חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 277ראשיהפצה

רב תרבותי - בגליון השבוע

דרך העשייה הארוכה שעבר הרב יוחנן פריד, מדוברות 'גוש אמונים' דרך מכון 'הלכה ברורה', 'בית הרב', רבנות המושב בית מאיר והקמת האגף ליהדות וציונות בצה"ל, הגיעה לשיאה באגף לתרבות תורנית במשרד החינוך.
24/01/08, 15:27
עפרה לקס

בשנת תשי"ט, כשהיה בן 18, הגיע הנער יוחנן פריד לישיבת מרכז הרב. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה, קיבל אותו אחרי חקירות ודרישות, כי פריד הגיע מתיכון 'דוגמא' ולא היה בישיבה מגיל 16 כנהוג. כשהחליט הרצי"ה לקבל את הבחור, הוא אמר לו משפט שמלווה אותו ומשמש לו מוטו: "לישיבה יש דלת כניסה ואין דלת יציאה". "מאז אני בישיבה", אומר הרב יוחנן פריד, החותם בימים אלה 26 שנים כראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, "ולמרות שהתגלגלתי לכל מיני מקומות, אני רואה את הכל מתוך דיאלוג מתמיד עם הישיבה".


"ההתחלה היתה קשה, מסכם הרב פריד את שנות המאבק של גוש אמונים על דעת הקהל. "אחר כך היתה הערצה בלתי רגילה. אחרי ההערצה היו עיתונאים שקראו תיגר על כך שקבוצת צעירים סוחבת את הממשלה לכיוון שלה. היתה הפגנה ליד הבית של גולדה, וכתב של 'הארץ' ראיין את משה לוינגר, את חנן פורת ואותי. הכותרת היתה: 'הקנאים'. זו היתה כתבה קשה מאוד, וקשה היה להשתחרר מן הדימוי שהיא יצרה"
התחנות המרכזיות שבהן חנה הרב פריד בדרכו מהישיבה ועד היום היו גוש אמונים וצבא ההגנה לישראל, כהונה ברבנות במושב בית-מאיר, וכמובן משרד החינוך, כשלאורך השנים הוא פועל בהפסקות גם ב'בית הרב קוק' ובמכון 'הלכה ברורה' בירושלים, אותו הקים יחד עם הרב אריה שטרן. 

פעולות האגף, שאת שמו התרגלנו לראות מתנוסס על חוברות או שלטים בכנסים גדולים, מגיעות היום למאות אלפי אנשים שלומדים פרשת שבוע, משתתפים בפסטיבלי יהדות ונהנים מקונצרטים של פיוטים. אבל למרות הפריחה, האגף סובל מקיצוצים תכופים, ועננת חוסר ודאות מרחפת על עתידו. "אני מקווה שלא יטרפו אותו", אומר הרב פריד. והזאבים? זה כבר סיפור אחר.  

שליח של הרצי"ה קוק

סלון ביתה של משפחת פריד במושב בית-מאיר, רחב ידיים וצפוף ספרים. את אלה כתב חמיו, הרב ברוך רקובר ז"ל; את אלה יהודה אבן שמואל, שעמד בראש האגף לתרבות תורנית בגלגולה הראשון; גם האנציקלופדיה העברית מוצאת שם מקום של כבוד ועוד ועוד. דווקא הסידור 'כלל ישראל' שכתב הרב פריד עם יואל רפל וראה כבר 17 מהדורות לא מצא לו מקום בספרייה הזאת, והוא שוכן במקום אחר בבית. 

בחדר העבודה הקטן, היוצא מן הסלון, ניצב דיוקן גדול ומרשים של הרב צבי יהודה קוק, שבו צוחק הרב בכל נימי פניו, ועיניו מלאות טוב מאיר.

הרב פריד מספר על רגש של הערצה עצומה כלפי הרב צבי יהודה קוק, ואפילו של חברות, הוא אומר וקצת נבהל, ואחר כך מתקן: "היתה פתיחות מעבר ליחסים של רב ותלמיד. חוץ מזה שלמדתי אצלו כמה שנים, היתה לי תחושה של השראה ממנו בכל מה שעשיתי. מבחינתי, הוא היה מורה דרך. חברות נשמעת ביטוי זול מדי, אבל הוא היה מישהו שהייתי חשוף אליו, והוא גם נחשף אליי בדברים שייתכן שהצנעה יפה להם עדיין".

