בשבע 267: מיקרוסקופ

צוות החדשות , ה' בכסלו תשס"ח

חזיז ורעם/ שמואל אדלמן

ערוץ 10 מעלה לאוויר בנוסף למהדורה המרכזית בשעה שמונה בערב גם את 'היום שהיה', מהדורה קצרה ב-22:40 לערך האמורה לסכם את אירועי היום בהנחיה אישית יותר של גיא זוהר. לאירוע חדשותי המתרחש בין שתי המהדורות יש, מטבע הדברים, סיכוי לקבל הרחבה מסוימת ב'היום שהיה', שכן מדובר בידיעה חדשה. ואולם מי שצפה במהדורה ביום א' יכול היה רק לתהות על שיקולי המערכת והעורך. המהדורה נפתחה באירוע השלכת החזיז באולם משחק הכדורסל במלחה, שלא דווח במהדורה המרכזית בשל מועד התרחשותו.

לאירוע ערך חדשותי גבוה בשל תוצאותיו הקשות (פציעתו של מאבטח), וחריגותו. ואכן, האירוע זכה לסיקור של 2 דקות ו-55 שניות כולל התייחסויות של גיא זוהר. לעומת זאת סיכום יום התאונות הקשה של אותו יום שבו נהרגו שישה אנשים בשלוש תאונות, נדחק למקום השני בסדר הידיעות וזכה ל-31 שניות בלבד! אפילו הסאגה המתמשכת של שביתת המורים קיבלה סיקור ארוך יותר (45 שניות). גם בקנה המידה הציני של ערך חדשותי, תאונות הדרכים הללו הן בעלות ערך גבוה ולו בשל העובדה כי ארבעה מתוך ההרוגים של אותו יום  הם ילדים ותאונת הדרכים שהתרחשה בכביש מצפה יריחו כללה ארבעה הרוגים ששניים מהם אחים בני משפחה אחת. אפשר היה להתייחס גם לצד האישי, להתמודדות של יישוב קטן שסופג מכה כה קשה, ולמחיר הנורא שהציבור משלם על תאונות הדרכים.

הפוליטיקה של הספורט/ ישראל מידד
 
בנוסף לפסטיבל התקשורתי המסורתי בכל סתיו מסביב ליגאל עמיר, התווסף השנה האירוע באצטדיון קרית אליעזר במשחק כדוררגל שבין בית"ר ירושלים למכבי חיפה.
 
אני בטוח שלו ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי היה קם ממנוחתו, בוודאי היה מותח ביקורת על חוסר ה"הדר" שבקריאות הבוז.  אבל הדרישה להעניש באופן קולקטיבי את האוהדים ואת הקבוצה על ביטויים קוליים, ללא אלימות פיסית, ראויה דווקא למחאת המחנה הליברלי-המתקדם.
 
גם בוני גינזבורג, המנחה של התוכנית 'ראשון בשער' במוצ"ש, הצטרף לפני שבוע לעליהום וכינה את פסק הדין של בית הדין המשמעתי של התאחדות הכדורגל בישראל בעניינה של בית"ר ירושלים (שני משחקים ללא קהל), "מגוחך".

מה ששמענו מגינזבורג היתה הבעת דעה אישית. גינזבורג נהנה מחופש הביטוי של מדינה דמוקרטית, אבל אוהדי בית"ר לא יכלו להתבטא בחופשיות.

אולי בנוסף לפרשני ספורט, הערוץ הראשון גם צריך לדאוג לפרשנים פוליטיים?
 
אגב, אלישע שפיגלמן, הממונה על הקבילות, הצדיק את תלונתי והעיר על כך  לגינזבורג ולאחראי על שידורי ספורט ברשות השידור.

להכיר בהתנחלויות של הבדואים / חגית ריטרמן


בקול ישראל משודרת בימים אלו פרסומת שקוראת להפוך את היישובים הבדואיים בנגב ליישובים חוקיים. "כבר שישים שנה, ועדיין כחמישים אלף אזרחים ישראלים חיים בנגב ביישובים שהמדינה מגדירה בלתי מוכרים", מתלונן המפרסם האלמוני (אלמוני, כי משום מה הפרסומת מופיעה ללא שם הגוף שעומד מאחוריה). "במצב זה", הוא ממשיך, "נמנעת מהם הזכות לקורת גג וכן אספקת מים, חשמל ושירותים חיוניים. הגיע הזמן להכיר ביישובים האלה, ולראות בתושביהם הבדואים אזרחים שווי זכויות".

עכשיו שאלה: האם פרסומת דומה, לטובת תושבי יהודה ושומרון היהודים שמתגוררים ביישובים שהמדינה לא מכירה בהם, היתה זוכה להישמע בקול ישראל?

