בשבע 273: האגודה לשלום הילד

3000 סיבות לתמוך בפעילותה של אגודת 'אפרת' * יד שמאל של מערכת המשפט שוב חושפת ציפורניים.

עמנואל שילה , י"ח בטבת תשס"ח

כמידי שנה בפרשת 'שמות', אפשר לזכות לכמה רגעי נחת מהדיון התקשורתי בפועלה של אגודת 'אפרת'. בשנה האחרונה רשמה האגודה לזכותה הצלת חייהם של כ-3000 תינוקות, שאימותיהם ההרות שוכנעו לוותר על ההפלה המתוכננת. לדברי יו"ר האגודה, ד"ר אלי שוסהיים, נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שלראשונה נרשמה השנה נסיגה במספר ההפלות  בישראל - עובדה שמבליטה את השפעת מערכת ההסברה והתמיכה של האגודה.

מדי שנה מתבצעות בישראל כ-40 אלף הפלות יזומות, מחציתן באישור הוועדות הממשלתיות ומחציתן באופן פיראטי ובלתי חוקי. כמו חוקי עבודה ומנוחה בשבת כך גם החוק למניעת הפלות נתפש בעיני רשויות אכיפת החוק כ'חוק של הדתיים', וממילא נדחק לתחתית סדר העדיפויות והופך לאות מתה. למעשה, עריכת הפלה בניגוד לחוק וללא רשות וסמכות מעולם לא היתה עילה להגשת כתב אישום נגד רופא כלשהו, למרות שכאמור יש 20 אלף מקרים כאלה בשנה.

גם 20 אלף ההפלות שמאושרות מדי שנה על ידי הוועדות הממשלתיות מתבצעות במקרים רבים תוך עקיפת החוק ברמייה ותעתוע. ד"ר מרדכי הלפרין הוכיח במאמר שפרסם כי בעקבות ביטול הסעיף הסוציאלי כעילה חוקית להפלה, החלו הוועדות הממשלתיות להעניק בסיטונות היתרים להפלה על בסיס סעיפים אחרים שנותרו בתוקף. גם כשהמניע האמיתי להפלה היה סוציאלי, הוועדה הממשלתית הנפיקה אישור מסיבות של בריאות האם.

באחד מבתי החולים אף ניהלו רשימות כפולות. ברשימה אחת, שנערכה לצורך מראית עין של שמירת החוק, נרשמו כל האישורים להפלה כאילו ניתנו מסיבות של בריאות. ברשימה השנייה, האמיתית, שהוכנה כדי לקבוע מי הגורם שיממן את ההפלה,  נרשמו 95 אחוז מההפלות באותו בית חולים ככאלה שנעשו מסיבות סוציאליות, ולכן מימונן מוטל על רשויות הרווחה. לחובתן של קופות החולים, האמורות לממן הפלה מסיבות בריאות, נרשמו רק 5 אחוזים מהמקרים.

אילו רוכזה הפעילות של 'אפרת' בידי אנשים מסוגם של דרור אטקס, יריב אופנהיימר ועו"ד מיכאל ספרד, יש להניח שהם היו עותרים לבג"ץ בדרישה לחייב את משרדי הבריאות והמשפטים לאכוף את החוק. הם היו מנהלים מעקב אחרי רופאים שמבצעים הפלות לא חוקיות, בדיוק כמו שאטקס ומסייעיו עוקבים אחרי כל צריף שמוקם במאחזים ללא אישור חוקי. מסקרן היה לראות אילו נימוקים יגייסו מני מזוז ודורית בייניש כדי לגונן על אלפי עברות שמתבצעות מדי שנה בבתי חולים ממשלתיים, בחסותה של גישה חילונית-ליברלית, בעוד רשויות אכיפת החוק טומנות ידן בצלחת.

