גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 276ראשיהפצה

עוד שאלות לרבצ"ר - דעות

האם תפקידו של הרב הצבאי הראשי מתמצה בכשרות המטבחים ובקצת תודעה יהודית? ● האם בדק את הרקע לסירוב של לוחמי דוכיפת לפנות את המשפחות היהודיות מהשוק של חברון?
17/01/08, 14:07
בועז העצני

לאחר הגירוש מגוש קטיף והשומרון ניתן היה לצפות, כמובן מאליו, שלתושב שומרון המסכים להיכנס לנעליו של הרבצ"ר הקודם, יהיו תנאי סף נוקשים שיוציאו מכלל אפשרות מעורבות בכל פעולה צבאית דומה. הראיון של הרב הצבאי הראשי, אביחי רונצקי, ב'בשבע' בשבוע שעבר מעלה חשש כבד שהוא אפילו אינו חולם על כך. 

נוכח זאת, להלן עוד כמה שאלות לרב, בנוסף לאלו שנשאל בראיון:

בהתייחסותו לסירוב של חיילי 'דוכיפת' לקחת חלק בפעולת הגירוש של המשפחות מהחנויות בשוק של חברון, כשהביע שמחה על מיעוט הסרבנים, ובפסקו כי "סירוב פקודה אסור", עד כמה היה מודע לעובדות ולרקע?

כזכור, ה'שוק' של חברון שממנו גורשו המשפחות היהודיות הינו רכוש יהודי, הרשום עוד מלפני קום המדינה על שם כוללות העדה הספרדית - חסד לאברהם. האם ידע הרב שהבעלים הרשומים נתנו ייפוי כוח לוועד היישוב היהודי בחברון לעשות שימוש בנכס, ושהשלטון, תוך שבירת כל הכללים החוקיים והמוסריים, גזל את הקרקע וגירש את המשפחות?

האם היה מודע לכך שצה"ל עצמו חתם בעבר על הסכם פינוי שבו התחייב להסדיר את הבעיות הטכניות החוקיות הפעוטות, ולהחזיר את היהודים למקום?

מדוע שתק הרב כשנעשה שימוש בצה"ל כקבלן ביצוע להפרה עזת מצח של ההסכם שהצבא עצמו יזם? מדוע שתק כשהרסו שם בית כנסת?

מניין לרב הנחת היסוד שהבעיה היא דווקא עם מי שסירב לקחת חלק בהצגה הפוליטית המרושעת הזו? האם התפקיד של רב צבאי מצטמק לכשרות מטבחים וקצת תודעה יהודית, או שמדובר גם בתפקיד בעל תוכן ומשמעות מוסרית? הרבצ"ר וייס הכניס תוכן כזה במובן שלילי, כשהדגיש בפני צוערים חילונים את ההיתר הדתי לציות לגירוש. האם לעולם לא נזכה לרב צבאי שיציב מחסום חד משמעי בכיוון ההפוך? האם הרב רונצקי חושש מהדחה על רקע זה? או שאינו מבין את החומרה שבכיוון הזה של צה"ל?

חוששני שכל התשובות גרועות.

האם אין לרב כל בעיה גם עם ההתנכלויות על רקע דתי בחומש? האם לא ברור כי הגירושים מחומש מתבצעים בכוונה תחילה דווקא בשבת, כדי לפגוע בדתיים? איך קונה הרב ללא עוררין את התירוץ העלוב של התרעות ביטחוניות, שצצות משום מה דווקא בשבתות וחגים? איך ייתכן שאין לרב השגה על מימדי חילול השבת שנגרם ע"י 15 ג'יפים המגיעים לפעולת הגירוש, מול ג'יפ אחד בלבד שהיה נחוץ כדי לאבטח את היהודים השוהים שם?

במקרה אחר הגיעו הכוחות דקות ספורות לפני כניסת השבת, ועברו בתוך הכפר בזארייה ממערב, כדי להפתיע את השוהים בחומש. הכוחות נצטוו שלא להגיב על מטר האבנים ובקבוקי התבערה שספגו שם, כדי להספיק להגיע לפני שבת למשימה החשובה באמת - גירוש היהודים. האם רב צבאי ראשי יהודי גאה אמור לעבור גם על תסריט שכזה לסדר היום?
לאחר הראיון פורסם שנשיא ארה"ב אישר לאולמרט לכבוש חלקים ברצועת עזה, בתנאי שלאחר מכן יועברו לשליטת אבו מאזן. כלומר, בנינו אמורים להילחם, וחלילה אף ליפול, בפעולה שנועדה מלכתחילה לטהר את שטחי ארצנו ברצועה משלטון החמאס, עבור מחבלי הפת"ח והרשות הפלשתינית, כדי שתיפתח הדרך למסור להם גם את יו"ש וירושלים. מעניין לשמוע את דעת הרב לגבי מה שמצופה ממפקדי צה"ל וחייליו. האם גם כאן "סירוב פקודה אסור", או שיש לרב דעה חדשה נוכח מזימה מחרידה שכזו?

נוכח הירידה במוטיבציה בקרב הציבור שאליו משתייך הרב, הירידה בגיוס, בהתנדבות למסלולי פיקוד, בהתייצבות למילואים, זה המקום לשאול מה יותר מזיק לצה"ל. האם 'ההצלחה' בגירוש של שרון הביאה תועלת לצה"ל? האם 'כישלון' במשימה הזו היה מזיק לו? ולאור זאת, מה דעת הרב על הנזק שעלול להיגרם לצבא, כולל סוגיית פיקוח הנפש, נוכח תסריט, הגובל בשואה, של גירוש 300,000 יהודים?

הרב אינו פטור מתשובה למרות כוונתו לפרוש עוד לפני כן.

התמונות של המסיבה העליזה של הרבנים הצבאיים בערבו של היום הנורא שבו עקרו את המתים מבית הקברות בגוש קטיף מסרבות להיעלם, גם אם ברור שהשמחה היתה מעושה, ונועדה לקבור עמוק ככל האפשר את ייסורי המצפון. הרבצ"ר הקודם הוא היום אדם מוקע ומנודה, לאחר שתמך במהלך בכל כוחו, כשהיה ביכולתו לגרום נזק עצום לגירוש אם היה בוחר לפרוש ולא לקחת בו חלק. כך היה קונה את עולמו ונכנס לתולדות עמנו כגיבור.

האם הרב רונצקי אינו מבין כי שירות כנוע שלו במערכת שלא למדה לקח, וממשיכה לבצע משימות פוליטיות בשליחות השמאל, רגיש ובעייתי היום פי אלף לעומת אז?

איך אדם טוב ונבון כמו הרב רונצקי אינו מבין כי הוא נמצא ברגע זה בעמדה שממנה ניתן, ע"י עמידה נחרצת ועצמאית, לגרום נזק עצום לאסון הלאומי הבא, ולו כדי להציל את צה"ל? לגביו, כרגע, עדיין לא מאוחר מדי.