בשבע 267: העקירה נמשכת

חמש פעמים חדרו פורעים פלשתינים למטע הגפנים של שלומי כהן מדולב, עקרו אלפי שתילים וגרמו לנזק כספי של מאות אלפי שקלים.

חגית רוטנברג , ה' בכסלו תשס"ח

ידיו של שלומי כהן מדולב, עמוסות עבודה בימים אלו. יחד עם שני הפועלים שלו, הוא מנסה לשקם את מטע הגפנים ששתל ממש לפני ט"ו באב של השמיטה הנוכחית. בסוף השבוע האחרון חדרו למטע ערבים מהכפר הסמוך, מזרעת אל קבלייה, עקרו כחמש מאות שתילים צעירים וחיבלו בקווי ההשקייה. כהן לא הופתע: זו הפעם החמישית בחודשיים האחרונים שפלשתינים ועוזריהם משחיתים כל חלקה טובה בכרם שטיפח על פני שטח של 50 דונם. הכרם, שקרוי על שם אביה גולדברג ז"ל, שנהרג לפני שבועיים בתאונת דרכים בשומרון, ניטע על אדמות מדינה בהגדרה הגבוהה ביותר שלהן: "אלו אדמות של ההסתדרות הציונית, ואני חכרתי אותן מהם", אומר כהן.

עקירה בחסות השמאל
 

יו"ר מזכירות דולב, מוטי יוגב: "לפני שבוע, למרות הפרעות בכרם היהודית, נאלץ המח"ט להקצות כוחות מג"ב גדולים על מנת להגן על מסיק הזיתים של הערבים במזרעת אל קבלייה, שכן בג"ץ איים להגן על אותו מסיק אם צה"ל לא יעשה זאת. אנחנו כתושבים החלטנו לא להפריע למהלך המסיק מתוך תקווה שהדבר יוביל להמשך המעצרים בצד השני. המציאות בשטח מראה שעל רכוש יהודי אי אפשר להגן ואילו למען מסיק של ערבים ניתן לגייס צבא שלם"
העובדות לא מבלבלות את הפלשתינים ותומכיהם מהשמאל הקיצוני בארץ ובחו"ל. הללו הגיעו כבר פעמיים במהלך התקופה האחרונה למטע, ולנגד עיניהם של צה"ל, המשטרה, המתיישבים ומצלמות הטלוויזיה, בזזו והרסו את השטח הנטוע, תוך עקירת אלפי שתילים והשחתת ציוד חקלאי במקום.

"זה התחיל בסוף הקיץ האחרון, כשהפלשתינים ראו שאנחנו מתחילים לפתח את האזור ולהכשיר אותו לחקלאות", משחזר כהן. "לקח להם כמה שבועות להבין מה קורה ולהתארגן, ואז הם החלו בפרעות".

הפעם הראשונה היתה המונית ומתוקשרת: קבוצה של למעלה ממאה איש, שכללה את ערביי הכפרים הסמוכים בהנהגת מוסטפה ברגותי, יחד עם אנשי תנועות שמאל קיצוניות וגורמים זרים מחו"ל, הגיעו לשטח הכרם והחלו בעקירת שתילים ויצירת מהומה תקשורתית. "על פי מקורות שהיו לי, העברתי לצבא התראה מסודרת 12 שעות מראש. הצבא ידע ואמר לי שהוא נערך, אבל בפועל כנראה שלא עשו כלום", משחזר כהן "כשהגענו למקום, באמצע כל הבלגן, ראינו את הצבא והמשטרה נוכחים במקום, אבל אף אחד לא עשה כלום. ברגותי דיבר למצלמות, והאחרים עקרו את השתילים שלי בנוכחותי. פשוט עמדנו כך, מעורבבים זה בזה, בלי שעצרו אף אחד מהם. זה היה מחזה סוריאליסטי".

