בשבע 273: שחרור הגבר

פרשת עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של נשיאת בית המשפט העליון, נסגרה השבוע בקול ענות חלושה, למרות דו"חות שהעלו חשדות לעבירות כלכליות.

יאיר שפירא , י"ח בטבת תשס"ח

פרשת עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, הגיע לסיומה, לפחות לעת עתה. בסוף השבוע שעבר הודיע הפרקליטות כצפוי כי החליטה שלא להורות למשטרה לפתוח בחקירה כנגד מוסדות עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים ועו"ד בייניש שעמד בראשה. זאת למרות שדו"חות שונים שכתבו רשם העמותות ורואה חשבון שמונה לבדוק את קריסת העמותה, העלו ממצאים המעלים חשדות לעברות כלכליות שונות.

הפרקליטות נימקה את החלטתה בין השאר בטענה כי אף אחד מהגורמים המבקרים לא המליץ במפורש להעמיד את בייניש לדין בגין עברות שלא מתחום המסים. בעברות מתחום המסים החליטה הפרקליטות שלא להעמיד לדין את בייניש, למרות נטיית רשות המיסים להמליץ על כך. בפרקליטות נימקו זאת בזמנו בנימוק התקדימי כי בייניש פעל בהתנדבות במסגרת העמותה, וכי רשויות שהבטיחו תקצוב לעמותה לא מילאו את הבטחתם.

כמה ראשי עמותות שהועמדו לדין בנסיבות דומות לאלו של עו"ד בייניש זוכו מאז בבתי המשפט משום הגנה מין הצדק, לאחר ההחלטה המפלה בפרקליטות. סביר שגם ההחלטה הנוכחית תככב בכתבי הגנה של נאשמים בעברות כלכליות, שידרשו בצדק דין אחד לאזרח בייניש ולהם. לא מן הנמנע כי היה מי שיבחר לתקוף את החלטת הפרקליטות בבג"ץ – אלא ששם כידוע, לפחות כמו בפרקליטות, נושא בייניש עלול להיות רגיש במיוחד.

ההחלטה בעניין בייניש התקבלה בידי צוותה של ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות, אביה אלף. כבר הובהר לי בידי אנשי משרד המשפטים כי היה חשש לניגוד עניינים של היועץ המשפטי לממשלה, שגורלו נתון במידה רבה בהחלטת בית המשפט העליון בעתירות כנגד עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר, משה קצב. עתירה זו נידונה בהרכב שבראשו עומדת הנשיאה בייניש. ניגוד העניינים הזה אינו קיים למעשה, שהרי היועץ נמנע מלקחת חלק בהחלטה לגבי גורלו של בעלה של השופטת בייניש.

אם מזוז עשה מאמץ שלא להיקלע לניגוד עניינים, השופטת בייניש הושיבה עצמה בראש הרכב הדן בעתירה שעשויה להחריד את אמות הספים בפרקליטות ולהשפיע על בכיריה. נזכיר רק שהעתירות כנגד עסקת הטיעון של קצב קדמו להודעת הפרישה של  פרקליט המדינה היוצא, ערן שנדר. לו היה שנדר בוחר להישאר בתפקידו, קבלת העתירה בידי בייניש היתה יכולה לפנות את כיסאו של פרקליט המדינה – כיסא שאחת הטוענות אליו היתה עו"ד אביה אלף.

גונב איש ומכרו

לפני כמה שבועות סקרנו כאן בהרחבה את הכרעת הדין שבה הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, את ד"ר איזבלה בלפר, בסיוע לחטיפת נכדתה לרוסיה. בלפר ובתה קשרו קשר לנתק את הילדה מאביה, ירון רותם, ובחסות מצג שווא בבית המשפט הבריחו את הילדה לרוסיה, וכבר למעלה משש שנים שהם מונעים כל קשר בין רותם ובין בתו.

בגזר דין תקדימי חשוב שלח השבוע השופט מודריק את בלפר לשש שנות מאסר, כאשר הוא מבהיר כי החברה אינה יכולה להישאר אדישה לרשעות שבגזלת ילד מאביו. בהחלטתו ביקר מודריק תצהירים של עדי אופי שהקלו ראש במעשיה של בלפר, וביניהם רבנים ואישי ציבור. "הללו כלל לא נתנו דעתם לרשעות הגדולה הנשקפת מהתנהגותה של הנאשמת, ולקהות הרגש המוחלטת שלה בכל הקשור לפגיעה בירון, כאילו הוא איננו בן אנוש וכאילו הוא אינו זכאי למימוש זכויות האדם אשר לו", כתב השופט. "כלום נשתכח להם לרבנים המכובדים תלמוד תורה אשר ציוותה: 'וגונב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת'?"

פסיקתו של מודריק יכולה להיחשב כצעד חשוב ראשון כנגד תופעה מתרחבת של חטיפות ילדים לחו"ל, בדרך-כלל בידי אמהות, במטרה לנתק את הילדים מאביהם, לפחות עד גיל בגרות. לא פעם הן נעזרות בבני משפחה, תושבי ישראל או תושבי חו"ל, שממשיכים להלך חופשיים בינינו. 

בשם האב

אך בעוד שניתוק בין אב לילדתו נחשב בעיני השופט מודריק לפשע אכזרי, הרי מערכת בתי המשפט לענייני משפחה בסיוע פסיכולוגיות וטרנד משפטי משתולל של טובת הילד, עושים אותו דבר בדיוק במסגרת החוק.

לפני ארבע שנים החל זוג בהליכי גירושים. האישה הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה עבור שלושת ילדיהם, הקטנה שביניהם היתה אז בת שלוש. מיד אחר-כך עברה האם לגור עם גבר אחר. חודשים ספורים מאוחר יותר הודיעה האם לאב כי הילדה היא ילדתו של בן זוגה החדש, ואשר על כן לא יוכל לראות אותה יותר. היא הפרה את הסדרי הראייה, והחלה להסית את הפעוטה נגד אביה.

האב פנה לערכאות, ואלו ניסו לשווא לחייב את האם לעמוד בהסדרי ראייה. במשך תקופה ארוכה היא סירבה לאפשר את הקשר בין האב לבתו, תוך שהיא מבהירה לבתה שבן זוגה הנוכחי הוא אביה האמיתי. האם הועמדה לדין, ואפילו הורשעה, אך ביקשה וקיבלה תסקיר שיקבע את המשך הסדרי הראייה.

שתי פסיכולוגיות שנשלחו בידי בית המשפט קבעו כי האם הצליחה במזימתה, והילדה רואה בבן זוגה של האם את אביה האמיתי. אותו בן זוג, קבעו הפסיכולוגיות, הוא עתה אביה הפסיכולוגי של הילדה, וקשר בינה ובין מי שמוחזק כאביה הביולוגי ייצור אצלה בלבול מיותר. אשר על כן, לטובת גיבוש זהות יציבה של הילדה, המליצו הפסיכולוגיות לנתק כליל את האב מבתו.

שופטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבלה את המלצת הפסיכולוגיות, יחד עם דרישה של נציג היועץ המשפטי לממשלה שלא לערוך בדיקת רקמות לילדה, כדי לא לסכן אותה בהכרזת ממזרות. הילדה אם כן נשארה בידי האישה ובן זוגה החדש, כשהיא גדלה בידיעה שאלו הוריה.

השבוע הכריעו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב להחזיר את התיק לבית המשפט בראשון לציון, כדי שזה יקבע של מי הילדה. השופטת סביונה רוטלוי כתבה בהחלטה כי זכותה של הילדה לדעת מי אביה האמיתי קודמת לכול. שום מילה על זכותו של האב.