בשבע 267: נותנים פיצוי לטרור

שופט שלום פסק פיצויים למשפחה שהזהירה מבוקש במהלך מעצר, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה בצירוף נזיפה ● הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שוב מנסה להכות בפטריארך אירינאוס ● הפרקליט הסוטר לא יפוטר.

יאיר שפירא , ה' בכסלו תשס"ח

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל השבוע בהרכב של שלושה שופטים את ערעורה של המדינה על פסק דין של בית משפט השלום בעיר, שחייב אותה לפני שנתיים לפצות משפחה מג'נין שנפגעה במהלך לחימה של כוח מסתערבים עם מבוקשים חמושים לפני כ-15 שנה. השופטים מתחו ביקורת קשה ביותר על פסק דינו של שופט השלום, סוהייל יוסף, כאשר הם יותר מרומזים כי פסק הדין היה רחוק מהגינות, היגיון וסטנדרטים משפטיים מקובלים. היה גם מי שרמז כי פסק הדין נטה אחר נטיית לבו של השופט.

לפני למעלה מ-15 שנה פעלה יחידת מסתערבים בשכונה המזרחית בג'נין ללכידת שני מחבלים חמושים מכנופיית 'הפנתר השחור', שפעלה אז בצפון השומרון. "הכוונה היתה להיכנס בשקט דרך הפתח העליון, שהיה פתוח", העיד אחד ממפקדי הצוותים. "האישה ראתה אותנו, ובמקום לשבת בשקט היא צעקה והזהירה את המבוקשים שיברחו, ולכן היה צורך לכתר את הבית, כי אחרת הם היו בורחים וממשיכים להרוג עוד אזרחים". חילופי אש כבדים התפתחו במקום, ובניסיון הפריצה הראשון דרך הגג נהרג מפקד יחידת המסתערבים, אלי אברהם ז"ל.

בשלב מסוים במהלך הלחימה התבקשו המחבלים לנצור אש, ודיירי הבית התבקשו לצאת. יושבי הבית יצאו, למעט האישה, שנהרגה בחילופי הירי. שתי בנותיה חולצו פצועות, והמחבלים חוסלו מאוחר יותר.

השופט יוסף קבע, על-פי עדויות של שני שכנים ערבים, כי החיילים הם אלו שירו באישה ובבנותיה כאשר יצאו מהבניין. עוד קבע השופט כי ברגע שהחיילים קראו למחבלים לאפשר לאזרחים לצאת מהבניין הפכה הפעולה מפעולה מלחמתית, שעליה מדינת ישראל איננה מפצה ערבים שנפגעו, לפעולת שיטור, ולכן היא חייבת בפיצוי.

שופטי המחוזי סרבו לקבל את דעתו של יוסף, כי תחילתה של הפעולה כפעולת שיטור ללכידת המבוקשים, ולאחר מכן, כשפתחו המחבלים באש, הפכה הפעולה לפעולה מלחמתית – ואז לכמה דקות, עד שיצאו האזרחים מהבית, חזרה הפעולה להיות פעולת שיטור, ושוב היתה לפעולה מלחמתית.

השופט הסתמך על שני עדים ערבים, שטענו כי החיילים ירו באישה. הראשון נאלץ להודות בחקירה הנגדית כי לא העז להביט אל הרחוב בשל הירי, אלא שלמחרת ראה סימני ירי שונים ומהם הגיע למסקנתו. השני הצליח בעדותו לומר את המשפט: "לא משנה אם ראיתי ממש או לא".

שופטי המחוזי תמהו, היאך הסתמך השופט יוסף על עדויות שבמקרה הטוב הן עדויות של סברה. עוד תמהו השופטים, איך זה שגופתה של האישה נמצאה בתוך הבית, בעוד שהשופט יוסף קבע כי האישה נורתה בשעה שיצאה ממנו. השופטים היקשו והיקשו על פסק הדין המוזר, עד שנאלצו לקבוע כי "קביעות בית המשפט קמא אינן מבוססות על חומר הראיות שהיה בפניו".

