גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 277ראשיהפצה

כוננות וינוגרד - מיקרוסקופ

24/01/08, 15:27
עדי גרסיאל ועוד

כוננות וינוגרד/ עדי גרסיאל

התייחסות העיתונים לקריאת של 50 מ"פים במילואים לאולמרט לקחת אחריות ולהתפטר היא מדד טוב לבחינת רמת ה'אתרוגיות' שלהם. במעריב ובידיעות זכו המוחים לטיפול אח"מים שכלל הפניה מהשער וכפולת עמודים. במעריב זו גם היתה הכותרת הראשית. ובהארץ, כמו בהארץ, איזכור קטנטן שהוצנע בעמוד 4.

אך מי ש'דאג' שמא התקשורת הישראלית הפכה לנשכנית ערב פרסום דוח וינוגרד הסופי, יכול להירגע. ביום רביעי כבר התמסרו הכותרות הראשיות של העיתונים הגדולים בחדווה לספינים התורנים מבית היוצר של אולמרט: מעריב: חשש בצה"ל: וינוגרד יחשוף מידע יקר ערך"; ידיעות: "מקורבי רה"מ משיבים אש: זו אנרכיה, המ"פים חצו את הקו האדום".

ביקורת מחרידה/ חגית ריטרמן

מבקר הטלוויזיה של 'ידיעות אחרונות', ירון טן-ברינק, הזדעזע. בשבוע שעבר הוא צפה בתוכנית 'מבט שני' (ערוץ 1), וגילה לחרדתו שהחרדים הולכים להשתלט על המדינה שלו. אבוי.

ביקורת טלוויזיה אמורה לבקר את הטלוויזיה, לא את מי שהטלוויזיה מבקרת אותו. מבולבלים? גם אנחנו. אז בואו נעשה סדר בדברים: המבקר, שביקר בערוץ הראשון והביט ב'מבט שני', המליץ לנו לוותר על התוכנית הפופולארית 'נולד לרקוד' (ערוץ 2) לטובת החומר העיתונאי המעניין (ערוץ 1). עד כאן בסדר, גם אני בעד. אלא שבדיוק כאן הסתיימה, כך נדמה, הביקורת. בשני השלישים האחרים שלה, אפשר היה לקרוא על תוכן הכתבות: הגזענות החרדית-האשכנזית כלפי יהודים ממוצא ספרדי, שזו אכן תופעה בזויה ומכוערת, יודגש, וגם נתונים על ריבוי הילודה במגזר החרדי. אך לפתע נחרד המבקר של העיתון וזעק על הנתונים: "כל תינוק שלישי במדינה הוא חרדי. תעשו את המתמטיקה הדמוגרפית לבד, ותבינו מתי זה יתפוצץ לנו בפנים". 
             
לא ברור מדוע ריבוי יהודים (חרדים, אז מה?) זה רע בעיני המבקר. עד כדי כך רע, שבחר בפועל "יתפוצץ". גם לא ברור מי הם אותם "אנחנו" שהמדינה שייכת להם. ומה שהכי לא ברור זה למה 'ידיעות אחרונות' עדיין מכנה את עצמו "העיתון של המדינה". 

'הישרדות' כמשל/ חני לוז

מדינה רב תרבותית כמו ישראל אמורה לדאוג לספק את צורכי התרבות של כל המגזרים המרכיבים את הפסיפס התרבותי שלה.

שידור ציבורי הוא רעיון שיכול להיות נכון, אם הציבור אכן חש שהוא משרת את צרכיו. דא עקא, ואחוזי הצפייה בערוץ 1 מוכיחים אחרת. יתרה מכך, ישנם מגזרים שלמים באוכלוסייה בישראל המדירים את עיניהם מהערוץ הציבורי, ואם הם צופים בו – רוב התוכניות נוגדות את ערכיו.

בימים אלו, כחלק מהרפורמה להצלת רשות השידור מקריסה, נידון חוק רשות השידור החדש. כדי להפוך את השידור הציבור לכזה שמשרת את הציבור, צריך לאמץ, למשל, כמה רעיונות מה – BBC: הקמת מועצות קהל המייצגות מגזרים מסוימים , לקבוע בחוק כי רשות השידור חייבת לבצע סקרי שביעות רצון של הקהל וכן בדיקה מקצועית  אם מטרות רשות השידור מתקיימות.

