בשבע 272:הונאת אנאפוליס נחשפת

דו"ח הביון האמריקני שטען להתפרקותה של איראן מנשק גרעיני היה מתוזמן היטב. בוש יגיע לביקור בארץ כדי לרכך את מכת אנאפוליס שחיברה בין האמריקנים לאירנים והסעודים.

אליקים העצני , י"א בטבת תשס"ח

בוש הכריח את שרון להסכים להקמת מדינה פלשתינית וגם להעמיד פנים שהוא בעל ההצעה. אחר-כך, בנאומו, הוא הסתמך על שרון, שכביכול כבר הציע זאת לפניו. כך עובד הספין.

הטעם המר הזה עלה בזיכרוני כאשר נתפרסם דו"ח סוכנויות הביון האמריקניות, שלפיו איראן הפסיקה את תכנית האטום הצבאית שלה עוד ב-2003. הדו"ח עורר תמיהה כפולה: מפני שזמן קצר לפני כן עוד טענו אותן הסוכנויות טענה הפוכה, ומפני שאם מתעמקים בדו"ח, עדיין מוצאים שם את כל סימני האזעקה. ובכל זאת ניסחו את הדו"ח כך שהוא מחסל כל אופציה צבאית וכל סנקציות נגד איראן. בוש רצה שנאמין שאת השיתוק הזה כפו עליו מחברי הדו"ח.

אל תאמינו לכך שסוכנויות המודיעין האמריקניות עשו 'פוטש'. יותר סביר להניח, שהתפנית המדינית החדה שעשה בוש כלפי איראן אילצה אותו לסרס את דו"ח סוכנויות הביון ולהטות אותו הטיה פוליטית. מהלך כזה הולך תמיד יחד עם ספין – הטלת האחריות על מחברי הדו"ח, בעוד הנשיא עושה עצמו מופתע, קצת מתנגד עדיין, אך בסופו של דבר מקבל את הדין. כי אסור שנשיא ייראה כמזגזג. איך אמרו הרוסים? "הצאר טוב, יועציו רעים"...

הממסד הישראלי, שהספין הזה כוון בעיקר נגדו, בלע אותו בתמימות ושלח אנשי ביון כדי 'לשכנע' את הביון האמריקני שהוא טועה, וכי איראן כן מהווה סכנה קרובה. מאחורי גבם האמריקנים בוודאי גיחכו – איך בישראל עדיין לא הבינו ש'עבדו עליהם'?

כבר לפני כמה חדשים היו בעיראק שיחות צבאיות בין קצינים אמריקניים ואיראניים. היו גם שיחות בין וושינגטון לדמשק. האיראנים צמצמו הזרמת אנשים, נשק וכסף למיליציות החבלניות השיעיות בעיראק, ובמקביל אטם אסד את גבולו עם עיראק בפני אמל"ח ומחבלים מסתננים. מאז חלה ירידה חדה בפיגועי הטרור בעיראק, השיעיים וגם הסוניים. איראן עומדת מאחורי השיעים בעיראק, וסעודיה תומכת בפעילות הסונית.

בינתיים התקרבו איראן לסעודיה. בוועידה בדוחה, בירת קטר, נתן עבדאללה מלך סעודיה את ידו לאחמדינג'אד, ויחד צעדו לקול התשואות של נציגי מדינות המפרץ. המלך הסעודי אף הזמין את אחמדינג'ד למכה, כדי לפתוח שם, ביחד, את טקסי החאג'. מסתמן שהשניים מחלקים ביניהם את השליטה העקיפה בעיראק, לקראת צאת החילות הזרים.

הבריטים כבר יצאו – יותר נכון ברחו – מנמל הנפט בבצרה, העיר השנייה בגודלה בעיראק. טקס מסירת העיר לצבא עיראק היה מהתלה. בעיר שולטות בפועל מיליציות שיעיות, שמאחוריהן עומדת איראן.

