בשבע 272:מיקרוסקופ

חגית ריטרמן, נילי בן גיגי-וולף, שמואל אדלמן , י"א בטבת תשס"ח

הנכדה של המדינה

בשישי האחרון בישרה הפְניה לכתבה משער המוסף '7 ימים' ('ידיעות אחרונות'): "מיוחד: הנכדה הפיליפינית של יעקב אגמון וגילה אלמגור מדברת". 'או, סוף סוף היא מדברת', אתה חושב לעצמך, 'נראה מה היא הולכת לגלות לנו פה על שתי אושיות התרבות. אבל רגע, הבת של אלמגור התחתנה עם פיליפיני, או הבן עם פיליפינית?'. דפדוף קליל לעמוד הנכון מגלה: עבדו עלינו.

יהודים יקרים, להירגע, לא מדובר באמת בנכדה. השחקנית הידועה ובעלה, מנכ"ל תיאטרון הבימה לשעבר, מעסיקים מזה עשרים שנים פיליפינית, המשמשת להם כמנהלת משק הבית. בעלה של אותה עובדת זרה, תאילנדי, פונה מהארץ  לפני כעשור, לאחר שנתפס על-ידי משטרת ההגירה. אלמגור, שאימצה ללבה את המשפחה הפיליפינית (לזוג נולדו כאן בת ובן), "קוראת למדינה לאפשר את חזרתו" של האב, וידיעות אחרונות נותנים לזה במה. מה אתם יודעים, אפילו ראש הממשלה לשעבר שרון, כך מספרת אלמגור, התרגש מזה ואף התקשר להגיד לה שהעניין בטיפול.

אני לא יודעת למה אנשי העיתון חושבים שהסיפור הזה שווה שנשלוף בשבילו ממחטות. איכשהו, כשאתה רואה מהומה רבה על לא מאומה, מתגנב ללבך החשש שרק בשביל הכותרת ("הנכדה הפיליפינית של...") חטפת את הכתבה הזאת בפרצוף, על שער המוסף הנחשב. ואילו היינו נוהגים כמותם, אז ההפניה לרשימה הזאת היתה: "מיוחד: שרון הבטיח לטפל בהשבת מגורש לביתו".

חרב גדעון

אזור הדמדומים, מדורו הוותיק של גדעון לוי בעיתון הארץ, הפך כבר מזמן לקאלט. אמנם רוב הקוראים כמראה מדלגים עליו, אבל מי שטורח לקרוא זוכה למנה מרוכזת של כיבוש משחית, מתנחלים אלימים וצה"ל דורסני. התייחסות מקיפה למדור חורגת מהמקום המוקצה ל'מיקרוסקופ', ובכל זאת, ביום שישי שעבר הצליח לוי להתעלות על עצמו. באמצעות מניפולציות עיתונאיות הוא ניסה לגמד את הרצח המזעזע של עדו זולדן הי"ד ולהתמקד ב'מסע הנקם האלים של המתנחלים בערביי פונדוק, בחסות הצבא'.

לאורך הטקסט מקפיד לוי להתייחס פעם אחר פעם לרצח זולדן כאל הריגה. הטרמינולוגיה הזו אינה מקרית – הריגה היא התרחשות כמעט נייטרלית, כמו בתאונה או אסון טבע, ולא תמיד יש בה אשמים, וגם אם כן – מדובר לכל היותר ברשלנות.
ילדי פונדוק מוזכרים אצל לוי לא מעט, כדי להעצים את הזוועה, ותמיד בהקשרים של פחד מהחיילים והמתנחלים; ואילו המתנחלת הצעירה היחידה במדורו היא נערה שמנסה לשבור לוח שיש במפעל שבכפר. לוי מציין בפירוט של רואה חשבון קפדן את הנזק שנגרמו לכפר הערבי – לשיש (111 אלף ₪), למכוניות (76 אלף), לבתים (6,000) ולחנויות (10,000), לטענת התושבים ואת הרצח של זולדן פוטר במשפט קצר, ללא אזכור המשפחה שהותיר אחריו. ובכלל, כל הסיפור המעשה מתואר באמצעות ציטוטים של אנשי הכפר; תגובה של המתנחלים? הצחקתם את לוי.
התוצאה המתקבלת היא שילוב של השבת השחורה (כך במקור) עם הדים מפרעות חמלניצקי. כל זה, כמובן, בתנאי שנחתתם זה עתה מגלקסיה אחרת.

