לגבי כמה ממוצרי 'אוצר הארץ' עליהם נרשם 'יבול נכרי' – מה שעורר ביקורת בחוגי נאמני ארץ ישראל. "אוצר הארץ אינו משווק ואי"ה גם לא ישווק ירקות ופירות נכרים. עד עתה שיווקנו רק תוצרת יהודית. עם זאת, ישנה סחורה המסומנת כ'יבול נכרי'. מדובר בתוצרת הגדלה על קרקעות של נכרים, הרשומות ממילא בטאבו על שמם, והפועלים הם תאילנדים. אולם יהודים – בעיקר ממגורשי גוש קטיף – הם המשכירים ציוד לחממות ולגידול והם המנחים והמתפרנסים המתעסקים בשיווק התוצרת, כך שיש בזה חיזוק גדול ליהודים". נס מוסיף כי השיטה אושרה על ידי הרה"ג יוסף שלום אלישיב מחד ורה"ג דב ליאור מאידך.

שני מסלולים נוסיפם בהם משווקים פירות מתוצרת יהודית שאינם קדושים בקדושת שביעית הם מצעים מנותקים ואיסום שישית. הירקות הנרכשים במסלולים אלו סובלים לעיתים מתנודות במחירים, וב'אוצר הארץ' מבקשים לנמק: "לגבי מצעים מנותקים צריך להבין שדרך הגידול הזו דורשת השקעה כספית גדולה מהחקלאי ולכן גם מחיר התוצרת יהיה בהתאם. גם איסום שישית הוא פתרון שדורש השקעה כלכלית כיוון שאחסון סחורה בקירור למשך חצי שנה עולה לנו כסף רב".

שבח שטרן מסכם בסיפור על מנהל חברה גדולה שהצטרף לניהול 'אוצר הארץ', הביט בהתפעלות במערך המורכב של איסוף ושיווק התוצרת, והכריז: "אתם יכולים להיות גאים. יש חברות שאחרי 15 שנה לא הצליחו להגיע למה שאתם הצלחתם בחודש".