בשבע 267: מכתבים

קוראי העיתון , ה' בכסלו תשס"ח

הפגנה או הזדמנות צילום/ יוסף מנדלביץ', ירושלים

בעצרת של מועצת יש"ע בשבוע שעבר נכחו בין היתר ח"כ זאב אלקין ואישים אחרים, שבזמנו נתנו יד לגירוש מגוש קטיף. מועצת יש"ע צריכה לדעת שבעיני הציבור היא נכשלה במערכה על הגוש. שיתוף פעולה עם אנשים לא ראויים אולי מתאים לפוליטיקאים, אבל הציבור למד על בשרו שלא לסמוך על פוליטיקאים אינטרסנטים.

אם כך תהיה דרך הפעולה של מועצת יש"ע גם בהמשך, קשה לצפות שציבור נאמני ארץ ישראל ישתתף בהמוניו בהפגנות ובמחאות שייעודן, כך מסתבר, רק להצטלם טוב.

תרומה מפוקחת (בתגובה ל'רביבים', גיליון 264)/ עוז ורד, עתניאל

במדור רביבים נסקרה הכרעתו של הרב אברהם שפירא זצ"ל בדבר היתר לתרומת איברים מנפטרים, עם הערת הכותב על החמצת השעה להקים מערכת מפוקחת שתזכה לאמון הציבור. מכיוון שחלפו יותר מעשר שנים מאז הפסיקה, ולמרות האפשרות לציין בכרטיס התורם "באישור איש דת", כיוון שאין מערכת מסודרת שמפקחת על כך, בפועל רבים, וביניהם אנשים כמותי, נמנעים מלחתום על הכרטיס. חשבתי שאולי תהיה הסתלקותו של הרב שפירא שעת כושר לנסות להוביל מהלך של תרומת איברים עם פיקוח הלכתי. אני חותר למערכת שתזכה לפיקוחו של הרב בורשטיין המוכר לציבור ממכון פועה (כהצעת הרב מלמד במדורו). לשם כך אני מארגן רשימה של אנשים שמוכנים להתחייב לתרומה איברים אם תזכה לפיקוחו של הרב בורשטיין כך שהכל יעשה לפי ההלכה בהתאם לפסיקת הרה"ר.

אשמח לצרף פונים נוספים לרשימה זו.  הקמתי תא דוא"ל אישי למשימה זו. אנא שלחו פניותכם ל - z.y.vered@gmail.co

רב הנסתר/ ד"ר יאיר ויסמן, רבבה

באתר האינטרנט הרשמי של משרד הדתות http://www.religions.gov.il פורסם פסק הלכה כי אסור להתחתן ביום מותו של יצחק רבין. זוהי דוגמה לרב שצלל בים עומקה של ההלכה ולאחר שהמית את עצמו באוהלה של תורה, מצא חידוש נפלא זה. כולי תקווה שלאחר תרומה חשובה זו להלכות נישואין, יוכל הרב האנונימי לפתור לנו קושיות הלכתיות נוספות כמו: האם גם ביום שנרצחו יהודים באלטלנה אסור להתחתן? האם גם ביום שהארמים רצחו את אחאב מלך ישראל אסור להתחתן? האם ביום מותו של רבין אסור לקיים מסיבת בר-מצווה? מסיבת יום הולדת?

לצערי הרב האנונימי לא פרסם את שמו מתחת לפסק ההלכה, ועל כן נשארתי אובד עצות ואני מבקש מעל גבי עיתון זה כי יפרסם הרב תשובות לשאר שאלותיי.

יד לוחצת יד?/ איתמר ליברמן, בית אל

הסופר דוד גרוסמן הפגין בשבוע שעבר אומץ כשנמנע מללחוץ את ידו של ראש הממשלה בזמן שהוענק לו פרס א.מ.ת.

בעקבות מקרה זה לא נשמעו שום גילויי האשמות או גינויים חריפים כלפי הסופר המצליח, שמשתייך כידוע לשמאל הקיצוני, וזה לא עורר כלל את זעמה של התקשורת.

אין לי שום דבר כנגד הסופר גרוסמן, ששכל את בנו במלחמה, ואיני בא לבקר את המעשה שעשה, שאולי היה מן הראוי לעשותו, אבל בואו נשאל את עצמנו מה היה קרה אילולא היה זה "מתנחל" או סתם אדם המזוהה עם הימין שהיה נמנע מללחוץ את ידו של ראש הממשלה מתוך מחאה פוליטית לגיטימית, האם אז התקשורת הייתה שותקת כמו במקרה זה?

ומי שלא יודע את התשובה יכול להיזכר במהומה התקשורתית שהתחוללה  כשהחייל חננאל דיין סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל בעת קבלת אותות הצטיינות.

בשבחי האיזון/ נתנאל אריאל, בית-אל

התגובות הרגילות שמגיעות לעיתון ממוצע, נכתבות על מאמר לא מתאים שפורסם בעיתון. לכן אני רואה חשיבות רבה לציין לשבח את 'בשבע' על שפרסמתם בעיתונכם כתבה די מאוזנת על שני המתמודדים לראשות מועצת בנימין. שני הראיונות קיבלו מספר מקביל של שורות, הצגתם שאלות דומות לשני המרואיינים ובלי יותר מדי פרשנויות. בכך הוכחתם שניתן להגיש לציבור מידע אמין תוך דגש על אי חדירה לחיים הפרטיים של המתמודדים.

יישר כוח, אשמח לעוד כתבות ברוח זו ולוואי וכל העיתונים יעסקו כמוכם, בפחות רכילויות ויותר עובדות רלוונטיות.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

*הצעת חוק: אישור "תקינות אקוסטית" באולמות אירועים.
וזאת לתהודה.

*סערה ציבורית בעקבות דבריו של תא"ל הירש.
רק שלא יחלוף הגל.