לידתו של קמפיין

הקשר בין חברי כנסת ושרים לבין התקשורת הוא סימביוטי ורב תועלת. נבחרי הציבור מהווים מקור זמין, זול ובלתי נדלה לידיעות; ומאידך הח"כים והשרים נהנים מיחסי ציבור בחינם. דוגמה לכך היה אפשר לפגוש ביום שני השבוע. בעמ' 14 בידיעות אחרונות עם הפנייה מהעמוד הראשי פורסמה יוזמת חקיקה של ח"כ הרב מלכיאור שעיקרה, לא תאמינו,  החלפת הביטוי "חופשת לידה" בביטוי אחר. היוזמה באה בעקבות תלונות של נשים שטענו שהמילה "חופשה" משדרת מסר כאילו ההורים שזה עתה נולד להם תינוק יצאו לנופש ואמורים לחזור רעננים לעבודה. ידיעות אחרונות אף טרחו לפרסם את כתובת אתר האינטרנט של הח"כ המבקש מקופירייטרים לעת מצוא לשגר אליו את רעיונותיהם.
כנראה שגם בידיעות הבינו  שהידיעה נגועה ביחצ"נות יתר ולשם האיזון הצמידו לידיעה טור אישי של גפי אמיר הקובעת כי ההצעה הזו "אינה אלא הצעה חנפה וחסרת שיניים". מעניינים לא פחות הם הטוקבקים  היצירתיים בYNET שבין ההצעות המשעשעות שעלו שם היו: "טירונותינוק" ו"נבצרות פוסט טראומתית לידתית". שאר המגיבים תהו אם לא עדיף להקל על היולדות בדרכים פרקטיות יותר. אולי בפעם הבאה כדי לבקש מהגולשים תחליפים הולמים למונח 'יחסי ציבור'.

דני דיין מתנגד לפינוי מאחזים

בשבוע שעבר נכתב כאן אודות אי העלאה לשידור של דובר מצד העולים לגבעות או תומך בעמדתם. אני מבקשת להבהיר כי יו"ר מועצת יש" ע, דני דיין שהשתתף באותו דיון מציין כי הוא מסתייג מדרך העלאת הנושא למודעות הציבור שכן זו אינה דרכה של מועצת יש"ע, אך הוא אינו תומך בפינוי הגבעות. אני מתנצלת על אי הדיוק.

חדשות בחדשות ל-20.12.07

* תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, שעבר השבוע בכנסת, יעניק לעיתונאים חסינות ויגן עליהם אם המשטרה תבקש לקבל פרטים אודותם באמצעות פנייה לחברות הסלולאר ולספקיות האינטרנט. החוק החדש, המכוּנה גם "חוק האח הגדול" תוך רמיזה לרומאן "1984" של ג'ורג' אורוול, מאפשר למשטרה לקבל פרטים אודות כל אזרח בישראל, כמו לדוגמה מיקומו על-פי מיקום מכשיר הסלולארי שברשותו, יעדי השיחות שלו ופעילותו באינטרנט. התיקון לחוק דורש מהמשטרה להשיג אישור מבית-המשפט, אם רצונה לעשות זאת גם לעיתונאים.

* ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) פנה השבוע למנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, וביקש שקול ישראל לא ישדר בשבת שירים של היוצר שולי רנד. זאת לאחר שבשבת האחרונה שודר שירם של רנד ואהוד בנאי, 'נקודה טובה', ברשת ג'. על עטיפת תקליט השדרים שלו כתב רנד לשדרים שישמח אם ישדרו את שיריו, אך יצטער אם יעשו זאת בשבת. שקלאר טיפל במקרה בזריזות, ותוך יום כבר הודיע שהבקשה נתקבלה. הוא הורה לעורכי המוזיקה שלא להשמיע את שיריו של רנד בשבת.
 
* רכבת ישראל החליטה ביום חמישי האחרון לאפשר חלוקת חינמונים נוספים על 'ישראלי' בתחנות שלה. זאת לאחר שהחינמון 'ישראל היום', בבעלות שלדון אדלסון, טען שמתחרהו, 'ישראלי' שבבעלות שלמה בן-צבי, מופלה לטובה. בן-צבי, שזכה במכרז המקנה לו בלעדיות על חלוקת עיתונים בתחנות הרכבת, בוחן את ההחלטה מבחינה משפטית. החלטת הרכבת המפרה את הבלעדיות שלו פוגעת כמובן גם בהסכם ההפצה של בן-צבי עם החינמון '24 דקות' מבית 'ידיעות אחרונות'. ברכבת ישראל אומרים ש"הרחבת מגוון עיתוני החינם המחולקים בתחנות ופתיחת השוק לתחרות יביאו לשיפור המוצר ואיכותו, לטובת ציבור הנוסעים".