גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 275ראשיהפצה

'על דעת עצמי' - על דעת עצמי

10/01/08, 14:23
אבי סגל

הדוח שברק לא קרא

השר אהוד ברק, הידוע כאחד הנואמים המגושמים והמסובכים ביקום, שלח גם השבוע כתב חידה מילולי בנושא המחאה על מלחמת לבנון השנייה. הנה הציטוט המדויק, לא נגעתי: "אין מקום במדינה דמוקרטית, גם לא – שחיילי מילואים יודיעו למנהיגי המדינה בטרם הם ראו את דוח וינוגרד, שמישהו יודע מה טוב למדינה יותר טוב מאתנו, מראש ומבלי שהוא קרא את הדוח".

בהנחה מפוקפקת שהבנתי את המסר, עלי להזכיר לברק כי קראנו גם קראנו את דוח וינוגרד; את דוח הביניים. ודי בו כדי שחיילי המילואים יודיעו לראשי המדינה מה טוב למדינה. במדינה דמוקרטית, לא היה מקום שראש הממשלה יישאר בתפקידו דקה אחרי הדוח ההוא.  

פרשן מפורש

מאז ומתמיד זכה ענף הכדורסל לפרשנים מקצועיים, רהוטים ויודעי כל. אלא שברבות העתים השתנה תפקידו של הפרשן: פעם הוא הסביר את מהלכי המשחק באופן פשוט ומובן לכל נפש, ואילו כיום תפקידו הוא לסבך את העניינים, לדבר בקודים ("הוא לא שלוש טבעי אלא יותר ארבע") ובעיקר בלועזית - היידיש של ימינו - כך שההורים בבית לא יבינו על מה הילדים מדברים.

יש לי חלום ילדות ששב אלי מדי פעם, להופיע בשידורי ספורט כפרשן כדורסל. למרבה הצער, יש כבר פרשן אחד הנושא את שמי (ולהפך), והוא עושה עבודה מספיק טובה בשביל שנינו, ולכן אני שואף למשהו חדש, חשוב לא פחות מקודמו: להיות פרשן של פרשני כדורסל. בעצם, מדובר בניסיון לחזור על תפקידו המקורי של הפרשן: לקחת את הניסוחים המעורפלים והלא מובנים של הפרשנים והעיתונאים בתקשורת הכתובה והמשודרת, ולעשות אותם ברורים יותר לקהל הרחב. לדוגמה, הנה מספר דברי פרשנות על פרשני הספורט בנושא התפטרותו של מאמן מכבי ת"א עודד קטש:
הפרשן: "קטש הוא מאמן מצוין". פרשן הפרשנים: קטש הוא מדריך ילדים מצוין, ומתאים אולי להפועל גליל עליון, קבוצה עם אוריינטציה וממוצע גיל של קן בשומר הצעיר.

הפרשן: "אין ספק שיום אחד, כשיצבור קצת ניסיון, קטש יחזור לאמן את מכבי". פרשן הפרשנים: ככל הנראה, קטש לא יאמן שוב את מכבי בעתיד, גם אם יוביל את נבחרת מיקרונזיה לגמר האולימפי.

הפרשן: "מזל שצביקה שרף היה במערכת כדי למלא את מקומו". פרשן הפרשנים: צביקה שרף היה במערכת, בין היתר, כדי לשמש כוננות למקרה של פיטורי קטש. למזל אין שום קשר לזה.

הפרשן: "אם ניקולא וויצ'יץ' היה בריא, הכול היה שונה". פרשן הפרשנים: לא בטוח. וויצ'יץ' היה כשיר בתחילת העונה, ומכבי נראתה רע.

הפרשן: "נמאס כבר מרענן כץ (מבעלי הקבוצה) שמשמיע את השטויות שלו מארה"ב בלי להיות מעורב במה שקורה". פרשן הפרשנים: הישראלים תמיד יודעים הכול, אבל הגיע הזמן להקשיב לרענן כץ, איש חכם ואלוף אן-בי-איי שמבין משהו במקצוענות ובכדורסל.

לסיכום: אני מאמין שפרשן הפרשנים הוא הדבר הבא בעיתונות הישראלית, ופרשת עודד קטש היא רק דוגמה אחת. נסו גם אתם לפרשן את הפרשנים האהובים עליכם – זה עובד מצוין גם עם פרשנים פוליטיים.

חמסה עלינו

א. מה יהיה עם מזג האוויר? כבר הייתי בטוח שפיתחתי נוסחה מתמטית מנצחת לחישוב בואו של הגשם (לוקחים את היום שבו החזאי מבטיח גשם, מוסיפים יומיים של אכילת פאי אוכמניות בריבוע, ואז הגשם יורד בפועל), והנה ירד גשם בלתי צפוי בסוף השבוע שעבר ודפק לי את כל התיאוריה. עכשיו אצטרך להתחיל הכול מחדש.

ב. ברכות לינון מגל שעומד להגיש את 'מבט' לצד גאולה אבן. קצת מוזר לי העיסוק בשאלה מי יגיש עם אבן החמצמצה. זה כמו לשאול מי ינהיג את המדינה לאחר הבחירות ביחד עם אולמרט.

