בשבע 269: עזרה מעזרא

עודד מזרחי , י"ט בכסלו תשס"ח

כאשר היה דניאל בן 20 החל ללמוד כימיה באוניברסיטת מוסקבה. הוא הכיר שם את נטשה, סטודנטית גויה שלמדה תיאטרון. היחסים ביניהם התהדקו, והוא החל להרהר ברצינות באפשרות שתהיה בת זוגו לחיים.


דניאל לקח את הספר מידיה של נטשה והחל לקרוא באותו עמוד בעניין רב אודות עזרא הסופר, שרגז על כי בני ישראל לקחו להם נשים נוכריות בגולה. בתחילה התבייש דניאל בהתנהגותו של עזרא היהודי, אבל אט-אט החל להבין שנישואין עם גויה יעקרו אותו מכל שורשיו
דניאל היה רחוק לגמרי מהיהדות. אביו המהנדס למד אמנם בילדותו כמה שנים ב'חדר' וידע לדבר יידיש, אבל העניק לבנו השכלה סובייטית לחלוטין, כולל שטיפת המוח ותחושת הפחד הנלווית. באותם ימים היהודים לא הבליטו את יהדותם, וגרוע מכך – העדיפו לטשטשה. כאשר מישהו הזכיר לדניאל את יהדותו, הדבר ביישו ובלבלו מאוד.

ואז הגיעה מלחמת ששת הימים, ועמה הניצחון המזהיר של המדינה היהודית הקטנה על כל שכנותיה העוינות הגדולות. הגויים החלו לכבד יותר את היהודים, וממילא היהודים החלו להסתכל אחרת על עצמם. הדבר חלחל גם בנפשו של דניאל. נולדה בו איזו כמיהה אל העבר הרחוק ואל המיסטיקה הדתית. הוא החל לקרוא ספרי פנטזיה ומיסטיקה, כמו הרומן הידוע של בולגקוב 'השטן במוסקבה'. היתה אצלו תחושה שעליו לחפש משהו שנמצא מעבר למציאות הגלויה. הוא קרא כתבי יהדות וכתבי דתות אחרות, והתוודע בערבוביה לכולם.

פעם ביקר בבית חברו ללימודים, בוריס, שאביו היה קצין צבא ואמו היתה משכילה, וראה בספרייתם ספר עב כרס בעטיפה חומה כהה מהודרת. הוא נמשך לפתוח את הספר וראה שמדובר ב'בייבל פרבוסלאבי', המכיל כתבי קודש עתיקים: התנ"ך, הברית החדשה, ספר בן סירא והמקבים, והכול מתורגם לרוסית. דניאל התלהב מאוד מהספר עתיק היומין, המכיל כתבים בני אלפי שנים, מבלי שיבדיל כלל בין התנ"ך לברית החדשה ולנספחים האחרים. הוא שאל את הספר מבוריס ולקחו עמו למעונות הסטודנטים, שם הלך לפגוש את נטשה חברתו.

הוא נכנס לדירה והניח את הספר העבה על שולחן העץ העגול שניצב במרכז החדר. נטשה התפלאה למראה הספר המרשים, ופתחה אותו באמצעו, סתם כך. היא החלה לקרוא בנימה ספרותית תיאטרלית: "ועתה תנו תודה לאלקי אבותיכם ועשו רצונו והיבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות".

דניאל לקח את הספר מידיה והחל לקרוא באותו עמוד בעניין רב אודות עזרא הסופר, שקרע את בגדיו ומרט את שיער ראשו וזקנו, כאשר שמע כי בני ישראל לקחו להם נשים נוכריות בגולה. בתחילה התבייש דניאל בהתנהגותו של עזרא היהודי – הרי זו קנאות דתית לשמה, אבל אט-אט החל לקלוט שיש במקורות היהדות שלילה מוחלטת ובלתי מתפשרת של קשר עם נשים נוכריות, והבין שנישואין עם גויה יעקרו אותו מכל שורשיו.

הוא היה מזועזע ממה שאירע. הוא לא היה מסוגל לתפוס, איך ייתכן שמכל עמודי הספר הענקי, הכולל את היהדות והנצרות גם יחד, פתחה נטשה דווקא בעמוד הזה וקראה דווקא את השורה הזו, שאין כדוגמתה בכל הספר. לאחר כמה רגעים התעשת, מלמל כמה מילים כלפי חברתו המופתעת, ירד מדירת הסטודנטים במדרגות הלולייניות הרבות והחל להסתובב ברחובות העיר הגדולה כמו שיכור. במשך כמה ימים היה שרוי כבתוך חלום.

המקרה הפעוט, לכאורה, החל לשנות את כל השקפתו ואורח חייו. קודם כל חש שהוא מוכרח לנתק את קשריו עם נטשה. אחרי שעשה זאת, החל להשיג כתבי יהדות והתעניין אצל אביו ואצל זקנים יהודים נוספים לגבי מוצאו. הוא הבין שהוא חייב להגיע לאנשים חיים כדי להרגיש את יהדותו הנסתרת, ולא להסתפק בספרים; שהוא זקוק לתורה שבעל-פה ולא רק לתורה שבכתב. ככל שהתעמק ביהדות האותנטית, חש שאינו יכול להמשיך לחיות עוד בברית המועצות, שהוא מוכרח לצאת מהמקום הסגור והכפייתי הזה בכל מחיר.

אבל הדבר לא עלה בידו מיד. עברו כמה שנים של ניסיונות עד שדניאל הצליח לעלות לישראל. כאשר הגיע לאווירה של ארץ ישראל ולאדמתה, נולדה בקרבו תחושה אדירה של אושר בל יתואר, אושר על כך שהוא נמצא בין בני עמו, עם משפחתו הגדולה בת ארבעת אלפים השנה. מיד כשהחל ללמוד עברית באולפן במרכז הארץ, חיפש בשקיקה את מקורות היהדות שנמצאים בישראל בשפע, תחילה באנגלית וברוסית, ואחר-כך גם בעברית. הוא פנה בשאלות רבות לרבנים, למתפללים בבית הכנסת ואף לעוברי אורח ברחוב. לאחר שנתיים עבר לבני ברק ללמוד באופן מסודר בישיבה לחוזרים בתשובה. אז הכיר את יהודית, עולה מרוסיה אף היא, ולאחר שנישאו בחרו להתגורר באחד מיישובי השומרון, שם הם חשים ביתר שאת את עמם ואת ארצם ונותנים תודה על כך לאלוקי אבותיהם.

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם  odedmiz@actcom.co.il