בשבע 268: רבנות על-עדתית

כשהמערכה על מינוי הרבנים הראשיים לירושלים מתחממת, יש מי שחושב שלבירה מספיק רב אחד ● למרות מאמצי 'עדאלה', המערכת המשפטית מתחילה לגלות הבנה להטבות שניתנות למשרתים בסדיר ובמילואים.

יאיר שפירא , י"ב בכסלו תשס"ח

רכבו של עו"ד ירושלמי נראה עוצר בטרמפיאדה ביציאה מירושלים. אשתו ירדה מהרכב ואז אל מול פני השוטרת שניצבה במקום, חצה עורך הדין ברכבו את שלושת הנתיבים המובילים אל מחוץ לעיר ונעמד בראש הנתיב הפונה שמאלה, אל גבעת שאול. השוטרת הגיע אליו כעוסה ודרשה ממנו להשתלב בחזרה בנתיב ימני ולנסוע אל מחוץ לעיר. עורך הדין סירב, ופנה אל גבעת שאול. משטרת ישראל הגישה נגדו כתב אישום חמור בעבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים. בית משפט השלום הרשיע את האיש אך הוא ערער לבית המשפט המחוזי. בעדותה טענה השוטרת כי אופן נהיגתו של האיש סיכנה את התנועה והיוותה עבירת תנועה. בחקירתה הנגדית התקשתה השוטרת להסביר מדוע לא קנסה את עורך הדין על חיתוך הנתיבים, ומדוע הורתה לו להמשיך ולנסוע לכיוון בו לא חפץ.

השוטרת אמרה כי חשבה לוותר לו על הדו"ח אם ימשיך וייסע ישר, ואם היה מסביר לה שהוא ממש צריך לפנות שמאלה הרי שהיתה מאפשרת לו לעשות כן. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט עוני חבש, כתב בפסק דינו כי יש לציית להוראת שוטר רק כשזו באה לצורך תכלית ראויה, הסדרת התנועה למשל. אך שוטר לא יכול לבדות עונשים מליבו, גם אם נהג נהג שלא כשורה בכביש. הזכות לפניה שמאלה, גם לנהג שעבר עבירה, אינה נתונה לשיקול דעתו ולטוב ליבו של השוטר.

הכשר לשד העדתי

מערכת הבחירות לראשות רבנות ירושלים מתחממת. לפני כשבועיים בלמו חברי המפד"ל במועצת העיר ניסיון למנות ועדה עירונית בת שני חברים, שניהם חרדים, לקביעת מועמדים מוסכמים. במפד"ל מקווים להביא לבחירתו של לפחות רב ציוני אחד לבירת ישראל. הרב השני, כך הם מציעים, יגיע מקרב הציבור החרדי . בש"ס כבר החלו בהכנות להכתרתו של הרב אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, לרב הספרדי בבירה. ובחצרו של הרב יוסף שלום אלישיב סמנו את הרב יוסף אפרתי, ממקורביו של המנהיג הליטאי למשרת הרב האשכנזי. עו"ד מרדכי איזנברג, יו"ר התנועה להגינות שלטונית, מתכונן לקלקל לכולם את התוכניות. איזנברג, שידו רב לו בפיקוח על תקינות איוש המשרות הרמות של רבנים ראשיים, הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית, פנה השבוע במכתב לראש הממשלה ובו דרש למנות לירושלים רב אחד, לכל עדות ישראל בעיר.

כמשפטן, איזנברג פותח בפן המשפטי ומביא לתשומת ליבו של ראש הממשלה, בתוקף תפקידו כשר הממונה על ביצוע חוק שירותי הדת היהודיים, כי בעוד שמפרסומים רשמיים שיצאו לאחרונה ברשומות ניראה כאילו ההליכים מתנהלים על פי תקנות משנת תשל"ה, הרי מינוי הרבנים צריך להיעשות על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) תשס"ז 2007. אך אייזנברג אינו מתעקש סתם כך על דקדוקי עניות. שכן על פי התקנות החדשות, בכדי לבחור שני רבני עיר, אשכנזי וספרדי, אין די בהסכמת מועצת הרשות המקומית אלא נתוספו שני תנאים: הראשון, כי השר הממונה השתכנע שאכן קיים צורך במינוי שני רבני עיר, אשכנזי וספרדי. והשני הוא כי לפי מאפייני היישוב רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת.