'מיקרוסקופ' דווקא בעד פתיחות מקסימלית בשידור הציבורי. אלא שאם זכרוני אינו מטעני, והוא אינו מטעה, רשות השידור פסלה בעבר פרסומות שנראו לה פוליטיות או "שנויות במחלוקת". אבל למה לקטר, טוב שדברים השתנו. אם הבדואים, שמתנחלים על אדמות הנגב ועוסקים, בין שאר עיסוקיהם, בבנייה לא חוקית, מקבלים זכות לשדר פרסומת כזאת, אז בטוח שגם יהודים שיבקשו להכיר ביישוביהם ולשפר את מצבם יקבלו אותה זכות. בטוח. 

לא סמים עלינו/ עדי גרסיאל

בידיעות אחרונות של יום שלישי הופיעה ידיעה הקצרה שסיפרה על תושב יבנה, שכמו רבי עקיבא "רוצה ללמוד תורה, אבל הוא חייב גם להתפרנס", ואת זה הוא עושה, לטענת המשטרה, ממכירת סמים. סוכן משטרתי סמוי אף העיד שהאיש אמר לו "שאינו יכול לבצע את העסקה בין תשע לעשר כי אז בדיוק הוא בשיעור גמרא".

בעיתון של המדינה כנראה לא יכלו להתאפק, ולכן העניקו לידיעה את הכותרת: "כתב אישום: תלמיד גמרא סחר בסמים". אז בואו נעשה קצת סדר: העובדה שמישהו משתתף בשיעור גמרא (יומי? שבועי? אולי בכלל חד פעמי) עוד לא הופכת אותו ל'תלמיד גמרא', ובוודאי שלא לתואם רבי עקיבא. אחרת, לפי אותו היגיון ובהנחה הסבירה שחלק גדול מהעבריינים מעלעלים בעיתונים מדי פעם, היינו צריכים לראות הרבה כותרות בנוסח: "נעצר קורא ידיעות; חשוד בקשירת קשר לרצח מנוי למעריב".

חדשות בחדשות / חגית ריטרמן

*אגודת העיתונאים מאיימת לשבש את שידורי הטלוויזיה והרדיו של רשות השידור. האגודה החליטה להגיש תביעה על הלנת שכר בבית-דין לעבודה. בשבוע שעבר ביטלה האגודה את השתתפותה בדיונים על הרפורמה מאותה סיבה. בהנהלה מצפים למקדמה, שבאמצעותה ישולמו המשכורות לעובדים, לאחר שהמנכ"ל מוטי שקלאר שיגר מכתב דחוף לסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

*'המרכז לפלורליזם יהודי' משך עתירתו נגד הרשות השנייה, בנושא המכרז שפרסמה למתן זיכיון לרדיו תורני-ספרדי. זאת לאחר שבג"ץ המליץ לעותרים לנהוג כך, בשל היעדר בסיס לביטול המכרז. מהרשות השנייה נמסר שהיום (חמישי) יוגשו ההצעות, והליכי המכרז יתנהלו כסדרם.

*פורמט התוכנית התיעודית 'עשרת הדיברות' נמכר לרשת אמריקנית בשווי כחצי מיליון דולר לפרק, על פי ההערכות, כך פרסם השבוע האתר אייס. התוכנית עתירת הרייטינג, בהנחיית העיתונאי לשעבר עו"ד רונאל פישר, שודרה בערוץ 2 לפני כשנתיים. בכל פרק הוצג דיבר אחד מהעשרה באמצעות תיעוד של מקרה מימינו וטיפול פסיכולוגי של המנחה, המתחבט בנושא הערכי.

*אגודת העיתונאים בתל-אביב ואוניברסיטת חיפה החליטו להעניק לשלום קיטל וליואל מרקוס פרס על מפעל חיים עבור תרומתם לתקשורת הישראלית. קיטל החל את הקריירה העיתונאית שלו בקול ישראל, היה ממקימי חברת החדשות של ערוץ 2 וגם עמד בראשה. מרקוס החל את הקריירה שלו בעיתון חירות, וכיום הוא כותב ב'הארץ'. מרקוס הוא, כזכור, העיתונאי שבאמצעותו בחר שרון לספר על תוכניתו להחריב את 25 היישובים במה שכּונה "תוכנית התנתקות". הפרס יימסר לשניים בכנס אילת לעיתונות, שייערך ב-29-27 בנובמבר.

*העיתונאי הוותיק ישעיהו (שייקה) בן-פורת הובא למנוחות, לאחר שנפטר ממחלה קשה. בן-פורת, יליד וינה שעלה לאחר השואה, היה כתב ופרשן ב'ידיעות אחרונות' מאמצע שנות החמישים, ופרסם ספרים בנושאים מדיניים וצבאיים. הוא הלך לעולמו בגיל שמונים.