הרב פריד למד בישיבת 'מרכז הרב' במשך שנתיים, ואחר כך עבר לכרם ביבנה כדי להתגייס. בשנת תשכ"ד חזר לישיבה, וארבע שנים אחר כך הקים עם הרב שטרן את 'מכון הלכה ברורה' – פרויקט של הרב קוק שהוחלט להמשיך אותו על פני כל הש"ס, אשר מקבץ את שיטות הראשונים על הגמרא עד לפסק ההלכה. הרב שטרן העיד בעבר, כי הרב צבי יהודה קוק היה מזכיר את המכון בכל שיחותיו, עד שנולד גוש אמונים, והפרויקט החדש שאב את דברי הרב אליו. גם הרב פריד נפנה לעסוק בגוש אמונים עם היווסדו, אם כי מבחינת הרב צבי יהודה "הכל היה כתוספת ולא כגירעון", אומר הרב פריד. "הרב ציפה שאדברר את גוש אמונים ביום ואהיה במכון בלילה, או להפך. היתה תחושה שהארץ בוערת, ואיך אפשר לשבת בשקט ולכתוב ב'הלכה ברורה' כשזה כך?".

הדובר הראשון של גוש אמונים

הרב פריד מספר שאחת ההתחלות של גוש אמונים, והיו לו כמה כאלה, התרחשה בביתו בירושלים. אז הוא כבר היה נשוי לנורית. "גרנו סמוך ל'מרכז הרב', שקרובה לתחנה מרכזית, ולכן הרבה מאוד דברים נעשו אצלנו בבית. זה היה כמעט כמו מועדון של גוש אמונים, עם ישיבות מזכירוּת עד הבוקר, פגישות עם כל מיני אנשי פוליטיקה ואישים מבחוץ ומבפנים".

רבים מדברים על התעוררות מאוחרת של הציונות הדתית מול התקשורת וחוסר ההכרה בחשיבות הדיבור בשפת המדיה, אבל לגוש אמונים, אולי בשל החזון להשפיע ולעורר את העם, היה דיאלוג מתמיד עם התקשורת כבר מההתחלה. הרב פריד היה הדובר הראשון, ויש המייחסים לו את הטבעת הביטוי 'מתנחלים' ביחס למתיישבי יש"ע, כדי להצביע על היותם חלוצים. מאז, כידוע, עבר הביטוי גלגולים שונים, עד שאנשי ימין נמנעים היום מלהזכירו משום שהוא מצביע על סטריאוטיפ שלילי. בתום מספר שנים עבר הרב פריד לעסוק ביחסי החוץ של גוש אמונים, והוא טס לחו"ל כדי לגייס את דעת הקהל בעד ההתיישבות.  

"ההתחלה היתה קשה בגלל שזה היה חריג", מסכם הרב פריד את שנות המאבק על דעת הקהל. "אחר כך היתה הערצה בלתי רגילה". הרב פריד מספר על מבצע 'הקפות' שבו היו אמורים לעלות כמה גרעינים להתיישבות בשומרון. כשהמבצע היה אמור לצאת לדרך, התרחשו פנצ'רים בזה אחר זה. כשכתב 'מעריב' הגיע ושאל מדוע עושים דברים סביב שמחת תורה, נולד הרעיון לקרוא לזה 'מבצע הקפות', במהלכו עלו הגרעינים על הגבעות וירדו מהן במשך כמה ימים. 

"היה לנו משא ומתן קשוח מאוד עם ממשלת רבין, ומבצע 'הקפות' היה אחד השיאים. השקענו בזה המון. היינו ערים לילות שלמים כדי למצוא ניסוחים מדויקים, וגם עשינו טריקים לכתבים. עשינו עבודת הסברה יפה".

אם הגעתם למקום שבו העריצו אתכם, אז מה קרה?