גם נסיגת הצבא האמריקני, בלחץ הקונגרס ודעת הקהל, אינה רחוקה. האזור הסוני יימסר להלכה ל'ממשלת עיראק', ולמעשה למיליציות סוניות בחסות סעודיה. ממשל בוש תומך בהתקרבות הסעודית-איראנית, מפני שסעודיה מספקת לו מוצא של כבוד מן הביצה העיראקית. אלא שלסעודיה יש מחיר, והמחיר הוא אנאפוליס – מדינה פלשתינית תוך שנה.

לוויין מתוצרת ישראל הורכב בהודו על רקטה הודית, לקראת שיגור. המיזם לא היה יכול להגיע לשלב כזה ללא הסכמה אמריקנית, והוא היה מאפשר לישראל תצפית מדויקת יותר על איראן. והנה, לפתע נחתה פקודה אמריקנית לפרק את הלוויין ולדחות – ובעצם לבטל – את השיגור. הפירושים מיותרים.

אתר 'דבקה' מדווח, ששרת החוץ האמריקנית אישרה לחברות סיסקו-סיסטמס למכור לסוריה ציוד אלקטרוני שניתן להשתמש בו במערכות צבאיות, כמו מכ"ם לטילים, תחנות התראה, מעקב מודיעיני.

ככל הנראה הסכים ממשל בוש לערוך ועידה נוספת, במוסקבה, שבה יוציאו מאיתנו את הגולן. חלפו הימים שבהם היה זה בוש שמנע מו"מ על הגולן.

עוד תיאום אמריקני-רוסי: במקביל לפרסום 'הדו"ח המזכה' של ארגוני הביון האמריקניים, החלה רוסיה באספקת דלק גרעיני להפעלת הכור האיראני בבושהר, ללא התנגדות אמריקנית.

עינינו הרואות, לא נותר זכר מן הברית האמריקנית-ערבית האנטי-איראנית שהבטיחו לנו, ערב צאתנו לאנאפוליס.

מלכודת אנאפוליס

את אנאפוליס שיווקו כאן כטקס לכינון חזית משותפת של המדינות הערביות ה'מתונות', ובראשן סעודיה, נגד 'ציר הרשע' של איראן ושות'. אנאפוליס היתה אמורה לספק לישראל קואליציית הישרדות מול הסכנה האטומית האיראנית, וגם כרטיס כניסה למועדון המזרח-תיכוני, המחוזר כל-כך בחוגי השמאל השליטים.

אמרו לנו שהסכנה האיראנית המשותפת פתחה 'חלון הזדמנויות' יחיד במינו, ואנחנו מיהרנו לקפוץ דרכו, במחיר הגובל בהתאבדות לאומית. היום אנחנו יודעים שבאנאפוליס כבר היתה החזית נגד איראן היסטוריה, ואת פרסום דו"ח הביון, שהיה בו כדי להחזיר אותנו למציאות, השהו כנראה במכוון עד אחרי הוועידה. כל משתתפי הוועידה, ובראשם ארה"ב, כבר היו עמוק בתוך רומן עם איראן וסוריה, ולא לחינם הסכימו הסורים להשתתף.

לאמיתו של דבר, במקום להיות נקודת חיבור בין ישראל לערבים ה'מתונים', חיברה אנאפוליס את הערבים ה'מתונים', בניצוחה של סעודיה, עם 'כוחות הרשע'. אנחנו, בדמנו, סיפקנו – ועוד נספק – את הדבק לחיבור הזה.

וכך, באנאפוליס לא רק הוחרמנו והושפלנו כפי שדיווחו הכתבים, אלא הונו אותנו ושמו אותנו לצחוק, כבעל שהכול יודעים מה עושה לו אשתו – חוץ ממנו. באנאפוליס גם קיבלנו על עצמנו שיפוט ופיקוח אמריקני על מידת הציות שלנו (ושל הערבים) למפת הדרכים.