איזנברג מעניק לראש הממשלה מספר נקודות למחשבה בטרם יגיע למסקנה שדרושים לירושלים, או לכל עיר אחרת שני רבנים משני עדות שונות. "אפיון עדתי הוא תנאי זר לכשירותו של הרב למלא את תפקידו, שכן תעודות הכושר לרבנות עיר המוענקים לאחר בחינות מקיפות ע"י מועצת הרבנות הראשית, אינן מבחינות בין כושר לכהונה כרב עיר אשכנזי  או כרב עיר ספרדי. בפועל, מכהנים מאות רבנים הן כרבני עיר והן כפוסקי הלכה לבני עדות שונות, בישראל ובתפוצות", כותב איזנברג במכתב ותמה מה יעלה בגורלו של מועמד לתפקיד שהוא בן להורים 'מעורבים', רב מעדות המזרח שהתחנך במוסדות אשכנזיים ונוהג עפ"י הרמ"א, רב חב"די שהוא בן עדות המזרח, רב אתיופי, רב יליד אמריקה או צרפת, רב שהוא גר צדק ועוד. איזנברג מעיר גם כי  אין עוד בנמצא במדינת ישראל תפקיד בו נדרש אדם להצהיר על מוצאו העדתי כתנאי לבחירה או למינוי, הערה שתקבל משנה משמעות אם מכתבו של איזנברג יהפוך ביום מן הימים לעתירה לבג"ץ.

זעם ותדהמה ב'עדאלה'

לאחר שישים שנה של תרומה משמעותית למדינה, ושנים רבות של הבטחות סרק, החליטה הממשלה השבוע סוף סוף על הטבות משמעותיות לחיילי המילואים. לא עוד ימי הוקרה ומילים חמות, אלא הטבות ראויות, בעיקר בהנחות במיסוי, הנעמדות ב-450 מיליון שקלים בשנה. חשוב לציין כי הממשלה יוצאת לדרך לאחר שבג"ץ אותת בשנים האחרונות על שינוי מגמה ביחסו להטבות השמורות למשתתפים בהגנת המדינה. לפני פחות משנה קבע הרכב בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, כי משרד השיכון זכאי  להעניק סיוע נדיב יותר במשכנתאות לישראלים בוגרי צבא ושירות לאומי. ההחלטה התקבלה בעתירה של ארגון 'עדאלה' שטען כי ההפרש בסיוע יכול להגיע עד כדי 125 אלף שקלים לזוג, וטען לאפליה של ערביי ישראל שאינם חייבים לשרת בצבא על פי חוק. 

בפסק הדין קבע ברק שכאשר ההטבות ניתנות בהקשר ענייני, תגמול כספי על הפסד שנות השתכרות, הרי שההסדר חוקי.  לפני מספר חודשים קבע בית המשפט המחוזי בחיפה, כי אוניברסיטת חיפה לא תוכל להעניק נקודות זכות לקבלה למעונות ליוצאי צבא, שכן הסדר זה מפלה את הציבור הערבי. בית המשפט המחוזי אף דחה בקשה של אוניברסיטת חיפה לעכב את פסק הדין עד לאחר הערעור שהגישה לעליון. הערעור עוד מונח בפני שופטי העליון, אך מהחלטה של השופט אשר גרוניס, שעכבה את ביצוע פסק הדין של המחוזי ואפשרה לאוניברסיטת חיפה להעניק ניקוד ליוצאי צבא גם בשנת הלימודים הזאת, עולה כי ייתכן ועדאלה ינחל תבוסה משפטית גם בעתירה זו.