שבועיים מאוחר יותר, במהלך השבת, חדרו לשטח כמה פורעים פלשתינים בודדים. התצפית מכיוון היישוב נריה הסמוך גילתה אותם, וג'יפ צבאי יצא למרדף בעקבותיהם. הללו נמלטו מהמקום, לא לפני שהספיקו לעקור כמה מאות שתילים ולחתוך צינורות השקייה. לאחר שלושה שבועות, שוב ניסו ארבעה פלשתינים לחדור לשטח. "ראיתי אותם מחטטים לי באוטו. כשראו שקלטנו אותם ברחו יחד עם ציוד שגנבו לי מהאוטו". ביום שישי לפני שלושה שבועות נערך שוב מבצע הרס מתוקשר, בדומה לפעם הראשונה. "זה היה בצהריים, אחרי היציאה מהמסגדים.

הפלשתינים הגיעו עם האנרכיסטים, מניפים דגלים בצעקות ומלווים בתקשורת. הם ניגשו לשטח שהצלחנו לשקם מהנזקים של הפעם הקודמת, והתחילו שוב לעקור את השתילים". הפעם החליטו כוחות הביטחון לנקוט בפעולה אקטיבית והחלו במרדף אחר הפורעים. בסופו של דבר לא הצליחו לעצור אף אחד מהם, אולם "המח"ט הרגיש שהפעם הם הגדישו את הסאה, והחליט לקחת את העניין לטיפולו האישי. היישובים גם הפעילו לחצים על אלוף הפיקוד וכתוצאה מכך הופעל גם השב"כ ונערכו מעצרים במזרעת אל קבלייה".

לשמור על רצף יהודי

אחרי ששקעו ענני האבק שעלו מהעקירות החוזרות ונשנות, ניצב כהן כעת מול נזק כלכלי עצום: מתוך 50 דונם של קרקע נטועה, שרדו כ-30 בלבד. הנזק המצטבר עומד על כ-8000 שתילים שנעקרו מתוך 13 אלף והפסד כספי בסכום של כ-300 אלף שקלים. "מלבד השתילים וציוד ההשקייה שהפסדנו, יש גם נזק עקיף: בגלל שנת השמיטה אנחנו מפסידים למעשה שנתיים של שתילה, המשתלות ריקות ואי אפשר לקנות שתילים חדשים ויש גם עלות העבודה שהשקענו בשיקום", מפרט כהן. בימים אלו הוא שוקד כאמור על שמירת הקיים בכרם והצלת מה שעוד ניתן. "מדובר בעבודה פיזית קשה. כמובן שכל סיוע יתקבל בברכה". 

יש לך הסבר מדוע סימנו הפורעים דווקא את הכרם הזו כמטרה?

"מי שמכיר את האזור יודע שמדובר בנקודה אסטרטגית. אם אנחנו נשלוט שם ייווצר רצף התיישבות יהודי מדולב לכיוון נחליאל ועטרת. זה יוצר להם בעיה, כי הם רוצים ליצור רצף משלהם. אם לא נהיה בנקודה הזו, ייווצר שם רצף ערבי".
כהן מסביר כי במקום אין שמירה של צה"ל כיוון שלא מדובר ביישוב אזרחי אלא בקרקע בלבד. בפועל יחלו עבודות לסלילת שביל היקפי שיהווה שביל ביטחון לשטח. לדברי כהן "לא יהיה מנוס משמירה שלנו שם, על ידי גופים שלנו. מקום שפוגעים בו כל כך הרבה פעמים, מצריך להעמיד בו שמירה".

במשטרת מחוז ש"י מבקשים להדגיש שבהחלט מתקיימת פעילות נגד החבלות בכרם: לדבריהם, במהלך האירוע הקודם נעצרו עשרים מתפרעים, ונגד 15 מתוכם נפתחו תיקים והוגשו כתבי אישום. רובם השתחררו בתנאי הרחקה וערבות וההליכים המשפטיים נגדם יימשכו. שלושה עדיין עצורים עד תום ההליכים. "צפויים מעצרים נוספים בפרשה", מבטיח דובר המחוז. לגבי פעילי השמאל, נעצרו שלוש פעילות בשטח ששוחררו מיד, ושתי נתינות זרות נשלחו בחזרה לחו"ל. "אנחנו לא יכולים להיות בכל נקודה בכל רגע נתון", אומר הדובר "אולם אנו משתדלים להקנות תחושת ביטחון".

