בשבע 274: מיקרוסקופ

חני לוז, חגית ריטרמן, נילי בן גיגי-וולף , כ"ה בטבת תשס"ח

חופש תנועה סלקטיבי/ חני לוז

זוכרים  את תגובת הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר לב,  על רצח ששת הבחורים ליד בית הדסה בחברון ב-1980: "אם לא היו שם לא היו נהרגים"?

כמה ציטוטים מ"יומן" ליל שבת, ערוץ 1 של השידור הציבורי ממחישים שאותה מנטליות ממשיכה עד היום:
המגישה גאולה אבן לסגן שר הביטחון, מתן וילנאי: "הם עשו מעשה שטות?... זה היה חסר אחריות להיות במקום הזה?
קשה לומר את זה מיד אחרי פיגוע אבל זה הסיפור?"

נועה ברק: "אחיקם ודוד לא פחדו לטייל באיזור המסוכן הזה.יש מי שרואים בזה חוסר אחריות או אפילו התגרות בגורל..."

הגדיל לעשות ניר דבורי בערוץ 2 שאמר כי "בצה"ל רואים בחומרה את התקרית, את  הטיול שערכו החיילים... אסור לאזרחים ישראלים להיכנס לשטחי A שטחים באחריות בטחונית של הרש"פ, זה בדיוק מה שקרה כאן היום...", קבע נחרצות הכתב למרות ששטח הטיול התחיל באיזור C ונגמר בשטח B, שניהם בשליטה ישראלית מלאה.

אך לעומת מגבלות התנועה שכתבינו דואגים להטיל על תושבי יו"ש היהודים, קורבנות הטרור, הוצגו בהמשך "יומן" שלושים שניות של קידום ויח"צנות לארגון השמאל הקיצוני "נשים בשחור", לציון 20 שנה להיווסדו. שם, בשם ערכי החופש, הדברים נשמעים אחרת. לגבי ערבים, כמובן:

"עשרות נשים מפגינות בכל שבוע בלבוש שחור נגד הכיבוש הישראלי, גדר ההפרדה והמחסומים המונעים תנועה חופשית של אנשים וסחורות בגדה", אמרה אותה גאולה אבן, ששמונה דקות קודם לכן מתחה ביקורת על מי שחושבים שגם ליהודים יש זכות לחופש תנועה.

בשורה טובה מ'בצלם'/ חגית ריטרמן

כתבנו כאן בעבר על הכותרות הגדולות שמקבל הארגון 'בצלם' עם כל פרסום שלו, המכונה בתקשורת הישראלית דו"ח. ואגב, ערוץ 7 כבר פרסם כמה וכמה פעמים שרבים מה"דו"חות" האלו אינם מוצלבים עם הצד הישראלי, המתנחלי או הצה"לי, אלא מסתפקים במה שהפלשתינאים – האמינים לטעמם של אנשי השמאל הקיצוני האחראים לדוחות הללו – מספרים.

השבוע הופיעה באתר של העיתון 'מעריב' הכותרת הבאה: "בצלם: ישראל הרגה השנה פחות פלשתינים". לכאורה כותרת טובה, פחות הרוגים. אבל בעצם זו כותרת שמקפלת בתוכה כתב אשמה חמור וגם דמגוגיה: אנחנו הורגים כל שנה פלשתינים, ובטוח שהם שׂיות תמימות (ולא מחבלים שתכננו פיגועים ונוטרלו), והנה השנה הרגנו פחות. עכשיו תארו לכם כותרת כמו: "הפלשתינאים רצחו השנה פחות יהודים". האם גם היא היתה מתפרסמת?

פרסומות בשיטת 'מצליח'/ נילי בן גיגי-וולף

בימים אלה משודרת ברשת ב' פרסומת לשירותי הכרויות של חברה בשם ""love me.