"אחרי ההערצה היו עיתונאים שקראו תיגר על כך שקבוצת צעירים סוחבת את הממשלה לכיוון שלה. היתה הפגנה ליד הבית של גולדה, וכתב של 'הארץ' ראיין את משה לוינגר, את חנן פורת ואותי. הכותרת היתה: 'הקנאים'. זו היתה כתבה קשה מאוד, וקשה היה להשתחרר מן הדימוי שהיא יצרה.

"העיתונאים ממש השקיעו מחשבה במתקפת נגד. והמפתיע היה שהיו לנו פגישות הסברה בבתי-מלון במהלכן נפגשנו עם אנשי 'שלום עכשיו' ודומים להם, אבל נשארנו חברים. רן כהן עד היום מתחבק איתי ויולי תמיר חברה הכי טובה וכך גם יאיר צבן ויוסי ביילין. הם התווכחו איתנו בדברים של טעם. אבל העיתונאים חיפשו דם ודברים של רשע, והתסיסו את המערכת".

סיבות נוספות לפגיעה האנושה בתדמית ההתנחלויות, אליבא דפריד, היא ההתמסדות של גוש אמונים והתעוררות קבוצות הנגד, אבל מעל לכל, הכניסה של אנשי גוש אמונים לעולם הפוליטי. "אם הם לא היו נכנסים לפוליטיקה, העוצמה המוסרית שלהם היתה נשמרת", הוא אומר.

אבל כסף לא היו רואים.

"היו רואים תוצאות. לא היו מצליחים להפוך את סבסטיה לקדומים כפי שהיא כיום? היו מצליחים. העוצמה היתה שחיים גורי יכול לבוא ולבכות כל הלילה ולבקש שבסופו של דבר לא יעשו מלחמת אחים. אבל לפוליטיקאי אתה יכול לומר לא לעשות מלחמת אחים? הלא בשביל זה הוא חי".

ובכל זאת, צריך כסף לבתים ולכבישים ומי ישיג את זה אם לא הפוליטיקאים?

"נכון, אנחנו חיים במשטר של מפלגות וחייבים פוליטיקה", מסכים הרב פריד, "אבל יש בעיה קשה לקחת משהו שיש לו מטרה חינוכית ולהכניס אותו למפלגה".

שאר חברי המזכירות המצומצמת, הרב יואל בן נון, הרב משה לוינגר, וגם הרב חנן פורת מצאו את עצמם מתגוררים ביש"ע. אתם לא.

"נכון, גם בגלל שהרב צבי יהודה לא ויתר לי כל השנים על עבודה במכון הלכה ברורה", הוא מנדב דוגמה, "גם כשהרב שמחה קוק רצה שאהיה ראש ישיבת בני עקיבא בנתניה, הרב צבי יהודה אמר שהוא לא מוותר לי על הלכה ברורה, והציע שאהיה ראש ישיבת נתניה ואגור בירושלים".

חינוך יהודי וציוני בצה"ל


הרב פריד מעריך מאוד את המורות החיילות, ולא חוסך בשבחן. "הן הכתובת של קליטת העלייה מאתיופיה ושל התלמידים החלשים. תראי כינוס של מורות חיילות, עם החצאיות הארוכות ותפילת המנחה שלהן. הלוואי שאני אתפלל מנחה כמו שהן מתפללות"
בשנת תשל"ח יצאו הרב יוחנן ואשתו נורית פריד עם ילדיהם לשנת אוורור בקיבוץ סעד ("עם הלכה ברורה על קידושין"), וסייעו להקים את ישיבת הקיבוץ הדתי. "אז באו אליי קצובר ופליקס, והציעו לי להיות הרב של עפרה ודברים נוספים. כבר הייתי בדרך להיות הרב של עפרה, אבל אז הגיעה ההצעה מהצבא, ואני הרגשתי שאינני יכול לסרב".

ההצעה "מהצבא" הגיעה בעצם מראש הצבא ומשר הביטחון. בסדיר היה הרב פריד צנחן, אבל הרקע שלו בדוברות והיכרות קודמת של עזר וייצמן עם המשפחה הביאו את וייצמן ורפול לבקש ממנו להקים את האגף ליהדות ולציונות בצה"ל, במפקדת קצין חינוך ראשי. מטרת האגף, כפי שמגדיר אותה פריד, היתה "לתת את כל הערכים היהודיים-הציוניים בכל המערכת הצבאית. התפקיד שלי היה לעצב מערכת חינוך בלתי פורמלית על יהדות וציונות".