רק שר אחד, אבי דיכטר, גילה אומץ את הלב הדרוש כדי לכרוך יחד את הספין של דו"ח הביון האמריקני עם הקטסטרופה של אנאפוליס. ארגוני הביון האמריקניים "טעו", אמר דיכטר, והדו"ח שלהם עלול "להוביל ליום כיפור אזורי". ומה אם בתפקיד השיפוטי שנמסר להם באנאפוליס הם שוב יטעו, ויקבעו ש"הפלשתינים עמדו בהתחייבויות, ואז יהיו לכך משמעויות קשות מבחינת ישראל"?! דיכטר נקט לשון נקייה, ובמקום להאשים את הנשיא בהטעיה מכוונת, ייחס טעות לגופי הביון.

ניתן לסכם, שאולמרט, לבני וברק סגרו עלינו באנאפוליס את מלכודת מפת הדרכים.

שרון ידע שמפת הדרכים היא מלכודת, ולכן התקין בה שני פתחי מילוט: את ההתניה של מיגור הטרור תחילה, ושלב-ביניים של "מדינה פלשתינית בעלת גבולות (וסמכויות) זמניים". שרון קיווה, כנראה, שמפת הדרכים תציל אותו מן האישום הפלילי, ושני הסייגים הנ"ל יצילו את המדינה ממפת הדרכים. לצערנו, היום הוא אינו יכול עוד לראות איך באנאפוליס סתמו יורשיו את פתחי המילוט הללו: 'תיקנו' את מפת הדרכים והסכימו למו"מ בעוד הטרור משתולל, וגם דילגו הישר אל מצב הקבע – לקו הירוק, לנטישת ירושלים, לגירוש המתנחלים, לקבלת פליטים.

אולם, דווקא העובדה שאולמרט היה באנאפוליס קרבן לאחיזת עיניים ולטענת שווא פתחה בפני ישראל מוצא משפטי ומוסרי של ביטול ההתחייבויות האלה, מפני שהושגו במרמה. דא עקא, שאולמרט מסתיר מן העם את חרפת אנאפוליס, ודיכטר, שהעז לגלות טפח, ננזף בפומבי. להיפך, לבני 'שיחקה אותה' בכנס המדינות התורמות בפריז כאילו כלום לא קרה, וחזרה כסהרורית על כל המחויבויות הישראליות.

ובכל זאת, וושינגטון מטריחה את נשיאה לבקר כאן פעמיים, כדי ללטף את האגו הפגוע שלנו ולעזור לאולמרט לבלוע את הגלולה המרה של חיים בצל הפצצה האיראנית, הואיל וניאלץ לוותר על פעולה צבאית עצמאית כדי שלא לקלקל לבוש את המערך החדש עם איראן וסוריה. בוש גם מגיע לכאן כדי לוודא שישראל תתעלם מהונאת אנאפוליס, ותמשיך לצעוד לאבדון על-פי מפת הדרכים המתוקנת.

אנחנו נראה טקסים ומחוות – הכול כדי להבטיח שבמחיר חילוצה של אמריקה מעיראק בעזרת סעודיה, תהפוך מולדת היהודים לפלשתין תוך שנה.

זעקת היהודים

היכן אותם 400 אלף שגדשו את ירושלים בהפגנת ענק, ממגדל דוד ועד לרוממה, כאשר ברק ביקש לתת את ירושלים לערפאת? מדינת ישראל לא ייצגה באנאפוליס את האינטרס היהודי בירושלים ובארץ ישראל. מי יעשה זאת, אם לא המוני היהודים הללו? ומתי יעשו זאת, אם לא כשבוש יהיה כאן? מי יצטט לו "אם אשכחך ירושלים" ומי ישמיע לו את זעקת נצח ישראל בארץ ישראל, אם לא אנחנו בהמונינו?

שהרי אם לא נעשה לפחות את הדבר הקטן הזה, כל מה שיבשלו לנו כאן – מגיע לנו!