בשבע 270: מכתבים

קוראי העיתון , כ"ו בכסלו תשס"ח

לימין שור (בתגובה ל"רק חמישית מאזרחי ישראל מגדירים עצמם חילונים", גיליון 269)/ ציפי לידר, ירושלים

בניגוד למה שציינתם בידיעה, הנתון כי רוב העם שומר מסורת אינו מפתיע. סקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות הצביעו בבירור על רוב מסורתי של יהודים במדינה, השומרים כשרות וצמים ביום כיפור. ואכן השנה, על פי הסקר, מדובר בעלייה מתונה בלבד בשיעור שומרי המסורת.

לעומת זאת, דומני כי הממצא המפתיע בסקר הוא לגבי הנטייה הפוליטית של האוכלוסייה היהודית. בניגוד לתהודה הקולנית של השמאל בדעת הקהל ובתקשורת, מסתבר כי במציאות הוא אינו מהווה אלא מיעוט, וכי רוב הציבור היהודי הוא ימני.

יצירתיות במקום ייאוש/ מיכאל בן חורין, נוב

הפריץ נקלע לחובות. מה עושים? מעלים את המס על היהודים שבאחוזתו.

איך הגיבו היהודים, הוא שאל את גובה המס. בכו ושילמו, הוא ענה.

לשנה הבאה שוב נזקק לכסף והעלה המס, ואיך הגיבו היהודים, שאל. כנ"ל, ענה הגובה.

אחרי שנה שוב העלה המס. ואיך עכשיו הגיבו היהודים?

ענה הגובה- צחקו, אמרו, מהיכן נשלם?

הם מיואשים אמר הפריץ, תוריד מיד את המס.

הפריץ הבין שנוצר נתק יסודי בינו לבין הכפופים לו, ושוב לא יוכל לסחוט אותם, כי נגמר המיץ.

וזה מה שקורה כעת ביחסנו לדמוקטטורה הישראלית.

לפני 21 שנה נערכה בתל אביב הפגנה רבת עם נגד עסקת ג'יבריל. במהלך ההפגנה דיווח הכתב מנשה רז  כך: 'בהפגנה נוכחים כמה אלפי אנשים'. בעוד שלמעשה מלאו רבבות רבות את כל הכיכר והרחובות שמסביב.

ניגשתי לניידת השידור וצעקתי למולו:'אתה משקר, אתם הורסים את הדמוקרטיה. יש כאן רבבות, לא אלפים. אתה רואה במו עיניך, למה שנצא להפגנות אם אתם ממעטים בחשיבותן'.

המשטרה עצרה אותי בעוון 'תקיפה'. למחרת, בכל התשקורת הישראלית, במקום לדווח על ההמונים שגדשו את הכיכר, דיווחו שמנשה רז 'הותקף'. היום מכנים זאת 'ספין'.

מאז הבנתי שאין שום טעם בהפגנות.

לכן זה שהמחנה הלאומי אינו יוצא להפגנות אינו נובע מחוסר איכפתיות, אלא מייאוש.

לפני 3 שנים, לקראת משאל מתפקדי הליכוד ביחס לגירוש, יצאנו ערב ערב לפקוד את כל מתפקדי הליכוד, מקרית שמונה ועד בית שאן. ניצחנו. 60% מהם אמרו לא לשרון.

אז מה? שרון וממשלת הליכוד המשיכו את תוכניתו עד שסיימו להחריב ולגרש את כל גוש קטיף.

אז מה עושים היום? לא הפגנות ענק. חבל על הזמן והכסף.  יש לצאת רק להפגנות 'מעניינות' בנות עשרות אנשים בלבד, אבל עם אקשן. והמבין יבין.

הסוד, גרסת מערכת הביטחון/ אדוה נוה, שערי תקוה 

עידו זולדן הי"ד נרצח בי' כסלו, שמונה ימים לפני כינוס ועידת אנאפוליס. זמן קצר לאחר הרצח נתפסו רוצחיו והתברר כי הם שוטרים במשטרה הפלשתינית שחומשו בנשק ותחמושת ישראליים. עובדה זו  נשמרה כסוד צבאי כמוס מהציבור הישראלי ורק ביום ראשון השבוע, כשבוע לאחר סיום הוועידה, הותרה הידיעה לפרסום. יש לציין שמשפחתו של עידו ידעה יומיים לאחר הרצח כי מדובר בתחמושת ישראלית שסופקה בחודש האחרון לאבו מאזן. סביר להניח שהידיעה הועלמה מהציבור כדי לא לקלקל את אשליית השלום שהממשלה רצתה ליצור לקראת אנאפוליס.

סביר להניח שלפחות מספר כתבים ידעו את האמת. ולכן  נשאלת השאלה מדוע שיתפה התקשורת פעולה עם הממשלה, והיכן הזכות  הציבור לדעת המקודשת כל כך בעיני העיתונאים. 

ד"ש מאחמדיניג'אד/ יצחק דוכן, פתח תקוה

היעדרותם של הח"כים הערבים מישיבת מליאת הכנסת לציון 60 שנה להחלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר עברה בשתיקה לא מובנת. בצעדם ההפגנתי הביעו למעשה הח"כים הערבים את הזדהותם עם החלטת ההנהגה של ערביי א"י לדחות את תכנית החלוקה ולצאת למלחמת השמדה נגד המדינה היהודית, ועם נסיונם להשלים את מלאכתו של הצורר הנאצי.

לזכותם של הח"כים הערבים ראוי לומר כי הם מביעים בגלוי את עמדתם. ב'חזונות העתידיים' שלהם ישראל היא מוצר קולוניאליסטי שעתיד להיעלם, כפי שטוען בגלוי פטרונם החדש, נשיא אירן.

אך בשם דמוקרטיה מעוותת איננו רוצים להקשיב ולהבין מה מכינים לנו ועל כן איננו נוקטים מבעוד מועד בצעדי המנע ההכרחיים, כנגד מי שחיי בתוכנו, נהנה מתקציבי המדינה ויוזם יחד עם אויבינו את השמדתה.

המינימום שבמינימום/ דוד קשני, תל אביב

לפני ימים אחדים ראינו ששום מפלגה בכנסת אינה אוחזת באג'נדה חברתית, אף על פי שכל המפלגות ידעו להצהיר על אג'נדות חברתיות למכביר במתק שפתיים טרם הבחירות. בוועדת העבודה והרווחה הגדילו עשות ואף החליטו לדחות את תוספת ה-140 ש"ח לשכר המינימום. דחייה בת חצי שנה, שכפי הנראה שאף בעוד חצי שנה לא תתממש.

למחרת הובא העניין למליאת הכנסת. מפלגת קדימה החליטה שמדובר יהיה באי אמון בממשלה ועל כן כל חברי הקואליציה למעט מפלגת העבודה הצביעו נגד העלאת שכר המינימום. כל חברי הממשלה ורוב חברי הכנסת מוליכים אותנו שולל ברוב חוצפתם - הללו יושבים על כסאות רמים, נהנים מתנאי לוקסוס ומתוספת אחרונה של 500 ש"ח לשכר העתק החודשי שלהם ובלא למצמץ  פוגעים בשכבות החלשות ורומסים את זכויותיהם ברגל גסה.