רפול ויהדות?

"רפול היה איש יהודי עמוק ורציני".

כי אמרו עליו הרבה דברים.

"גם אני יכול לומר הרבה דברים על הציונות שלו והיהדות שלו והחיבור ביניהן. לא בכל בית של רמטכ"ל היתה תמונה של מקום המקדש עם המקדש מודבק". הרב פריד מפליג בסיפורים מרתקים על רפול ואישיותו החינוכית, שהגיעה עד לדיוטות התחתונות של פקודיו. כמו הסיפור על נהגי הקצינים במטכ"ל: "בימי שני היתה הפגישה השבועית של המטכ"ל. למטה הסתובבו הנהגים ושיחקו שש בש. אז הוא ירד מהקומה השלישית, הגיע למִנהלת קצין החינוך, וביקש לעשות להם קורס כל יום שני, כדי שלא יבזבזו את זמנם".

שמו של האגף, 'יהדות וציונות', נבחר בקפידה, כדי שלא לתת פתחון פה לאלה הבועטים בחלק הראשון של המושג או בחלקו השני. סגל המרצים שהוזמן על-ידי הרב פריד להרצאות היה מגוון, וכלל את "כל מי שמוכן לראות במסורת היהודית גורם שמאפיין את המדינה בהתייחסויות שונות; ובכיוון ההפוך, מי שבא להעביר הרצאה וחושב שבסופה כולם יבואו להתפלל – אז זה לא". הפלורליזם הזה כלל גם הזמנת אפיקורסים גמורים שהרב פריד נתן להם לדבר כי הם שטחו את משנתם בכנות.

בתפקיד הזה שירת הרב פריד שבע שנים. אחרי שהוא עזב, פשט האגף צורה ולבש אחרת, עד שהתאדה.

הרב פריד רואה את השנים האלה כמרתקות, שנים שבהן היה חלק מהעולם הרוחני התוסס של מדינת ישראל, והוא בהחלט מצטער שלא היתה המשכיות לדברים שהוא בנה ועשה.    

"מאז, מערכת החינוך הצבאית עברה טלטלה. בזמן רפול החינוך עמד על סדר היום של הצבא, היו תקציבים בשפע, כמעט בלי גבול. היום זה לא כך". אבל לרב פריד היתה הזדמנות להמשיך את שהחל בצבא במשך חצי היובל הבא, במשרד החינוך.

מחינוך הצבא למשרד החינוך

בתום שבע שנות צבא, ביקש הרב פריד למלא את מעיינותיו במימי הישיבה, והוא חשב לבקש אישור לשנת לימודים מרפול. הימים היו ימי מלחמת לבנון, והרב פריד נסע לבקר את הרמטכ"ל כדי לשטוח את בקשתו. "רפול אמר 'בסדר, בתנאי אחד: פעם בשבוע אני טס משדה דוב לצפון וחזרה, ואתה תבוא פעם בשבוע לצבא. אמרתי 'נמצא סידור איכשהו', ורפול אישר".
הדברים אך יצאו מפיו של הרמטכ"ל, והרב פריד מיהר לנצל את חלון ההזדמנויות לפני שהוא יתחרט. "נכנסתי למינהל הסגל, אמרתי שהרמטכ"ל מאשר לי לצאת לשנת לימודים, ועל המקום סידרו את זה וחתמו. סוכם ששבוע הבא ייסגר הכל סופית".

הרב פריד נסע הביתה, לירושלים, בלב מתרונן, אך כשביקש לבשר את הבשורה הטובה לאשתו, היא קידמה את פניו בהודעה אחרת: משרד החינוך קורא לו.

"מתברר שבזמן שהייתי בדרך מרמת-גן לירושלים, רפול וזבולון המר, אז שר החינוך, דיברו ביניהם. המר אמר לרפול שמנהל האגף לתרבות תורנית יונה בן-ששון יוצא לגמלאות ושהוא מחפש מישהו. רפול השיב לו 'אתה יודע מה? קח את פריד, הוא יצא ממני עכשיו. תנסה אותו לשנה, אולי משרד החינוך ייחשב לו בעיניו כמו לימודים".