ג. יום ב' השבוע, תחנת רכבת מרכז בתל אביב. שש ועשר דקות: אני מחכה בתחנת המוצא של אוטובוס קו 69. שש וחצי: זמן היציאה הרשמי של האוטובוס. שש וחמישים דקות: אני עדיין מחכה בתחנה. הנה התחייבות: מרגע חיסול הכרטיסייה הנוכחית שלי, לא אסע עוד בחברת קווים, גם אם בטעות היא תפשל ותשלח אוטובוס בזמן.

ד. בספריית בית אריאלה מוצגת בימים אלה תערוכת איורים מתוך 'כלוב הזהב', ספרו החינני של המאייר הוותיק יוחנן לקיצ'ביץ', שעבד בין היתר בטלוויזיה הישראלית ('ניקוי ראש'). הספר בנוי מסדרה של איורים משעשעים על זוגיות בגיל הזהב, ששתי כורסאות ביתיות משמשות בהם כתפאורה. ספר מתנה מושקע, המתאים ליום הנישואים של הוריכם או בני זוגכם, בתנאי שיש להם מינימום של הומור עצמי.

ה. מבזק DVD: 'פאנטום האופרה' הוא עיבוד קולנועי למיוזיקל הידוע של אנדרו לויד וובר (שבעצמו מבוסס על ספרו של גסטון לרו). איני יכול לחוות דעה על השוואות המבקרים בין המחזה לסרט, השוואות שלא החמיאו לאחרון, משום שלא ראיתי את המקור הבימתי. אבל כשלעצמה, הגרסה הקולנועית עשויה היטב ומרשימה, וכמובן – איזו מוזיקה.

יודע את מקומי

תחנת הרדיו 'כל המוסיקה', שבעבר נקראה 'קול המוסיקה', עומדת להיסגר ולהפוך לשמורת טבע מצומצמת במסגרת רשת א' המורחבת. כעת מתנהל סוג של מאבק ציבורי נגד רוע הגזירה, גזירה שעתידה לחסל את תחנת המוסיקה הקלאסית היחידה ברדיו הישראלי. אני מניח שלא כל המוחים והנאבקים הם חובבי מוסיקה קלאסית באמת, וכמה מהם לא יבדילו בין באך לאופנבאך, או בין שטראוס לתנובה. אבל הם לא יחמיצו שום הזדמנות להפגין את רוחב אופקיהם התרבותי נגד החלטות כלכליות של השלטון המושחת. בסדר, גם אני חותם.

מה שבכל זאת מפריע לי בנושא 'כל המוסיקה' זו הרשת עצמה. גילוי נאות: אני די אוהב מוסיקה קלאסית, חוץ מאשר במעליות. מוצארט היה גאון אמיתי, ולא אכפת לי כמה הוא צחק על סאליירי, ואני גם אוהב לשמוע צ'ייקובסקי, דבוז'אק, אלבניז וחצ'טוריאן. ארון הדיסקים שלי מכיל לא מעט קלאסי, בני הבכור נולד לצלילי מוסיקה קלאסית (בניגוד לבתי שנולדה לצלילי "אמא'לה, היא יוצאת! איפה המיילדת!!!") ואין לי התנגדות לשמוע מוסיקה קלאסית אפילו בתוכניות אקטואליה וספורט ברדיו – רוברט שומאן במקום אריק ברמן, למה לא?

כמוני, אני מאמין, יש רבים וטובים: כאלה המסוגלים לשמוע סימפוניה, קונצ'רטו או קנטטה וליהנות מהם, אם הם מוגשים במינון נכון לצד סוגים אחרים של מוסיקה, ובלי להזניח את ענייני היום והשעה. יתר על כן: אנו לא מסוגלים לשמוע כל יצירה רק בגלל שהיא נחשבת קלאסית. גם במוסיקה הקלאסית הקדושה, כמו בכל ז'אנר מוסיקלי, יש לא מעט זבל מזוקק. בואו נודה על האמת: השמיעה של בטהובן באמת לא היתה משהו. והיו גרועים אפילו ממנו. בכלל, רוב היצירות הקלאסיות נכתבו רק משום שלא היו אז גלולות שינה. עבדכם הנאמן, כמו רוב האנושות הסבירה, אוהב יצירות כשהן טובות, ולא נעמד דום מול כל לחן רק משום שהוא נכתב לפני 400 שנה.

ולכן, לא ברורה לי ההתעקשות על מוסיקה קלאסית רצופה כל כך הרבה שעות ביממה – בלי שום ניסיון לגוון, להפתיע, לחדש. כמה אנשים נצמדים למקלט הרדיו כדי להאזין אך ורק לאדום העתיק ההוא? אולי מאה איש, מחציתם פשוט מבוגרים מכדי לקום ולהחליף תחנה. מי שבאמת מסוגלים לשמוע את התחנה ברציפות, הם ממילא טיפוסים של תקליטים וגרמופונים. רובנו, נדמה לי, מעריכים ואוהדים מוסיקה קלאסית רק כתוספת, כסלט המוגש ליד השישליק. רוצים עוד ועוד מאזינים? רוצים לצבור כוח, שאיש לא יחשוב לסגור אתכם? לכו על רפורמה בשידורי התחנה: סננו יצירות עלובות, הרחיבו את המושג 'קלאסי', שלבו אלמנטים נוספים מלבד המוסיקה (אפילו הקראת קטעי שירה קצרים כבר יותר טובה מכלום), ואז קניתם לפחות אותי.