בשבע 269: ללא מנדט מוסרי

כשהוא נתמך על ידי מיעוט קטן, אולמרט הכושל והמושחת מתעקש לקבל בשם כולנו החלטות היסטוריות הרות גורל.

עמנואל שילה , י"ט בכסלו תשס"ח

התמיכה הציבורית בראש הממשלה אהוד אולמרט מסתכמת באחוזים בודדים. אילו נערכו היום בחירות, לא רק שהעם היה זורק אותו בחרפה מהמשרה הרמה, אלא שככל הנראה מפלגתו חפצת ההישרדות לא היתה אפילו מציגה אותו כמועמד.
תוכנית ההתנתקות שאותה הובילו אנשי 'קדימה' התנפצה לרסיסים, ובעזה הולך ונבנה מתחם מבוצר טרוריסטי-איסלאמי; בלבנון הובילו אותנו אולמרט ושר הביטחון שלו פרץ לכישלון צורב שבצדו נזק הרתעתי בעל השלכות אסטרטגיות; ראש הממשלה ושריו המקורבים רמון והירשזון נחשפו כמושחתים והסתבכו בחקירות פליליות ובמשפטים. די בכל אחד מהכשלים הללו כדי לשלול מממשלת אולמרט את זכות קיומה.

ערב פרסום מסקנות וינוגרד, אולמרט מתנהג כמו מהמר מכור שהפסיד בקזינו את רכוש המשפחה שנצבר בעמל של שנים. אם יספר זאת לאשתו, היא תזרוק אותו מהבית. לא נותר לו אלא למשכן את התכשיטים של האישה, לרוץ מהר אל הקזינו, ולנסות הימור אחרון על כל הקופה. אם ינצח - ישקם את מעמדו. אם לא - הרי גם ככה לא היה יכול לחזור הביתה. לכל היותר תהיה לאשתו-לשעבר עוד סיבה לזרוק אותו.

אולמרט לא מצליח כבר חודשיים לסגור הסכם עם המורים, אבל מבטיח קבל עולם להגיע תוך שנה להסדר קבע שיגשר על הפערים העצומים בין ישראל לפלשתינים. לבעיות הביטחוניות החמורות שנוצרו בשדרות בעקבות הנסיגה מעזה הוא עוד לא מצא פתרון, אבל זה לא מפריע לו לתכנן נסיגה נוספת שתביא את הקסאמים גם לכפר סבא, ראש העין ופתח תקווה. שנתיים וחצי לאחר שגורשו מביתם, עקורי גוש קטיף עדיין מצטופפים במגורים זמניים ודולפים, ורבים מהם טרם מצאו מקורות מחיה ותעסוקה. אבל אולמרט ולבני, באטימות ובעזות פנים, כבר רצים לתכנן את הגירוש הבא שימיט אסון דומה על מתיישבים במספר גבוה פי עשרה.

אולמרט הוא ראש ממשלה שחי על זמן שאול. את המנדט המוסרי שלו לנהל את המדינה הוא איבד מזמן, ורק שיקולים אופורטוניסטיים של ח"כים הדבקים לכיסאותיהם ושל סיעות שנהנות ממנעמי הקואליציה מחזיקים איכשהו את ממשלתו המקרטעת. אבל מעמדו הרעוע לא מפריע לו להציע למכירה את נכסי החומר והרוח של האומה הישראלית, כאילו היה נציגו האולטימטיבי של העם היהודי לדורותיו - משה רבנו או לפחות דוד המלך. במערכת הפוליטית מעריכים שככל שדו"ח וינוגרד יציג ביתר חריפות את ההבנה השגויה שהוכיח בניהול המערכה בגבול צפון, כך אולמרט יהיה להוט יותר לקבוע את גבולות הביטחון של ישראל לדורות. ככל שהתמיכה הציבורית בו תדעך כך הוא יתעקש יותר לייצג אותנו ולחתום בשמנו על התחייבויות ארוכות טווח ומרחיקות לכת. ככל שייחשפו עוד פרשיות שחיתות של קניית בתים ומכירתם כך הוא יהיה נחוש למכור גם את הר הבית, משאת נפשם של כל הדורות.

