גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 275ראשיהפצה

מכתבים - מכתבים למערכת

10/01/08, 14:23
קוראי העיתון

פיצול מזיק/ יצחק מאיר, מושב חמד

ושוב אנו עדים לפיצול ביהדות הדתית-לאומית, כאשר לאותו ציבור הופנו לאותו יום – ראש חודש שבט – שתי קריאות הצטרפות להפגנות שונות בירושלים:

ועד רבני יש"ע בהר חומה ועוד גופים שונים מחד, ומעמד השבועה לירושלים בשער יפו, מאידך.

הרי בהפגנה אחת בלבד היה מתייצב ציבור גדול פי כמה שהיה מבטא עוצמה רבה יותר. האם לא למדנו לקח?

להתחבר לדרום/ נתנאל זרביב, רעננה 

ברצוני לציין ולשבח שתי יוזמות שנלקחו השבוע כאות הזדהות עם תושבי שדרות ומערב הנגב.

ראשית, החלטתו האמיצה אך הכה מתבקשת של ח"כ מיכי איתן להעתיק את מקום מגוריו לשדרות.

כבר כמעט שמונה שנים שהעיר תחת התקפה וסוף סוף יש אחד ממנהיגינו שבוחר לא רק ליהנות ממנעמי השלטון, אלא גם למלא את תפקידו - להוות דוגמה אישית. אני תמה שטרם הוחלט בכנסת לקיים את מרבית הישיבות במקום. הלוואי ועוד פוליטיקאים רבים אחרים ילמדו ממנו ויצטרפו אליו במעשה הזה.

שנית, הנהלת רשת בתי הספר 'אמית' הורתה למורים ולעובדים ברשת שבכל נפילת קסם בשדרות, הלימודים יופסקו לכמה דקות שבהן תלמידים יוכלו לומר תהילים, להתפלל ולהזדהות עם השגרה הבלתי אפשרית של תושבי שדרות בזמן אמת. אין מעשה חינוכי גדול מזה, שמעביר את המסר שאסור להישאר אדישים מול המצוקה שבה נמצאים אחינו.

 מכאן אני קורא לכל אחד להשתדל עד כמה שהוא יכול להקרין לסביבה שבתוכה הוא נמצא  כמה חשוב לא לשכוח בשום רגע את אחינו שבדרום.

כיצד נבטל את הגזירות?/ הרב יוסף הרטמן, קרית מלאכי

גזירות חדשות ומסוכנות רובצות כעננה שחורה על עם ישראל: ייבוש, נסיגה, גירוש, עקירה.

בנוסף לעצרות מחאה וזעקה המאורגנות ע"י המטה המאוחד בשיתוף ארגונים שונים, כל אחד ואחת יכול לפעול גדולות ונצורות לביטול הגזירות. לא צריך תקציבים, לא צריך משרד או ארגון רשמי. להלן כמה דוגמאות מעשיות:

א. מחאה והסברה של המצב המסוכן הגובל בפיקוח נפשות של מיליוני יהודים בכל שמחה כמו חתונה, בר מצווה וכדומה.

ב.  צריך מעט רצון ותשומת לב מצד בעלי השמחה. ישנו קהל, מערכת הגברה וציבור המוכן לשמוע כמה מילים (לא להאריך).
   
ג.  להרבות בצדקה ובתפילה לביטול הגזירות.

ד.  לשוחח עם אנשים שפוגשים בעבודה, בתור בבנק, בנסיעה ברכב ציבורי או במונית על המצב החמור השורר בארצנו. תתפלאו לשמוע עד כמה הציבור כיום מפוכח ומזדהה איתנו.

מכתב גלוי לנשיא בוש/ יוסף מנדלביץ', ירושלים (בשם אסירי ציון נוספים)  

לכבוד נשיא ארה"ב, גורג' בוש!

לפני 23 שנה עצרו שלטונות ארצך יהודי, יהונתן פולארד, באשמת מסירת מידע מסווג על אירן ועירק.

הוא נידון על כך למאסר עולם, למרות שמדינת ישראל נמצאת בקשרי ידידות עם ארצות הברית ושתי המדינות מקיימות הסכם על החלפת מידע מודיעיני.

אדוני הנשיא! פולארד מוחזק בכלא אמריקאי בתנאים מחרידים. ממשלת ארצות הברית מסרבת בתוקף לשחררו ולהרשות לו להגיע לארץ מולדתו- ישראל.

כותבים אליך לוחמי חופש שפעלו למען זכויות יהודים בברה"מ- רוסיה. בילינו בבתי כלא ברוסיה יותר ממאה שנה (במשותף) על אהבתנו למדינת ישראל. אנחנו מאשימים את ממשלת ארה"ב בנקיטת עמדה אנטישמית מובהקת כלפי היהודי פולארד. מבחינתנו משפט פולארד הוא מהדורה אמריקנית שח משפט דרייפוס.

עם ישראל לא ייתן אמון בעמדה הידידותית המוצהרת של העם האמריקני כל עוד יהונתן פולארד נמק בכלא.

אנחנו דורשים ממך, הנשיא בוש, לשחרר את הפטריוט היהודי הזה ניד לארץ ישראל.

בחזרה לסמטאות עזה/ אדוה נוה, שערי תקוה
 

אחד המשפטים השגורים ביותר בפי אלו שקראו לנסיגה מעזה היה: "מה יש לנו לחפש בסמטאות בעזה". בשם סיסמה זו הרסו את גוש קטיף, וגירשו עשרת אלפים אזרחים ישראלים נאמנים מביתם. שנתיים לאחר הגירוש לא רק שרוב   המגורשים  עדיין נמצאים ללא דיור קבוע וללא תעסוקה, גם חיילי צה"ל נכנסים  כמעט מדי יום לפעילות מבצעית בתוככי רצועת עזה. בכ"ט טבת, נפצעו חמישה חיילים מטילי נ"ט בסמטאות מחנה הפליטים אל בורג', שאליו לא נכנסו חיילי צה"ל באופן רשמי מאז ימי אוסלו.

האם הרסנו את גוש קטיף וגרשנו עשרת אלפים איש מביתם כדי לחזור ולהתבוסס עמוק יותר בבוץ של עזה?

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

1. "חוק הדציבלים" באולמות אירועים לא נאכף.
לעג לרעש.

2. מערכת הבחירות בארה"ב.
גם שם יבינו: ברק זה לא עסק.

3. מדליית זהב ליצרן גבינה צפתית מהגליל.
כי לו המלוחה.