בשבע 266: קלאסיקה לשבת

אלבום שירי השבת "נשימה יתירה" מבקש לגלות את הניגון היהודי המסורתי בעיבוד קלאסי שמעורר את הנשמה.

מרים הופמן , כ"ז בחשון תשס"ח

'נשמה יתרה' / שבט אחים www.cdbaby.com/shevet  

ושוב אנחנו עם שירי השבת, שהפכו להיות הלהיט הבלתי מעורער של תקליטי השנה האחרונה (אל חשש, יש עוד כמה אלבומים שממתינים לתורם, אבל אני משחררת אותם בצורה מבוקרת. חבל שגם לכם תהיה מנת יתר שבתית באמצע השבוע). הפעם, כדי לרענן את החוויה, יסוקר אלבום אינסטרומנטאלי משפחתי, שלוקח את נעימות השבת למקום קלאסי ואפילו מבטיח פיתוח מוחי למאזינים!

'נשמה יתירה' אלבומו השני של ההרכב המשפחתי 'שבט אחים', הוא מיזם משותף של האחים לבית משפחת כהן, המשתפים כאן פעולה בנגינה ועיבוד של 20 לחנים למזמורי שבת, כחלק מהחיפוש אחר הניגון היהודי. מעבר ליכולות המוסיקליות של חברי ההרכב, השאיפה שלהם היא לייצר מוסיקה יהודית מסורתית, החוזרת לצלילים הנמשכים עוד מימי דוד המלך ושירת הלוויים.

בבסיס ההרכב נמצאים קלרינט, חליל, כינור ופסנתר, המופיעים בהרכבים שונים, כשכלי הנשיפה הם המובילים והדומיננטיים ביותר לאורך כל הרצועות באלבום.

בחלק מהרצועות יש הפתעות בלתי צפויות, כמו העיבוד לנציגי הניגונים הספרדיים באלבום – 'כי אשמרה שבת' ו'צור משלו' לנבל, דרבוקה וחליל צד – חיבור בין-תרבותי מעניין ומיוחד. דוגמה נחמדה נוספת היא 'אנעים זמירות', שבו יש דו-שיח בין חליל הצד והפיקולו, כהד למנהג הרווח בבתי כנסת רבים לשיר פיוט זה כשיח בין קהל המתפללים וילד קטן.

העיבודים לניגונים השונים מושכים לכיוון הקלאסי, כחלק מהאמונה של חברי ההרכב בכך שהאלמנטים הקלאסיים כוחם לעורר ולרומם את הנשמה, ואפילו להשפיע על פעילות המוח. על-פי התזה שלהם, התינוק האמוני כבר לא צריך 'בייבי מוצארט' – הוא יכול לשמוע 'נשמה יתרה' בסטריאו ולהחכים.

אמנם האזנה רצופה לאלבום מחברת פחות לצלילים ארץ ישראליים ויותר לחוויית 'כנר על הגג'  (מסורת!!), אבל אין ספק שיש באלבום הזה משהו מרגיע ומעודן, שיוכל לתת אפילו לערב השבת הלחוץ ביותר משהו מהטעם של הנשמה היתרה העומדת לחבור לכוחותינו, ל-25 השעות הקרובות.

אחת בודדת

אַיֶכָּה/ שולי רנד

לאלו שמאזינים למוסיקה כחלק בלתי נפרד מחייהם (ובכלל לאוהדי אמנות על סוגותיה) ישנם רגעים כאלו, שבהם מתוך ערמת האלבומים, השירים והזמרים שנעשים דומים זה לזה ונשמעים לפעמים כמו רצף אחד ארוך של חוסר השראה, לפתע צץ לו משהו אחר. מופיע שיר, אלבום או זמר, שמתחבר ישר לשריר הלב המוסיקלי שכמעט ונרדם מהשעמום, מכניס בו חיים ומסמל שהיה שווה לחכות.

האזנה לסינגל החדש  'איכה', של שולי רנד, מזמינה בלא ספק את ההשתפכות הנרגשת שלעיל. אפשר לומר שרנד, השחקן והבמאי שזכה באינספור פרסים על הסרט 'אושפיזין', עושה במוסיקה את מה שעשה בסרט.

בטקסט חשוף ואישי, במעין 'התבודדות' מוסיקלית, ממלא רנד את החלל בקולו המחוספס ובהגשה מאיר אריאלית פשוטה וישירה, ומצליח לנסח במילים חוויות ומחשבות אישיות מאוד, שעם זאת מתחברות לכול מי שמחפש ושואל 'איכה', ולמרות הכול  'ממשיך בחושך לחתור'.

אבי אדריאן על הפסנתר, אסף אמדורסקי על קסילופון וקרני פוסטל על הצ'לו הם שמות מוכרים בעולם המוסיקה הישראלית, אבל כאן הם נותנים לרנד כמעט את כל הבמה, ומחזקים ברקע את האווירה הקסומה והמצמררת (במובן הטוב של המילה) שהשיר משרה.

מזמן לא האזנתי לשיר אחד בלופ כל-כך הרבה פעמים בלי להתעייף. מזמן לא שמעתם שיר ישיר ואמיתי כל-כך, כי שולי רנד מדבר יהודית, ואולי יש משהו באוויר בשנה האחרונה שמאפשר ליצירה כזו ולתדר הזה להיקלט גם באנטנות הארציות.

לתגובות חיוביות וביקורת בונה ניתן לכתוב לדוא"ל : thejrhythm@gmail.com