"מדברים שכתב בית המשפט קמא יכול הקורא להתרשם, ובטוחני כי לא לכך התכוון השופט קמא, כי החיילים הורו ליושבי הבית לצאת מן הבית על מנת להרוג את מי שיוציא את ראשו מחוץ לדלת הבית, ואמנם, בעת שראו החיילים אישה ושני תינוקות על ידיה יוצאים את פתח הבית – הם פתחו לעברם בירי", כתב סגן נשיא בית המשפט המחוזי, יצחק כהן. "ובכן, על מנת שמסקנה חמורה שכזו תיקבע, צריך היה שתונחנה בפני בית המשפט קמא ראיות מוצקות במיוחד, שכן יש במסקנות אלה כדי לייחס לחיילים פשע מלחמה. לא זו בלבד שתשתית ראיה מסוג שכזה לא היתה בפני בית המשפט, אלא שאף קלושה ממנה לא הובאה במשפט".

צרות יווניות

המהומות בפטריארכיה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מסרבות לשקוע. כזכור, הפטריארך הקודם, אירינאוס, הודח לפני כשנתיים על-ידי הסינוד הקדוש – הפורום העליון של אותה כנסייה, לאחר שוועדת חקירה מטעמה קבעה כי הפטריארך היה מעורב במכירת בתים בעיר העתיקה לעמותות העוסקות ביהוד העיר. הסינוד העניק את משרתו של אירינאוס למטרופוליט תיאופילוס.

אירינאוס לא הכיר בהדחה, ובין השאר נידון העניין בהליך בבג"ץ. לפני שלושה שבועות החליטה ועדת שרים להמליץ לממשלת ישראל להכיר בתיאופילוס, דבר שהחיש את קץ הקריירה הקצרה של אירינאוס. שלושה ימים מאוחר יותר הגישה הכנסייה לבית משפט השלום בירושלים בקשה במעמד צד אחד "למתן צו לחיפוש, תפיסת ועיקול נכסים וצו מניעה זמני".

הכנסייה ביקשה מבית המשפט להוציא צו לחיפוש ותפיסה לכל המיטלטלין הנמצאים "בתוך החדר שבו מסתגר המשיב מאז שהודח מתפקידו כפטריארך יווני-אורתודוקסי, לרבות כל החפצים יקרי הערך, המדליות, הצלבים, האיקונות, בגדי התפילה העתיקים, התשמישים, כלי התפילה, מקלות התפילה, מטבעות למיניהם וכל חפץ אחר".

לעתירה צורף תצהיר של הארכיבישוף אריסטרכוס, חבר בסינוד הקדוש של הפטריארכיה והמזכיר הכללי שלה, שלפיה "ביומיים האחרונים ניכרת תנועה ערה מאוד של עוזרי המשיב ואנשיו אל החדר שבו הוא מסתגר וממנו, והם התחילו להוציא חפצים מתוכו, כאשר הם מצוידים בתיקים".

בתחילה החליט בית המשפט כי הארכימנדריט קלדיון, בליווי שני שוטרים, ייכנס לחדרו של המשיב, יערוך רישום של הפריטים הנמצאים בו ויצלמם, וכי הוצאת הפריטים משטח הכנסייה תיאסר. מאוחר יותר ביטל בית המשפט את הצו, וערעור למחוזי לא הועיל. שתי הערכאות קבעו כי אינן יכולות להוציא צו על סמך הערכות וחשדות בעלמא, בוודאי לא כנגד אדם שעדיין לא הוכרע אם הוא עומד בראש עדה דתית אם לאו. בינתיים יאלצו הארכיבישוף אריסטרכוס, הארכימנדריט קלדיון ואפילו הפטריארך תיאופילוס, להמתין במתח מחוץ לחדרו של אירינאוס ולקוות לטוב.

סטירת לחי למערכת

בהרכב של שלושה שופטים דחה השבוע בג"ץ את עתירתו של עו"ד אמיר לירן, שביקש מבית המשפט להורות למשרד המשפטים לפטר לאלתר את עו"ד אמנון דה הרטוך. לירן, שהגיש בעבר מספר עתירות ציבוריות לבג"ץ, טען כי הימנעות ראשי המשרד מלפטר את דה הרטוך לאחר שסטר על לחיו של חבר כנסת מהווה "פגיעה באמון הציבור ובטוהר המידות של עובדי הציבור". נציין כי דה הרטוך הועבר מתפקידו כממונה על תחום התמיכות במשרד המשפטים בעקבות התקרית, ולאחרונה הודיעה הפרקליטות כי הוחלט להעמידו לדין.