הרב פריד נפגש עם זבולון אורלב, אז ראש הלשכה של המר. אורלב הכריז שסוכם עם רפול שהוא מושאל מהצבא למשרד החינוך. "אורלב אמר שהכל בסדר, דיברו כבר עם ר' אברום והכל מסוכם". 

פריד חשב להיכנס למשך שנה אחת לאגף לא גדול במשרד החינוך, ואז לעזוב. "אבל כשהגעתי ראיתי שזה אגף גדול, לא בעובדים אלא בהיקף". הרב פריד, שהגיע כאמור רק לשנה, התאהב בעבודה וביחסים החמים בין העובדים, ונשאר במשך 26 שנים. "גיליתי קבוצת אנשים איכותית מאוד, אכפתית מאוד, שלא עושה חשבון של כסף וכבוד. קבוצה שהיא כמו משפחה. שמרנו על יחסי אחווה ורעות ואכפתיות, ושיתוף הפעולה הגיע עד לרמה של הדברים הקטנים ביותר, כמו טופסולוגיה. אף פעם לא שמעת על מישהו שלא מדבר עם מישהו או שלא מוכן לעבוד עם מישהו אחר – מה שקורה במשרדי ממשלה לעשרות, אם לא למאות".

הורתו של האגף, מספק הרב פריד שיעור קצר בהיסטוריה, היא ב'מרכז לתרבות יהודית' שהקימה המדינה שבדרך בשנת תש"ג. בראש המרכז עמד אז יהודה אבן שמואל, מתרגמם של הכוזרי, כתבי הרמב"ם ועוד, ואביו של שמוליק קופמן ("שמוליק של זוהרה") שנהרג לפני קום המדינה.

עם קום המדינה, צירף שר החינוך הראשון, זלמן שז"ר, את נושא התרבות אליו. אבל אז התעוררה השאלה מה היא תרבות יהודית, כי גם הקאמרי והבימה זו תרבות יהודית. "ואז המציאו כותרת ש-26 שנים ניסיתי לפענח אותה והיא: 'האגף לתרבות תורנית'".

ההגדרה שמצא הרב פריד לפעילות האגף מעט פרועה: "כל מה שקשור ליהדות, מגן ילדים ועד גן עדן ועד בכלל, חוץ מלימודים בכפייה – כלומר בחינות וכו'". אגב, נושא גן עדן איננו מופרך כל כך: בתי האבות בארץ מקבלים חוגי יהדות מטעם האגף. 

בפועל עוסק האגף בארבעה תחומי תוכן: יהדות ולימודי תורה "במובן הרחב יותר של המילה, זאת אומרת ארץ ישראל, הלשון העברית, הספרות העוסקת בעולם היהדות, כולל הקניית לימודי יהדות לציבור שלא בא מהמקום הזה ועוד. התחום השני הוא ארץ ישראל וציונות. "זה כולל לימודי ארץ ישראל, טיולים בשטח, תנ"ך, משנה, ארץ ישראל ההיסטורית החווייתית והציונות על כל רכיביה". את התחום השלישי מכנה הרב פריד 'היהדות כתרבות', כלומר מוזיקה יהודית, צילום, קולנוע, תיאטרון ומחול יהודי. "עולם נפלא של יצירה צעירה בבתי-הספר הדתיים. התחום האחרון הוא יהדות בעידן המודרני".

האגף, שהרב פריד חשב שהוא קטן, מקיף כ-35 מדרשות, ארבעים מרכזים להעמקת הזהות היהודית, מאתיים בנות שירות של המרכזים, מאתיים מורות חיילות ו-150 נציגים של תרבות תורנית ברשויות המקומיות; זאת בנוסף לצבא של מפקחים וממונים.

מורות חיילות ובוגר מרכז הרב – הילכו שניהם יחדיו?