ראוי לציין כי השידור המסחרי בישראל נתון, גם הוא, לפיקוח ציבורי, וגם הוא לא ממש נותן מענה לכלל הציבור. קחו למשל את "הישרדות" של ערוץ 10 הזוכה לקידום מסיבי ורייטינג גבוה במיוחד. משימה בשבוע שעבר, של אכילת חלקי שרצים גרמה לפגיעה ברגשות של צופים רבים, וכן למצב בו מתמודדים שומרי כשרות לא יוכלו להשתתף בתחרות. יו"ר הרשות השניה, נורית דאבוש, השיבה לפניית תדמי"ת כי היא מזדהה עם התחושות לגבי התכנית ומצפה שערוץ 10 יגלו רגישות בנושא זה. אך מה מעבר לכך?

מדעי האיזון/ ישראל מידד

 
בשנת 1995, יצא מטעם "האגודה לזכות הצבור לדעת" דו"ח מעקב על חמישה חדשי שידור של התוכנית "פופוליטיקה" בהפקת אהרן גולדפינגר והצביע על הטיה קשה לטובת השמאל.  אולם מחקר זה נראה אז כבדיחה בעיני בכירי רשות השידור. גולדפינגר אפילו לגלג ושאל האם אנו גם סופרים את זמן מחיאות הכפיים.
 
והנה, כעבור קצת יותר משתיים-עשרה שנה, אנו מתבשרים שעורכי התוכניות "פוליטיקה" ו"מסיבת עיתונאים" בערוץ 1 התבקשו, על פי הוראה של ועדת הטלוויזיה של מליאת רשות השידור, להציג את רשימת המרואיינים שלהם בשנה האחרונה, כדי לוודא שבתוכניות נשמר איזון פוליטי ראוי.

מעניין שההחלטה באה בעקבות תלונה שבה נטען כי רב של התנחלות מסוימת מוזמן תדיר להופיע ב"פוליטיקה", הרבה יותר מאשר מרואיינים אחרים.  יו"ר הוועדה, יעקב שחם, צוטט ב"הארץ", בשבוע שעבר כאומר ש"תפקיד הוועדה הוא לפקח על השידורים ולשמור על האיזון...(ו)הועברה כבר הוראה מפורשת לעורכים להקפיד הקפדת יתר על איזון בהזמנת מרואיינים - ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, חילונים ודתיים, ערבים ויהודים".
 
אז כנראה שבכל זאת צדקנו  - כדי לדעת מי שולט בזמן האוויר הציבורי שלנו אין דרך אחרת מאשר לבחון ולחקור את התקשורת.

חדשות בחדשות/ חגית ריטרמן

* החינמון 'ישראל היום' חתם על הסכם עם רכבת ישראל, לפיו גיליונותיו יופצו בתחנות הרכבת החל משבוע זה. הבעלים, שלדון אדלסון, ישלם עבור זכות ההפצה 1.65 מיליון שקלים מדי שנה. הרכבת החליטה לאפשר לכל העיתונים המחולקים חינם להיות מופצים בתחנות. הפצתו של החינמון 'ישראלי' הופסקה בינתיים, ואילו החינמון החדש '24 דקות' בבעלות נוני מוזס, מחולק לפי שעה מחוץ לתחנות.

 * לקראת חגיגות השישים לעצמאותה של מדינת ישראל, ישדרו ערוץ 1 ורשת ג' סדרת תוכניות לבחירת "שיר השישים של המדינה". בימים הקרובים תוצג באתר רשות השידור וברשת ג' רשימה של שישים שירים מכל עשור. בחירת השירים האהובים תתבצע על-ידי שקלול של הצבעת הקהל, דירוג של ועדת מומחים וסקר. השיר הנבחר יוכרז ביום העצמאות.

* הפרשן המשפטי של 'מעריב', משה גורלי, פוטר מהעיתון. גם ורד קלנר, כתבת המוסף 'סופשבוע' שכתבה בין השאר על החברה הדתית, פוטרה לאחר כחמש שנים בעיתון. קלנר היא אשתו של במאי 'ההסדר', יוסף סידר. בשנים האחרונות פוקדים את העיתון גלי פיטורים, חלקם כוללים גם עיתונאים בולטים ב'מעריב'. 

*יו"ר רשות השידור, משה גביש, שלח בשבוע שעבר מכתב לעובדי רשות השידור בו דרש מהם לחדול מפניות לגורמים פוליטיים לצורך השגת מטרות אישיות. זאת לאחר שהתיקון לחוק רשות השידור, שבמרכזו הרחקת הרשות מהשפעות פוליטיות, עבר בקריאה ראשונה בכנסת. פניות כאלו, כתב היו"ר, יוצרות מחויבות: "לא ניתן לסקר אובייקטיבית מי שחייבים לו".