כבר התרגלנו להצהרות פומפוזיות וחלולות הנישאות בטכסי השלום שמונפקים כאן במחזוריות טורדנית, אבל מהלכיו והצהרותיו של אולמרט השבוע שברו שיאים חדשים של יומרנות וחוסר אחריות.

מי יכול להושיע? מהגמלאים אי אפשר לצפות לכלום. כבר מתחילת הדרך הם היו מפלגת חסות של קדימה, מה גם שהם יודעים שבבחירות מפלגתם תתכווץ מאוד או תעלם לחלוטין. מפלגת העבודה לא תפרוש אלא כשברק יחשוב שהבשילו התנאים לניצחון על נתניהו, למשל לאחר פעולה מוצלחת בעזה.

האחריות מוטלת לפתחן של ש"ס וישראל ביתנו, שרק הן יכולות לעצור את התהליך במישור הפוליטי, ללא צורך במאבקים שיעלו במחיר כבד. מי שיישאר בממשלה הכושלת הזאת לא יוכל להימלט מהאחריות לכישלון שידבק גם בו. יש לקוות שהמצפון והעקרונות יפעלו את פעולתם, ואם לא הם אז לפחות החשש מפני עונש אלקטוראלי מצד המצביעים הימניים.

סירוב פקודה במשנת הרב נריה זצ"ל

בין המסרבים לציית לפסק ההלכה של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל בעניין עקירת יישובים, היו מי שביקשו להתייחס אל דבריו כאל דעת מיעוט. אחרים רמזו כאילו הרב שפירא זצ"ל אינו באמת איש הציונות הדתית, ולכן דעתו בעניינים התלויים בהשקפה אין לה משקל מכריע כמו בענייני הלכה.

ובאמת דברי גדול הדור אינם צריכים חיזוק, בוודאי לא כעת, כשלאחר הגירוש הנורא ותוצאותיו הקשות מבינים את צדקת דבריו גם רבים מבין אלו שלא הבינו בעבר. מה גם שפסק ההלכה שלו לא היה אלא חזרה על מה שכבר נפסק שנים רבות קודם לכן בכינוסים של מאות רבנים, ובראשם גדולי הדור. בין ראשי החותמים על הפסק היה גם הרב משה-צבי נריה זצ"ל, אבי דור הכיפות הסרוגות, מעמודי התווך של תנועת 'בני עקיבא' ושל הציונות הדתית. לרגל י"ט בכסלו, יום השנה לפטירתו של הרב נריה זצ"ל, נביא כאן את מה שפורסם בעניין בשמו בעלון 'עולם קטן' (נכתב בתשנ"ג):

שאלה: במסגרת שירותי במילואים ייתכן שאצטרך לעזור לפנות אדמות ומבנים ביש"ע ובגולן. מה דעת תורה בעניין?

תשובה: כיוון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ-ישראל ולמוסרם לגויים, כפי שכתב הרמב"ן (וכן פסקו באחרונה בכנס רבנים שנכחו בו יותר מאלף רבנים וראשי ישיבות), וכן פסקו ברבנות הראשית הקודמת, הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי, כפי שנפסק ברמב"ם הלכות מלכים שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה - אין שומעין לו.

הרב נריה, המחנך הגדול ומגדולי המנהיגים הרוחניים של הציונות הדתית, אינו חשוד על הזנחת הערך של עם ישראל לטובת ארץ ישראל, או על חוסר הבנה של חשיבות אחדות האומה והמשמעת בצבא. למרות זאת הוא הורה בפשטות לנהוג כפי שפסקו מאות הרבנים, כשהוא מסתמך על דבריו הברורים מאוד של הרמב"ם.

יש לקוות שבחוגי בני עקיבא, היכן שרווחת הסיסמה 'לאורו נלך', יידעו ללכת לאורו של הרב נריה בכל מעלותיו והדרכותיו הטובות, כולל הדרכה חשובה זו.