"אספר לך את הסיפור בלי שום חוכמות. באותו שבוע שהגעתי להמר, ניגשתי לר' אברום, שעוד לא היה אז רב ראשי. אמרתי לו: 'הרב, מציעים לי להיכנס לתרבות תורנית'. הוא השיב: 'אני יודע'. אמרתי לו: 'אם הרב יגיד לי שמורות חיילות זה חתיכא דאיסורא ואסור לנגוע בזה, אז אני מקבל את האגף בלי זה או לא מקבל את האגף. אם הרב חושב שזה לא כך, אז אני רוצה לשמוע מה הוא אומר'. הרב אמר: 'מה פתאום? זה לא משנה אם יש להן מדים או אין להן מדים, זה תלוי איך מטפלים בהן. גם בת שירות לאומי יכולה להיות לא בסדר, אם לא מטפלים בה כמו שצריך. וחיילת? חיילת חיילת'. אמרתי לו: 'זאת אומרת שהרב לא נגד מורות חיילות?'. אז הוא אמר: 'לא, תלוי איך תטפלו בה. אם תטפלו בה כמו שצריך, זה בסדר גמור'. אחר כך הוא נהיה רב ראשי והוא לא רצה לשנות את הפסק הגורף שבנות לא תלכנה לצבא".

האגף לתרבות תורנית, מספר הרב פריד, מגיע היום לשני מיליון יהודים, בכל מיני צורות והקשרים.

יש היום התעוררות ללימודי יהדות.

"נכון ויש לי שמחה גדולה בזה. העובדה שעוסקים היום ביהדות מתוך כבוד וצימאון, זה מה שהרב קוק אומר שיש ארבע דרגות לתשובה והראשונה בהן היא 'כבוד לדת'. יש היום כבוד לספר היהודי; גם אם לא רואים אותו כמורה דרך מיידי, הוא נותן השראה ואווירה עבור רבים, וזה הדבר הנפלא ביותר שיש.

"יש היום 25 אולמות המלאים כל שבוע בלומדי פרשת שבוע. זו תופעה מפתיעה, כי מה ליהודי לא דתי ולפרשת שבוע? הוא לא בא לבית-הכנסת, בשבילו פרק י"ד בספר שמות זה מה שהוא לומד, ולא פרשת בשלח. למה הוא לומד דווקא 'בשלח'?".
הרב פריד מסמן את תחילתו של הגל לפני 12 שנים, בהקמת 'עלמא' ו'אלול', ואומר שהדברים ממשיכים היום בקנייה של ספרי יהדות ולימוד ארון הספרים היהודי במלוא מובן המושג. "ואני לא מדבר על עולם הישיבות,שזו פרשה בפני עצמה".

אתה חושב שהאגף שלכם רכב על הגל הזה או יצר אותו?

"הוא לא רכב, הוא יצר. לפני 26 שנים היתה התחלה של משהו, אבל תעינו במדבר. כשהתחלנו, מכון 'רננות' שהקים האגף ושעוסק במוזיקה של עדות היה מתכנס פעם בשנה לחדר ב'היכל שלמה', ובכינוס נכחו עשרים איש. הרעש מהרחוב היה חזק, ובקושי שמעו את ההקלטות. כיום אי אפשר להשיג כרטיסים לקונצרט חזנות דקה אחרי שמפרסמים אותו. קונצרטים לחזנות ופייטנות יש בכל הארץ, ומוזיקה יהודית היא שם נרדף להצלחה".

מטרה קדושה בכסף שאינו כשר

אבל במקביל לעבודה הקשה ולסיפוק שהיא הניבה, לא שוכח הרב פריד להזכיר את אלה שראו באגף שלו צינור להעברת כספים. הוא לא מוכן לומר שמות ספציפיים, אך מספק דוגמה מופרזת מעט כדי להמחיש: "לא ייתכן שגוף מסוים יקבל כסף שאמור לכסות העברת שני מיליון שיעורים בחודש. גורמים פוליטיים ניסו להזרים כספים דרך האגף. המען של הכספים היה אולי חיובי, אבל הדרך לא היתה כשרה, וזה עשה לאגף דימוי שלילי". הרב פריד אומר שהדברים האלה היו לפני תקופתו ובמהלכה, וכנראה יהיו גם אחריו.

בתור ראש האגף, לא יכולת לעצור את זה?

