גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 276ראשיהפצה

הולך רגל דרס אופנוען - שופטים ושוטרים

רוכב אופנוע תבע פיצויים מהולך רגל איתו נקלע לתאונה, השופט קיבל את טענותיו ● עונשו של עבריין הוקל כיוון שהשופטת חנה בן-עמי מצאה שהמשטרה והתקשורת גרמו לו עוול.
17/01/08, 14:07
יאיר שפירא

פסק דין תקדימי ובעל חשיבות מעשית לא מבוטלת יצא השבוע תחת ידו של שופט בית-המשפט השלום בהרצליה, שאול אבינור. תחילת הפרשה בתאונה שגרתית שאירעה לפני עשרה חודשים ליד גשר מעריב, ברחוב בגין ההומה בתל-אביב.
קצין משטרה שלא היה בפעילות מבצעית החליט לחצות את הכביש הסואן שלא במעבר מוסדר להולכי רגל, אלא בריצה בעקלתון, תוך שהוא מדלג מעל גדרות שהוצבו שם בהוראת המשטרה כדי למנוע מעבר הולכי רגל בנתיב המסוכן. רוכב אופנוע שלא הספיק לבלום את רכבו פגע בשוטר. שניהם נפצעו, והאופנוע ניזוק. והנה עולם הפוך. הנהג שפגע בהולך הרגל הגיש נגדו תביעת פיצויים.

לאחר שאף לא אחד מבאי כוחם של הצדדים הצליח למצוא תקדים כלשהו בו תבע בעל רכב הולך רגל בעקבות תאונה, ביטא גם השופט אבינור את דעתו על הסיטואציה, המורכבת אולי מהבחינה הנפשית, אך הברורה למדי מבחינה משפטית. "תביעה מסוג זה היא חריגה, כנראה אף חסרת תקדים", הרהר השופט בפסק הדין. "אולי משום האמפתיה הטבעית כלפי הולך הרגל שנפגע על-ידי רכב מנועי. יחד עם זאת, מבחינה משפטית-עיונית, אין כל ייחוד בתביעה שכזו, וזאת במקרה שבו הולך הרגל נהג ברשלנות, שבעטיה נגרמה התאונה. ברי כי אם הולך רגל היה משליך ברשלנות דבר מה על הכביש, וכתוצאה מכך היתה נגרמת תאונה, ניתן היה לחייב אותו בנזקיה – והוא הדין במקום שהולך הרגל התפרץ לכביש וחצה אותו באופן רשלני, וכתוצאה מרשלנותו נגרמה התאונה, אף אם, למרבה הצער, גם הוא עצמו נפגע בה".

התקדים שקבע השופט אבינור משמעותי במיוחד לאחר שקיבל את עמדת הנתבע כי לרוכב האופנוע היה אשם תורם בתאונה כאשר לא נהג בזהירות הנדרשת, ובכל זאת הטיל בית-המשפט על הולך הרגל לפצות את הנהג.

את הפיצוי לא ישלם קצין המשטרה עצמו, אלא חברת הביטוח הממשלתית 'ענבל', המבטחת את אנשי משטרת ישראל. הולך רגל מן השורה, שאינו נהנה בדרך כלל ממין ביטוח מקיף שכזה, עלול למצוא את עצמו לאחר תאונה שכזו כשהוא חבול בגופו ובכיסו גם יחד.

פרסום מוגזם, עונש קל

השבוע גזרה שופטת בית-המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן-עמי, חמישה חודשי עבודות שירות על איש משרד החוץ לשעבר שהורשע בעסקת טיעון במרמה ובהפרת אמונים בשל עבירות שביצע עת שירת באחת מנציגויות ישראל מעבר לים. השופטת בן-עמי כתבה בפסק הדין כי הקלה בעונשו של האיש בעיקר בשל העוול שנעשה לו בידי המשטרה והתקשורת. עם מעצרו, דאגה המשטרה לפרסם שלל חשדות חמורים נגד האיש, ביניהם נטילת שוחד, מכירת דרכונים ישראליים תמורת כסף ומעשים מגונים.

הפרשה פורסמה בהרחבה בכלי התקשורת, אך לבסוף הוגש נגד האיש כתב אישום חיוור, שגם הוא התקבל בבית-המשפט רק באופן חלקי. בפסק הדין מזכירה השופטת בן-עמי כי בהקלתה בעונשו של אדם בשל השפּלות שספג בידי המשטרה היא אינה יוצרת תקדים משפטי, אלא מחדשת נשכחות – את פסיקת בית-המשפט העליון בפרשת מעצרו של ד"ר פוקה הירש.