אבל באגודת אפרת מעדיפים לפעול בדרך החיובית. פעילות האגודה מסבירות לנשים ההרות את משמעותה המוסרית והבריאותית של ההפלה, ומחזקות את הדחף האימהי הטבעי אשר מבקש לשמור ולטפח את החיים הנובטים בתוכן. במקרה הצורך מעניקה האגודה בשנה הראשונה להולדת התינוק תמיכה כלכלית בערך שמגיע לכאלף דולר, באמצעות אספקת מיטות ועגלות ילדים, טיטולים ומזון תינוקות. ראשי האגודה מדווחים שהם מקבלים מהיולדות רק מכתבי תודה, ומאתגרים את מקטרגיהם בטענה שאין אפילו אישה אחת שבחרה ללדת בהשפעתם והתחרטה על כך.

אל מול פעילותן הענפה והמזיקה של עמותות השמאל החילוני, שזרועותיהן הרבות והארוכות לופתות כתמנון את כל תחומי חיינו, בולטת פעילותה של אגודת אפרת כגוף וולונטרי יהודי-שמרני שללא כל תמיכה ממשלתית מצליח לגייס כ-10 מיליון שקל בשנה ולקדם את האינטרס היהודי בקרב קהלים מגוונים, על אפם וחמתם של מובילי הקו החילוני-רדיקאלי. כדי להבין את ערכה של הפעילות הזאת, די לשמוע את התנגדותה הכעוסה של אירית רוזנבלום, יו"ר עמותת 'משפחה חדשה', המבקשת לערער את אושיות המשפחה היהודית וחותרת בהצלחה להכרה חוקית בנישואי תערובת ובזוגות חד-מיניים. אם היא נגד 'אפרת' אז אני בעדם.

כליאה בדרך לשחרור

אין צורך להכביר מילים: כליאתם של האחים הרב מורדי ואליצור הראל במעצר עד תום ההליכים עוד בטרם נגזר דינם, אינה אלא התעללות של משפטנים שמאלנים ביריביהם האידיאולוגיים, תוך ניצול טוטאליטרי של הכוח השיפוטי שהפקיד הציבור בידיהם.

אין טעם להתווכח עם הכזב השקוף שבטענה המיתממת כאילו עלולים השניים, אנשי ארץ ישראל מובהקים ובעלי משפחות, לברוח מהארץ מאימת הדין.

גם אין צורך בפלפולים משפטיים כדי לקבוע כי האשמתם והרשעתם של השניים בסעיפים דרקוניים הנוגעים לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה היא לא פחות מתועבה.

האחים הראל, שבאותם ימים התגוררו ביישוב חומש, ביקשו בסך הכול לעצור את התנועה בנתיבי אילון, במחאה נגד תוכניות הגירוש. במקום לגייס מאות מפגינים ולהבעיר צמיגים, כפי שנעשה בהפגנות רבות על ידי גורמים שונים, הם ביקשו להשיג תוצאה דומה בכוחות עצמם, באמצעות הבערת כלי רכב ישנים. הם לא התכוונו לסכן חיי אדם, והטענה כאילו היתה במעשיהם סכנה כזאת היא מניפולציה מרושעת, שנובעת משנאת מתנחלים או מרצון לסרס את מחאת הימין בעתיד או משניהם גם יחד.

האחים הראל כבר ישבו במעצר חודשים ארוכים בתקופה שלפני הגירוש. מחאתם למען עניין צודק מאין כמוהו ראויה לחנינה, במיוחד בשבוע שבו מתפרסם מחקר הקובע כי מעמדה של ישראל בעולם רק נחלש בעקבות ההתנתקות. הפרסום הזה ממוטט עוד קומה במגדל הקלפים המשפטי שהקימו עשרה שופטי בג"ץ כדי להצדיק את הפרת זכויות האדם של המגורשים. אם אנשי משרד המשפטים מתעקשים למצות איתם את הדין, מן הראוי היה שיוכיחו לפחות את יכולתם למינימום של הגינות גם כשמדובר בתביעה נגד אנשי ימין.

אבל אנשי התביעה לא מנסים אפילו לנהוג באיפוק ובריסון ולהסתיר את הטייתם הפוליטית. במבט לטווח ארוך, חשיפת הציפורניים הזאת מקרבת את יום השחרור של כולנו מהשפעתה ומסמכותה של כת המשפטנים השמאלנית, שדוגלת לכאורה בשלטון המשפט אבל בעיקר מאמינה בשלטון המשפטנים.