"לא תמיד, כי הפוליטיקה גם כן משחקת, יש לחצים פוליטיים, והמשחק הוא לא fare play. מדובר בלשכות של שרים שמחליטות מלמעלה, ויש 'תן וקח' פוליטי שכל מיני שרצים מוכשרים דרכו. הדבר הכי מלוכלך הוא שקצה פוליטי אחד מוכן לעשות פשרה עם הקצה הפוליטי השני בתנאי שהוא ייתן לו את כל הכסף שהוא רוצה".

השחיתות הזו שראית היא בעיקר בקרב הדתיים.

"נכון, הציבור הדתי לא תמיד ער למשמעות הרוחנית של הדבר הזה. המטרה היא קדושה, ואם היא קדושה, הדרך בה נעשים הדברים לא יכולה להיות על גבול השחיתות. ויש כאלה הסבורים שמהממלכה צריך לקחת כמה שיותר כסף, כי בין כה וכה הם 'כאלה'".

ממה שראית, הציונים-הדתיים 'נקיים' יותר?

"אצל הציונות הדתית נקיים יותר מחד גיסא, אבל בטלנים יותר מאידך גיסא. זה שילוב קטלני, והוא לא נמצא אצל כולם, אבל הוא קיים". כשהרב פריד אומר 'בטלנות', הוא לא מתכוון לישיבה בחיבוק ידיים. "הציבור הציוני-דתי הוא ציבור מצוין שמוביל בכל התחומים, אבל יש שטן מחלוקת שמרקד. אם פלוני אלמוני שייך למקום מסוים, אז לא פועלים איתו. הבטלנות היא חוסר היכולת לגשר, אי ההרגשה של דבקות במטרה כדי שהדבר יביא לאיחוד כוחות".

האם השרה תמיר נגד הדתיים?


"יש ברית בלתי קדושה בין קצוות פוליטיים. היא היתה בעבר וקיימת גם היום, בין העולם החרדי, ש"ס, יהדות התורה עם 'מרצ', וגורמים נוספים. הציונות הדתית חלשה מבחינה פוליטית, ולא סופרים אותה. לכן, שחקנים אחרים מסכמים לחלק את העוגה ולגמור ביניהם את העניינים. 'אתה תשתוק פה, ונעביר את החוק פה, תיתן לנו להגדיל תרבות כללית, ונגדיל את התקציב שלך'. התרבות החרדית מקבלת שישים מיליון שקלים, כלומר שני שליש לחרדים, בדרך כלל ש"ס, ושליש לכלל ישראל"
הרב פריד נמצא היום בצומת דרכים, אבל הוא יודע היטב במה יעסוק כעת, כשזמנו בידו. הוא מתכוון להקדיש זמן רב יותר ל"תאומים" שלו, כך הוא מכנה את בית הרב ואת מכון הלכה ברורה; הוא מפעיל במה לתרבות יהודית בטורו קולג', בכוונתו לכתוב הגדה של פסח, ועוד הקולמוס נטוי. וכמובן, הרבנות בבית-מאיר. עתידו של האגף שהוא עומד בראשו ברור פחות, וכבר כמה שנים שהוא סובל מקיצוצים וממריטות, עד שהרב פריד חושש ש"יטרפו את האגף".

לפי ח"כי המפד"ל, יולי תמיר מתאנה לכם.

"אני לא יודע אם רק יולי היא הבעיה. הזכרתי את הברית הבלתי קדושה בין קצוות פוליטיים. היא היתה בעבר וקיימת גם היום, בין העולם החרדי, ש"ס, יהדות התורה עם 'מרצ', וגורמים נוספים. הציונות הדתית חלשה מבחינה פוליטית, ולא סופרים אותה. לכן, שחקנים אחרים מסכמים לחלק את העוגה ולגמור ביניהם את העניינים. 'אתה תשתוק פה, ונעביר את החוק פה, תיתן לנו להגדיל תרבות כללית, ונגדיל את התקציב שלך'".

תקציב האגף לתרבות תורנית הוא חלק מן העניין הזה, הבא להעיד על הכלל. בכל שנה ממתינים באגף עם הלשון בחוץ כדי לראות מה יאושר להם, משום שהכסף לא נמצא בבסיס התקציב אלא תלוי בהסכמים פוליטיים. ובסופו של דבר, בדרך כלל מתקבלים שלושים מיליון שקלים, דבר הגורם לרב פריד להעלות על פניו חיוך ציני וכואב בפעם הראשונה והאחרונה בפגישתנו. "התרבות החרדית מקבלת שישים מיליון שקלים, כלומר שני שליש לחרדים, בדרך כלל ש"ס, ושליש לכלל ישראל".