כהן, בתגובה להגשת כתבי האישום, אומר כי הוא לא מתכוון להסתפק בכך: "אנחנו נגיש גם תביעות נזיקין על בסיס אותם כתבי אישום. נדרוש פיצוי שיכאב להם בכיס על מנת שזה לא יימשך".

אין אמון באלוף

יו"ר מזכירות דולב, אל"מ במיל' מוטי יוגב, מביע עמדה נחרצת נגד רשלנות לדבריו של מי שאמורים לאבטח ולמנוע אירועים מסוג זה באזור: "רואים פה נקודת תורפה גדולה של חוסר הרתעה מצד הערבים מסביב לנו. זה נובע מהסתה של גורמי שמאל אנרכיסטים, ותחושה ששלטון ישראל התרפה ביחס לערביי יו"ש". יוגב אמנם מציין את מאמציהם של מח"ט בנימין ומשטרת מחוז ש"י לבצע מעצרים, אולם מותח ביקורת על אי שיתוף הפעולה מצד אלוף הפיקוד, גדי שמני, שלא לחץ בזמן על השב"כ למסור שמות של חשודים. "הם מנעו ידיעות שיכלו לעצור את הפעולות הלאומניות הללו". המאבק על שמירת בטחונו של שטח המטע משותף למזכירי ורבני היישובים של גוש דולב-טלמונים, והם שלחו מכתב חריף לאלוף הפיקוד לפני שבועיים, בו הודיעו כי אם הרשויות לא תפעלנה בנושא, ייאלצו המתיישבים לקחת את החוק לידיהם.

"תוך 7 שעות מרגע קבלת המכתב ניתן אישור למעצרים", מספר יוגב "אבל זה לא מספיק. הרי הפורעים היו כ-70 במספר. שוב תבענו שהשב"כ יפעל, ובינתיים אירעה החבלה האחרונה".

ביום שלישי בערב התכנסו כמאה מתושבי גוש דולב-טלמונים למפגן מחאה נגד אוזלת היד שמפגינים הגורמים האחראים, והתאספו באזור הכרם, בין היישובים נריה ונחליאל. דוברת היישוב דולב, יעל אראלי, אמרה כי "לאחר ההרס הנוסף בשבת האחרונה לא נותר לנו אלא לדרוש שייסגר המסיק לעונה זו למזרעת קביליה כיון שאם אין גפנים בכרם, אין מסיק".

עוד הצביעה אראלי על האפליה הבוטה בהגנה על רכוש ערבי כנגד הפקרת הרכוש היהודי, כהגדרתה. "האפליה מתבטאת גם בתופעה של הוצאת צווים מנהליים ליהודים חשודים ואילו ליהודים אנרכיסטים, הפוגעים בפועל כל שבוע בחיילים ופגעו בפועל גם בנו וברכושנו בכרם במאות אלפי שקלים, כנגדם לא ידוע לנו על הוצאת צווים מנהליים".

יוגב מחדד את תחושת האפליה על רקע היחס למוסקים הערבים הפעילים בעונה זו: "לפני שבוע, למרות הפרעות בכרם היהודית, נאלץ המח"ט להקצות כוחות מג"ב גדולים על מנת להגן על מסיק הזיתים של הערבים במזרעת אל קבלייה, שכן בג"ץ איים להגן על אותו מסיק אם צה"ל לא יעשה זאת. אנחנו כתושבים החלטנו לא להפריע למהלך המסיק מתוך תקווה שהדבר יוביל להמשך המעצרים בצד השני. המציאות בשטח מראה שעל רכוש יהודי אי אפשר להגן ואילו למען מסיק של ערבים ניתן לגייס צבא שלם".

תושבי הגוש הציגו סדרת דרישות ממערכת המשפט והביטחון לשינוי המצב: קביעת עונש מירבי בבתי המשפט לפורעים העומדים לדין, צילום ומיפוי של כל בתי ותושבי הכפר על מנת לקבל מודיעין מדויק וליצור הרתעה, הפסקת כל פעולות המסיק המצריכות אישור לשנה זו, עם איום לקראת השנה הבאה, וריכוז סנקציות הנתונות בידי המינהל, כגון מניעת הוצאת דרכונים ליציאה מהארץ לתושבי הכפר הערבי.