בתשדיר מושמעות נשים שמספרות בגוף ראשון שכביכול מצאו בן זוג באמצעות האתר. אין דרך לדעת האם העדויות הללו הינן אמת או שמדובר בקרייניות תשדירים מקצועיות, ובסיפורים שלא היו ולא נבראו. אבל חמור מכך, עפ"י סעיף 14ג' בכללי רשות השידור, ישנו איסור לשדר פרסומות לשירותים מסוג זה (שדכנות, היכרויות וכו').

פנינו אל הממונה על קבילות הציבור בדרישה להוריד את תשדיר פרסומת זו באופן מיידי.

הלה בדק את הנושא, מצא את התלונה כמוצדקת ובשבוע שעבר העביר את המלצתו למנכ"ל רשות השידור כדי שיפעיל את סמכותו בהתאם לחוק. כאמור, בינתיים שום דבר לא זז, הפרסומת עודנה משודרת ברדיו כרגיל.

כל פרסומת נבדקת, או לפחות אמורה להיבדק, עוד בטרם עלייתה לאוויר, הסעיפים בחוק אינם חדשים. ובכל זאת הפרסומת שודרה. האם הרשות נוקטת בשיטת 'מצליח'? כלומר, כל עוד הפרסומת עוברת בלי תגובות- משדרים, ואז אם יש תלונות- מורידים? ובכלל מה לוקח כל כך הרבה זמן להוריד טעות כזו מהשידור? רק לשקלאר פתרונים. 

חדשות בחדשות/ חגית ריטרמן

* עם תחילת השנה האזרחית החדשה, מתחילים גם שידורי החדשות המקומיות של חברת הוט בהפקת רשות השידור. החדשות המקומיות משודרות מחמישה מוקדים בארץ, וכוללות גם מהדורה בשפה הערבית. באוקטובר השנה נחתם הסכם בין חברת הוט לבין רשות השידור, לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את השינוי הנדרש בחוק המאפשר לרשות להפיק את החדשות המקומיות.

* עובדי רשות השידור יקבלו את משכורות חודש דצמבר במועדן, בזכות הסיוע שהוענק על-ידי משרד האוצר, בגיבוי ועדות הכספים והכלכלה של הכנסת, בעקבות מאמצים מצד הנהלת הרשות. במקביל, ממשיך להתנהל משא ומתן בין הנהלת הרשות לבין ארגוני העובדים ליישום הרפורמה. משרד האוצר התנה את הסיוע שנתן בכך שעד תחילת חודש פברואר תהיינה הסכמות לגבי פרישת עובדים. אם לא, תידרש רשות השידור להשיב את הסכום שקיבלה כהלוואה, ואז שוב צפויים עיכובים בתשלומי השכר.

* אגודת 'לדעת' בחרה את הזוכים בפרס לביקורת התקשורת לשנת 2007: העיתונאית יבגנייה קרבצ'יק והפיזיקאי נחום שחף. מנימוקי האגודה: קרבצ'יק, עיתונאית הכותבת בשפה הרוסית, כותבת, בין השאר, על הפיכת חלק ניכר מהעיתונות הישראלית מכלב שמירה של הדמוקרטיה ל"עיתונות חצר" שניזונה מהדלפות ומשרתת רק את השלטון. שחף לקח על עצמו את מה שראוי היה כי התקשורת הישראלית תבצע, ובזכות מומחיותו בפיזיקה חשף הטעיות ורמאויות. בין השאר בפרשת מוחמד א-דורה.

* בפרס לתקשורת כלכלית איכותית זוכה גיא רולניק, עורך ומייסד The Marker. מנימוקי האגודה: רולניק מפגין אומץ לב אזרחי ממדרגה ראשונה ואינו נמנע מלעסוק בגורמים בעלי מעמד והשפעה בכלכלה הישראלית, ואף לתקוף אותם. המגזין "דה מארקר" אותו ייסד שינה את מפת התקשורת הכלכלית ותרם תרומה חשובה לעיתונות הכלכלית הישראלית.