ד"ר הירש היה ידוען, איש החברה הנוצצת בישראל ובאירופה, שכיכב באירועים נחשבים ובמדורי הרכילות. הוא התעשר מסחר בציוד למטוסים, וסגנון חייו הראוותני משך אליו, בסופו של דבר, גם את חוקרי מס ההכנסה. לפני 34 שנים, פרצו אנשי החוק בשעת בוקר מוקדמת אל ביתו המפואר של הירש בקיסריה. הם היו מלווים בגדודים של עיתונאים וצלמים שתודרכו קודם לכן ושהוזנו בחשדות המוגזמים שאנשי מס ההכנסה טענו שיש להם נגד האיש המפורסם. העיתונאים ואנשי הטלוויזיה הגיעו עד לחדר המיטות של האיש, והוא הפך למשל ושנינה בטרם משפט.

בסופו של דבר הורשע ד"ר הירש בעבירות מס ומטבע חוץ, ונשלח לשנת מאסר בפועל. אך פרקליטיו ערערו לבית-המשפט העליון. "לא על רשויות החקירה מוטל התפקיד להפגין בפומבי חוסר משוא פנים בדין, ולא להם להעמיד את החשוד לעמוד הקלון", כתב אז שופט בית-המשפט העליון, משה לנדוי. "עליהם לעשות את מלאכתם הרחק מזרקורי פרסומת, ולהימנע מכל פרסום שאינו דרוש לצרכי החקירה עצמה. אין מקום לא למסיבות עיתונאים ולא ל'תדרוכים מוקדמים' לכתבים, ומוטב לנקוט את השיטה הבדוקה, שהידיעה הראשונה על החקירה המתנהלת תגיע אל הציבור עם הבאתו של החשוד לבית-המשפט לשם מעצרו". השופט לנדוי, אז עדיין שופט מן המניין, וחבריו להרכב קיצרו אז את עונשו של ד"ר הירש בחצי, והעמידו אותו על חצי שנת מאסר.

שיוויון משכורות

משרד המשפטים ממשיך להוביל מגמה של שוויון זכויות למיעוט הערבי בישראל. לאחר שביוזמת המשרד אישרה הממשלה קליטת פרקליטים מהמגזר הערבי והאתיופי בהעדפה מתקנת על-פי מכסות, אישרה השבוע ועדת הכספים של הכנסת, שוב על-פי בקשת משרד המשפטים, העלאת שכרם ושדרוג מעמדם של מנהל בתי-הדין השרעיים, עו"ד איאד זחאלקה ומנהל בתי-הדין הדרוזיים, שיח' סלמאן בדר.

עתה ירוויחו השניים משכורות השוות לאלו של השופטים בערכאה העליונה של בתי-הדין שתחת ניהולם, דבר שהיה נהוג עד כה רק בהנהלת בתי-המשפט ובהנהלת בתי-הדין הרבניים.

ממשרד המשפטים נמסר כי המהלך מחזק את מעמדם של בתי-הדין בתוך המערכות בהן הם פועלים, יחד עם מסר חשוב של שוויון בין מערכות השיפוט השונות.

אין חובה להתייצב לחקירה

ראש המטה למען ארץ ישראל, אביעד ויסולי, נהג לדקדק עם גורמי אכיפת החוק עוד בהיותו אדם מן השורה. עתה, כשמזה זמן הוא הוסמך כעורך-דין מן המניין, על אחת כמה וכמה. מהתכתבות בין עו"ד ויסולי ובין העוזרת ליועץ המשפטי של המשטרה, עו"ד דנה צ'רנובלסקי, עולה כי אין חובה חוקית על אדם להתייצב לחקירה במשטרה, על-אף שבתי-המשפט רואים זאת כחובה אזרחית. עו"ד צ'רנובלסקי כתבה לוויסולי שבימים אלו עמלים במשרד המשפטים כדי לתקן את מה שהמשטרה רואה כלקונה בחוק. ויסולי קרא לחברי הכנסת שלא לשנות את החוק כדי לאפשר לאזרחי ישראל להטיב לשמור על חירויותיהם.