בשבע 269: מיקרוסקופ

צוות העיתון , י"ט בכסלו תשס"ח

בין תפילה להפגנה/ שמואל אדלמן

באתר האינטרנט YNET של ידיעות אחרונות התפרסמה ידיעה על התפילה ההמונית שנערכה בכותל ביום שני. העורך בחר לידיעה את הכותרת : "רבבות מתפללים בכותל לכישלון אנאפוליס". קשה שלא לראות את ההטיה המכוונת בכותרת זו שמנוסחת בצורה שלילית. מי שמייחל לכישלון של משהו נתפש כעוין, כאיש הרע שמפריע לתהליך חיובי שאחרים עוסקים בו. כותרת שונה יכלה לציין למשל כי "רבבות מתפללים להצלת ירושלים ולשלמות הארץ" .
והערה קטנה נוספת לאותה ידיעה. מתחת לתמונה בה מוצגת רחבת הכותל מוצפת מתפללים נרשם: "ההפגנה ברחבת הכותל" כזכור, ההפגנה היתה בכיכר פריז; בכותל התקיימה תפילה. לא נותר אלא לתהות האם מדובר בפליטת קולמוס, או שמא בטעות מכוונת.

שאלות סוג B/ חגית רוטנברג

ביקורו של ג'רי סיינפלד בישראל סוקר בהרחבה בתקשורת הישראלית, וטוב שכך. סיינפלד ולארי דייויד, שני הקומיקאים היהודים-אמריקנים יצרו את קומדיית המצבים המצליחה ביותר בכל הזמנים בה צפו מאות מיליונים. הניסיונות הרבים לחקות את יצירתם ומעל לכל, השפה המחשבתית שסיינפלד ודייויד יצרו – הם עדות, חלקית אומנם, לגאוניותם.
אלא שסיינפלד הגיע לארץ כדי לקדם את סרטו החדש 'כוורת בסרט', סרט אנימציה קומי לילדים ולמבוגרים, והעיתונאים נתבקשו מראש שלא להציג לו שאלות על הסדרה המיתולוגית, וגם ללמוד דבר או שניים על הסרט בטרם תכונס מסיבת העיתונאים. זו התקיימה ביום ראשון השבוע.

סיינפלד, יהודי גאה שתמיד מדגיש את יהדותו, גם בסדרה וגם בהופעותיו האחרות, ביקש מהמפיקים להכניס את ישראל לרשימת המדינות בהן יקדם את סרטו. הוא הגיע לארץ, והתאהב. התאהב במקומות הקדושים וההיסטוריים שביקר בהם, ובעיקר בישראלים, שהקרינו אליו חום ואהבה. אבל כיצד התרשם מהתקשורת הישראלית, זה כבר עניין אחר. כמה מהשאלות שהוצגו לו על-ידי עיתונאים היו, איך לומר, משהו שלא היה מבייש את קוזמו קריימר האגדי: "עקצה אותך פעם דבורה?", "יש לך מתכון לעוגת דבש?", "מצאת כבר חומרים לסדרה בימים שהיית פה?", "עשיתי שיעורי בית וקראתי את כל החומרים על הסרט שלך, אתה מוזמן לשאול אותי כל שאלה שאתה רוצה", "יכול להיות שבחלקים מהסרט שבהם הדבורים בכוורות רוססו בגז היתה רמיזה לשואה או שאני טועה?", "האם אתה מרגיש יהודי?".

כמו שנאמר: עיתונות "יאדה, יאדה, יאדה".

פרסומת לא חינוכית/ אלי פולק

יש לפחות בנק אחד בישראל אשר מזלזל באינטליגנציה של כולנו – הבנק של המורים. לאחרונה הוא פתח בסדרת מודעות ברדיו שבהם נשמעות שתי נשים משוחחות:

"דורית, שנים לא התראינו, מה חדש?

לא הרבה, חזרנו מחודש בתאילנד, שיפצנו את הדירה, החלפנו מכונית פששש... יפה, מה התחתנת עם מיליונר?

יותר טוב, התחתנתי עם מורה!"

כשמדובר בפרסומת לבנק, פתאום ציבור המורים עשיר. מעניין הפרסומת מושמעת בעיצומה של שביתת מורים, אשר החדירה לתודעה של כולנו שמי שמתחתן עבור כסף – כדאי שיתרחק מבן או בת זוג מורה. אך חמור מכך, היא מעבירה את המסר שכדאי להתחתן למען כסף. היא שמה את המורה ככלי ריק, אשר כל יתרונו הוא גשמי. המחשבה שכדאי להתחתן עם מורה משום שהוא ערכי וכי עתיד ילדינו בידיו לא בדיוק מתאימה למנטאליות של הפרסומאים.