יוגב מסכם, ואומר כי מנהיגי גוש דולב-טלמונים לא רוצים לקחת את הדין לידיהם, אולם "לעת עתה האמון בשב"כ ובאלוף הפיקוד מוגבל. יש תחושה שאין דין ואין דיין וזה מחייב את היישובים להגן על עצמם".

דורשים שוויון לחקלאים היהודים

החבלות החוזרות ונשנות בכרם של שלומי כהן הן רק חוליה אחת בשרשרת מעשי החבלה הנגרמים לחקלאים יהודים ביו"ש על ידי פורעים ערבים. החבלות כוללות גניבת יבול ורכוש מהשדות, גניבה וחבלה בקווי המים וכן כריתה, עקירה ושריפה של עצים ושתילים בהיקפים עצומים.

דו"ח שהוציא השבוע ארגון 'זכויות אדם ביש"ע' בנושא, מסכם את מקרי החבלה בחקלאים היהודים בידי פלשתינים, ומוכיח את מעורבותם הפעילה של גופי שמאל קיצוני בהסתה לאותן התפרעויות ובביצוען בשטח. כמו כן עולה מהדו"ח יחס מזלזל לחקלאים שנפגעו מצד הגורמים הרשמיים. הדבר מתבטא בהפסדים כספיים שהחקלאים סופגים ללא קבלת פיצוי ממס רכוש, הגעה באיחור רב של כוחות משטרה בשעת התרחשות האירועים, שחרור מיידי של הפורעים במידה שהם נעצרים ואי הגשת כתבי אישום נגדם. 

בארגון מסכמים את הדו"ח בכך ש"הממצאים העולים ממנו מלמדים על תופעה של התנכלויות שיטתיות לחקלאים היהודים ביהודה ושומרון, תופעה שמבחינת היקפה היא בבחינת 'מכת מדינה', אך רשויות החוק של מדינת ישראל אינן עושות דבר על מנת להילחם בה. מנגד, בה בשעה, מושקעים משאבים עצומים בהגנה על החקלאים הערבים, לעתים אף תוך פגיעה חמורה בזכויות אזרח (כגון: בהוצאת צווי-הגבלה) ובביטחון (כגון: באישור פעולות חקלאיות סמוך מאד לישובים היהודיים)", קובע הארגון "מצב זה הוא בלתי נסבל מבחינת הערך הבסיסי של השוויון בפני החוק – ומן הראוי לדרוש את סיומו המיידי, ולהעניק יחס הוגן ושוויוני והגנה ראויה גם לחקלאים היהודים ביהודה ושומרון".

נאחזים בארץ גם בשמיטה

בתשובה שפרסם השבוע הרה"ג הרב דב ליאור במסגרת דיון במכון לרבני יישובים קרית ארבע-חברון, השיב הרב לשאלה האקטואלית בשנה זו: האם וכיצד מותר לשתול בשנת השמיטה עצים שנעקרו בידי נכרים כחלק מהמאבק על האחיזה בארץ ישראל.

בתשובתו קבע הרב בין השאר כי "אם המומחים בשטח סבורים שהתשובה ההולמת (לכך שהנכרים יפרשו את עקירת העצים כאילו הצליחו לגרש את היהודים מהמקום) היא נטיעתם מחדש – יהיה מותר".

לגבי סדרי הקדימויות בנטיעה, פסק הרב כי העדיפות הראשונה היא נטיעת עצי סרק, בגוש ועל ידי נכרי. אם לא ניתן להשיג את המטרה בעצי סרק, מותר לשתול עצי פרי בתנאים הנ"ל.

לגבי שריפת יער, יהיה מותר במקרה זה לשתול את עצי הסרק על ידי נכרים. במקרה שאי חרישה וזריעה של שטח מסוים עלולה להפקיע את השטח מיד ישראל, תותרנה הפעולות הללו, לכתחילה על ידי נכרי.