בשבע 264: מכתבים

קוראי העיתון , י"ג בחשון תשס"ח

בוקר טוב שמיטה (בתגובה ל'הופכים את הבאסטה', גיליון 263)/ דוד גרוסמן, ירושלים

קראתי בעיון רב את הכתבה בנושא הקרב על השמיטה.

לפני הוויכוחים, כדאי להבין את העובדות על בוריין, במיוחד לגבי אחת הטענות שהועלו.

הנכון הוא שבמשך שש שנים, רבים מאתנו אוכלים פֵירות נוכרי, בלי להתעניין במקורם. שש שנים אני מתרעם בפני פורומים מקוונים נגד אכילת פֵירות אלה. אולם הציבור נשאר אדיש.

שש שנים אוכלים ממרחים המיוצרים ע"י ערבים, נועלים נעלים המיוצרים על ידם, ובתוך כותלי בתי הכנסת – זורקים סוכריות המיוצרות ע"י אויבינו, וכן – בין היֶתר – אוכלים יבול נוכרי הגדל אצלם.

פתאום, בשנת השמיטה, יש כאלה שמתעוררים וזועקים נגד התופעה של קניית מזון אשר גדל אצל הערבים – כאילו שזו שאלה של שנת השמיטה.

וכאשר תחלוף השמיטה, כולם ישכחו את הויכוח, יעצמו עיניים ויקנו שוב מזון הגדל אצל הערבים. הויכוח הישן והעייף חוזר על עצמו מדי שמיטה.

קל לנו מאוד לשבת בכורסה נוחה ולהאשים את המדינה, את הזרמים השונים, את בעלי המרכולים, ואת שנת השמיטה. קל מאוד להימנע מלבצע חשבון נפש רציני, אשר יוביל לצעד משמעותי. קשה יותר להתפכח.

אך אם נצרוך יבול יהודי בלבד במשך שש שנים, אז ממילא לא יהיה אישוּ בשנה השביעית.

במלים אחרות: הבעיה אינה השמיטה. הבעיה היא אנחנו.

שיעור בדמוקרטיה/ ד"ר גדעון ארליך, נגוהות

כך אתה האזרח החופשי חייב לחשוב: אם אתה מטיל ספק באשמת סולימאן אל עביד ברצח חנית קיסוס - אתה לוחם זכויות ללא חת.

אם אתה מצדיק את זיכוי איואן האיום מטרלינקה, דה מיאניוק, בגלל ספק מופרך וחסר שחר - אתה נאור ומתקדם.

אך אם אתה שותף לתמיהותיה של דליה רבין (מעריב 7.11.99 ) לגבי הסיפור הרשמי, ואתה מהרהר שמא יגאל עמיר איננו זה שהרג את יצחק רבין -  כי אז אתה אדם שפל ,חלאת המין האנושי וחותר תחת אושיות הדמוקרטיה.

בלי פרטנרים בבקשה/ אבנר טומשוף, אפרת

אין מקום לתכנית שלום כלשהי כל עוד ארגוני החבלה למיניהם חיים וקיימים. אין אף ארגון חבלה אחד שאי פעם הוכרז על ידי ה'פרטנר' המקודש כבלתי חוקי. דרישת מחמוד עבאס לשחרור  כל המרצחים שבידינו צריכה הייתה לומר את הכול.

הברירה העקרונית והמעשית היחידה שבידינו בעימות המתמשך עם הערבים הינה חיזוק כוחנו הצבאי, הכלכלי, החברתי והנפשי. החיפוש הבלתי פוסק שלנו אחר ה'פרטנר' הגואל אינו אלא פועל יוצא חולני של ניוון שידרת הכלל. אין חוסנו של ציבור המורכב מיחידים בודדים כחוסנו של ציבור המהווה חטיבה אורגאנית מוצקת. זאת יש להדגיש במיוחד לאלה שמילים כגון "לאום" "שורשים" ו "יהדות" לא אומרות להם דבר.

היכן ראש הממשלה?/ איתמר ליברמן, בית אל

מאז תחילתה של השביתה בתיכונים, ועכשיו גם באוניברסיטאות, מעסיקה אותי השאלה- היכן ראש הממשלה בכל זה?

האם לא ראוי שאולמרט מתוקף מתפקידו ישב על המדוכה וימצא פתרון מהיר לשביתה?  
                                                                       
אך נראה שבמקום זה אולמרט מתעסק עם כל מיני ועידות חסרות משמעות וחשיבות, מבלה בחו"ל בפגישות עם מנהיגים שונים, ומתעסק עם החקירות שמתנהלות נגדו. חבל מאוד שאולמרט מזניח את הנושאים החשובים באמת - הבעיות הפנימיות הבוערות של המדינה. 

איזה אבחנה מדהימה/ אדוה נוה, שערי תקוה 

לאחר הגילוי של ההתנקשות שתוכננה באולמרט, על ידי חוליה שחלק מחבריה שייכים לחברי מנגנוני הביטחון של הרש"פ,  יצא השר לביטחון פנים דיכטר במתקפה קשה נגד תרבות הכחש והרמייה ביחסי הרשות עם ישראל.

הפתרון שלו –לא חס וחלילה שקילה מחדש של יחסינו עם הרש"פ ,אלא  עזרה לרש"פ בבניית שרשרת אכיפה יעילה הן בתחום החבלני והן  בתחום הפלילי. אגב כך גילה השר כי ישראל סובלת מאד מפשיעה פלילית היוצאת מתחום הרשות.

השר שכח כנראה כי ישראל סיפקה בעבר נשק רב ל"שוטרים הפלשתינים" ואף עודדה מדינות אחרות לספק להם נשק ולאמן אותם. נשק זה הופנה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה כלפי כוחות הביטחון הישראלים, ושימש במקרים באירועים חבלניים רבים.

כדאי גם להזכיר כי מערכת האכיפה הפלשתינית דווקא יעליה מאוד כאשר מדובר בפעולה נגד חשודים בסיוע לישראל. שם מערכת המשפט פועלת במהירות שיא. 

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

נהג נדקר בשל ויכוח על זכות קדימה.
 קדימה כבר מזמן אינה זכות.

טעות רפואית: נכרתה כליה שמאלית במקום ימנית.
 חילופי אונות.

מבקר המדינה: מוסדות הממשלה לא משיבים לפניות האזרחים.
 שלטון חסר עונים.