ותמיר מקצצת ומקצצת אתכם.

"נכון, אבל היא התחייבה לקצץ כל שנה 80 מיליון שקלים במשרדה".

טוענים נגדה שהיא עושה 'דווקא' לציבור הציוני-דתי.

הרב פריד שותק ומהנהן. "בשירות הלאומי – הדברים הסתדרו ברגע האחרון, לגבי המורות החיילות – לא יודעים מה יהיה איתן, ואת המרכזים רצו להעביר למזכירות הפדגוגית".

היו לך עימותים עם יולי תמיר על הרקע הזה?

"באופן אישי, אנחנו ידידים. ולא, לא היו עימותים, כי עושי דברה לא שואלים אותך אם לקצץ אלא מדווחים לך שהם מקצצים. הם מודיעים על קיצוץ רוחבי של חמישה אחוזים, עשרה אחוזים... בבוקר מגיעים, נכנסים למחשב, והנה לאה. אם הם רק מריחים שיולי אמרה שמספיק עם החבר'ה האלה הדתיים ושעדיף שירות לאומי לערבים, לא יעבור הרבה זמן עד הקיצוץ".

הדאגה של הרב פריד לאגף אותו טיפח במשך שנים ארוכות לא נובעת רק מהקיצוצים התכופים. הוא חושש לקיומו העתידי של האגף בכלל. ומספיק לומר שהרב פריד לא עזב את תפקידו בידי מחליף, אלא ממלא מקום זמני – שמריהו הרמן, מפקח מחוז תל-אביב, שפריד מכנה אותו "בחור נמרץ".

אתה חושש שיכול להיות שהאגף הזה פשוט לא יהיה?

"אני מאמין ומקווה שאתבדה. צריך הרבה תפילה כדי שלא ימוססו את הקיים לאט לאט או בכלל. 'אל תגעו במשיחי' כבר  נאמר".

ממשרד החינוך נמסר כי אין כל כוונה לפגוע לרעה באגף לתרבות תורנית. שמריהו הרמן, ממלא מקום ראש האגף, אומר כי היה ניסיון להאריך את כהונתו של הרב פריד אך הוא נכשל ולכן נודע לעובדים על פרישתו יום לפני שהיא בוצעה בפועל. עוד אמר הרמן כי המשרד מתעתד לפרסם מכרז לראשות האגף וכי לאחרונה הושגו עבורו תקציבים נוספים דרך עתניאל שנלר וזאב אלקין חברי 'קדימה'.

הרמן הוסיף, כי אף שר חינוך לא נגע באגף, הקיים למעלה מ-60 שנה, וגם עתה איש לא יפגע בו לרעה.

הרבנית שאיתו

נורית פריד היא לא רק רבנית מתוקף היותה אשתו של הרב יוחנן. "היא שווה שתעשו עליה כתבה יותר ממני", אומר בעלה.

נורית היא שייסדה את המכון להכשרת טוענות רבניות לפני עשרים שנים. "היא תלמידת חכמים, ידענית וחכמה ומורה בחסד", שופך בעלה מחמאות. "היא אישה שמבינה שהעולם היהודי מחייב מעורבות פעילה". הרב פריד מספר כי אביה של נורית, הרב ברוך רקובר ז"ל, היה אב בית דין בחיפה, וגם לו לא היה פשוט לקבל את הרעיון של טוענות רבניות. "אבל היא, בצדק ובמשפט ובדין, עשתה מה שעשתה והקימה דור של טוענות".

ואיך הדבר התקבל בחוג החברים שלך?

"חוג החברים שלי הוא רחב עד שיש לי מכל דבר בכל סוג וצבע. יש כאלה שהתנגדו לזה מהצד הזה ויש ששמחו מהצד הזה".

לבני הזוג פריד שישה ילדים ו-15 נכדים, והרב פריד מקווה מאוד שיתווספו על אלה עוד. 

ofralax@gmail.com