רשות השידור הציבורית לא מצאה לנכון לפסול את התשדיר למרות הפגיעה בציבור רחב מאוד. אך הרשות כן מוצאת לנכון לאפשר פרסומת סמויה בטלוויזיה. כך למשל במהדורת מבט לפני שבועיים שודרה פרסומת סמויה עבור חברת גז ורשת מוצרי חשמל. בימים אלה דנים בשינוי חוק רשות השידור. רצוי היה לאסור פרסומת מכל סוג שהוא ברשות הציבורית. הדוגמאות הנ"ל רק מראות עד כמה השיקול הכספי פוגע בשידור הציבורי.

יש תמורה/ נילי בן גיגי-וולף


בשבוע שעבר דיווחה כאן חגית ריטרמן על פרסומת המשודרת ב'קול ישראל' הקוראת להכרה ביישובים בדואים בלתי מוכרים.

תלונה הוגשה באמצעות 'האגודה לזכות הציבור לדעת' בנושא, והשבוע התבשרנו כי בעקבות התלונה הוחלט על ידי נציב קבילות הציבור, אלישע שפיגלמן, כי הפרסומת אינה עולה בקנה אחד עם הכללים המחייבים את רשות השידור. בעקבות כך הורה מנכ"ל רשות השידור על הפסקת שידורה.

הנה הוכחה נוספת למה שווה וחשוב להתלונן.

חדשות בחדשות / חגית ריטרמן

*ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את הצעת חוק העיתונות. עד כה נהגה בארץ פקודת העיתונות המנדטורית ותקנות הגנה לשעת חירום. החוק החדש, שהוצע ע"י השר מאיר שטרית, מחייב שקיפות באשר לזהותם של המו"לים ובעלי השליטה בעיתון ואמור לצמצם ניגוד עניינים בין חובת העיתון למסור מידע לציבור לבין אינטרסים כלכליים של בעליו. הצעת החוק מבטלת גם את הדרישה לקבלת רישיון להוצאת עיתון משר הפנים, ומעבירה זאת לידי בית-המשפט, אם תישקף סכנה ביטחונית.

*העיתונאי אמנון נדב, לשעבר מנהל 'קול ישראל', האשים השבוע את התקשורת בישראל בשמאלנות ובסתימת פיות. "אין פה ייצוג לתפישות הימניות והתקשורת נמנעת באופן מכוון מלהשמיע את קולו של הימין. לאנשי התקשורת קיימת רק אמת אחת, ואילו האמת של הימין לא מגיעה לידיעת הציבור ואם כן זה רק לצורכי איזון לצאת ידי חובה". נדב אמר את הדברים לקראת כנס ההכנה "לקונגרס היהודי החדש" במלון רמדה רנסנס בירושלים. לאחרונה פרש נדב מקול ישראל, לאחר 35 שנים, ומונה ליו"ר תחנת הרדיו האזורית 'רדיוס' 100FM.

*שר האוצר, רוני בראון, התבטא השבוע לראשונה בנושא הרפורמה המתגבשת ברשות השידור. בראון אמר ברשת ב': "אנחנו מצִדנו באוצר נעשה הכל כדי שהרפורמה תיושם... הייתי נכון לשים כסף גדול לרפורמה הזאת אבל היא לא תהייה פשוטה".

*העיתון ידיעות אחרונות החל להפיץ מוסף ספורט שבועי בערבית (בתשלום). אם מוסף הספורט יצליח, הוא יגדל כנראה לכדי עיתון בערבית.

*תוכנית התחקירים של אילנה דיין, 'עובדה' (ערוץ 2), שידרה תחקיר על התנהלותו הבעייתית של ראש עיריית יהוד, ולא נתנה קרדיט לכתב 'מעריב' קלמן ליבסקינד, שהיה מי שחשף את הדברים בכתבות שלו. ב'עובדה' הסתפקו בהודיה לליבסקינד על הסיוע בהכנת הכתבה. ב'מעריב' מחו על כך, ו'עובדה' החליטו לתקן בתוכנית הבאה.  

*יאיר לפיד יקבל שכר בגובה 8,000–9,000 דולר עבור הגשת מהדורת החדשות ב'אולפן שישי', תוכנית המשודרת בליל שבת (ערוץ 2), כך פרסם העיתון The Marker. לפיד ייכנס לתפקיד מגיש החדשות בחודש ינואר הקרוב.