בשבע 264: תרגילי סדר

אם גם אתן טובעות בים המשימות של סידור ואחזקת הבית, כדאי להירשם לאתר של דודה אמריקנית שמלמדת צעד אחר צעד איך לעשות סדר בבלגן.

אסתי רמתי , י"ג בחשון תשס"ח

שמעתי פעם הרצאה על חלוקת התפקידים בבית היהודי. בעוד האיש נמשל למלך, האישה נמשלה לכהן הגדול. שניהם אחראים על הורדת השכינה לתוך הבית, על הטהרה, על הזרמת השפע. יש גם הקבלה בין שלוש המצוות המיוחדות לאישה לבין עבודת הכהן במקדש – העלאת נר התמיד מול הדלקת נרות שבת, למשל.

ומתי נזכרתי בעניין הזה? כשנתקלתי בראיון עם הרב מנחם רקובר בנושא עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. הרב ציין כאחד ממאפייני העבודה את השילוב: "הכהן הגדול כמעט אינו מתחיל משהו ומסיים אותו עד סופו באקט אחד", הוא הסביר. "זה בולט במיוחד כשהוא מתחיל את שחיטת הפר. עוד לפני שהוא מקריב אותו, הוא ניגש להגרלה בין השעירים, וגם את הנושא הזה הוא משאיר פתוח, ובאמצע שני האקטים האלה הוא ניגש לשיא: עבודת הקטורת".

או! חשבתי לעצמי, הנה עוד נקודת דמיון. ככה בדיוק גם אני עובדת: השעה עשר, ואני מתחילה לבשל צהרים. מקלפת תפוח אדמה, ואז נזכרת שסל הכביסה עולה על גדותיו ושכדאי להריץ בינתיים מכונה. אני ניגשת לחדר הכביסה, מתחילה למלא תוף בכביסה לבנה – ונזכרת בחולצות הלבנות של הבנות, שמחכות בסל שבחדרן. חבל שיגלו לפני המפקד בשבת שאין להן מה ללבוש.

מיד כשאני נכנסת לחדר, אני פוגשת ערמת כביסה מקופלת שעדיין לא מצאה את דרכה לארון. לא בסדר. אני מסדרת את הבגדים במקומם, ואז, בתחתית הערמה, אני נתקלת באוברול של התינוק, זה עם הכתפייה הקרועה. שוב אתה?! אני נועצת בו מבט מאשים. האוברול הזה מתגלגל כבר חודש ברחבי הבית, נזרק לכביסה ויוצא ממנה מכובס אך עדיין קרוע. נו, אני חושבת – אם לא עכשיו אימתי?

אני ניגשת בהחלטיות לממ"ד לקחת חוט ומחט – ונתקלת במחזה בלהות. מישהו אכל חצי שקית במבה ומרח את החצי השני בכל פינה אפשרית ובלתי אפשרית. טוב, זה מצב בלתי נסבל, ואני צועדת במרץ למטבח להביא מטאטא ויעה. הי, מי השאיר על השיש ערמה חצי מקולפת של תפוחי אדמה?

בכל אופן, במקרה של הכהן הגדול, השילוב מקורו בעניינים עמוקים וחשובים,  אבל עבורי השיטה הזאת לא ממש יעילה. וכשהילדים בבית זה מחמיר – מעניין שבדיוק כששניים רבים, השלישית צריכה עזרה דחופה בשיעורים והתינוק עומד ליפול מהשיש הטלפון תמיד מצלצל והשכנה דופקת בדלת. פלא שאני מאבדת את הידיים והרגליים?

'הזבובית' המושיעה

נכון, לא כל עקרות הבית הן כמוני. כבר יצא לי לשנורר מצרכים משכנות ביום חמישי בערב, ולגלות מולי דירה נוצצת ושולחן שבת ערוך לתפארת. מדכא ממש. אבל יש לא מעט נשים (וגם גברים, לצורך העניין) שמסתובבות עם תחושת חוסר שליטה משתקת, ועבור כל המזדהים מיועד הקטע הבא.

רשמו לפניכם את הכתובת הבאה: flylady.net. אם קשה לכם עם האנגלית – כדאי להשיג מילון.

האתר של ה'פלייליידי' (שבתרגום מילולי של חברה נקרא לה 'הזבובית') הוא יוזמה של דודה אמריקנית בשם מרלה סילי. לא יהודייה אמנם, אבל חכמה בגויים תאמין – והגברת ניחנה במנות גדושות של חכמת חיים. על רגל אחת, מדובר באתר שמציג שיטה מובנית להכנסת סדר לבית ולחיים בכלל, והוא מיועד מראש לאנשים שיכולת הארגון שלהם לוקה בחסר עד מאוד. בכלל, 'הזבובית' טוענת שהעולם מתחלק לשני סוגי אנשים: כאלה שנולדו מסודרים, וכאלה שדעתם מוסחת תדיר.

את צרור העצות שבאתר קשה לתמצת במסגרת הנוכחית, אבל נזכיר את העיקריות שבהן: הברקת הכיור היא הצעד הראשון ביציאה מהברדק, כש'הזבובית' מבקשת להתרכז רק בזה. הסיפוק למראה הכיור גורם לשיש ללכת בעקבותיו, ואחריו המטבח כולו.

'צעדי תינוק' – לאט אבל בטוח, הוספת הרגלים חדשים רק אחרי שהישנים נקלטו היטב. עבודה עם טיימר – אפשר להספיק עולם ומלואו ברבע שעה, וזה כלי נפלא כדי להתמקד. לרשום את המטלות ב'יומן שליטה'. להיפטר בנחישות מערמות החפצים המיותרים שיש לכולנו. לא להתייאש! חזרנו לסורנו? תמיד אפשר להתחיל שוב. ומעל הכול – הבנה ששיפור מצב הבית הוא בראש ובראשונה בשבילנו, ואנחנו הנהנים העיקריים. נסו למשל להמיר את המונח 'ניקיון יסודי' ב'ברכת הבית השבועית'. 

תורת חיים

אם תרשמו (חינם) כמנויים לאתר של 'הזבובית', תצטרפו לכ-400 אלף איש המקבלים מדי יום שלל הודעות לדוא"ל, ובהם משימות מדויקות, ועדויות מרתקות של אנשים שחייהם השתנו מקצה לקצה בעקבות השיטה. לעתים מדובר במקרים קיצוניים, כמו אישה שבעבר נמנעה מלהזעיק אמבולנס בגלל הבלגאן המחריד שחייתה בו.

כמנויה ותיקה, יצא לי לקרוא סיפורים רבים על אנשים שרמת המהפכה בביתם הגיעה לממדים בלתי אפשריים – ולפתע הבנתי שגם אם המצב אצלי לא משהו, העובדה שאני שומרת מצוות מעמידה אותי במקום אחר לגמרי. היא מכריחה אותי להכניס את הבית למצב סביר לפחות פעם בשבוע, לכבוד שבת.

היא מחייבת אותי פעם בשנה להגיע לפינות היותר אפלות בחיפושים אחר בייגלה תועה. גם הנושא הקטן הזה מצטרף למערכת החכמה, שמעבר למעלותיה הרוחניות, גם תורמת לבריאותנו הפיזית והנפשית.

איזה כיף להיות יהודי.