בשבע 280: כארז בלבנון ישגה

עודד מזרחי , ח' באדר תשס"ח


 

טיזר: ביום ראשון, ז' באדר תשס"ז, היו אמורים ארז ומשה להעביר שיעור משותף במרכז 'שיר חדש' בתל-אביב. משה המתין לארז וכאשר בושש לבוא, התקשר אליו, אך לא נענה. אז החליט לחפשו בעצמו והגיע לעמק שבו נהג ארז להתבודד ולדבר בינו לבין קונו, לא הרחק מביתו


ארז לבנון נולד בצפון הארץ. לאחר שירותו הצבאי חזר בתשובה, למד ב'מכון מאיר' בירושלים ולאחר מכן בישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם. לאחר שהתחתן עם דפנה, עבר להתגורר בבת-עין, שם בנה את ביתו במו-ידיו והתבלט ביישוב בדרכו המיוחדת. במשך השנים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים, אדר, לבונה וצוהר.

בשנת תשס"א השתתף ארז בהקמת 'הבית היהודי' בהודו, ומאז נסע לשם מדי שנה כדי להפיץ יהדות כשהוא מנגן בגיטרה, וכך קירב וחיזק רבים. הוא סיפר, הלחין וניגן סיפורי צדיקים, שידר ברדיו ברסלב והפיק תקליטור קסום. 

הוא וחברו הטוב משה למדו יחד בעמקות את תורתו של רבי נחמן, ויצאו כצוות להאיר בלבותיהם של בני ישראל. משה לימד 'ליקוטי הלכות' וארז שר וניגן. שיריו וסיפוריו שבו את לב מאזיניו בפשטותם מלאת החן. 

ביום ראשון, ז' באדר תשס"ז, היו אמורים ארז ומשה להעביר שיעור משותף במרכז 'שיר חדש' בתל-אביב. משה המתין לארז וכאשר בושש לבוא, התקשר אליו, אך לא נענה. אז החליט לחפשו בעצמו והגיע לעמק שבו נהג ארז להתבודד ולדבר בינו לבין קונו, לא הרחק מביתו. לתדהמתו מצא את ארז, בקרבת רכבו הריק, כשהוא מוטל על הארץ מתבוסס בדמו, ללא רוח חיים. 

במהלך השבעה שמו לב לכך שבליקוטי מוהר"ן תורה ל"ח, פיסקה ז', כתוב "והצדיק נקרא ארז בלבנון... ונפל במקומינו", ובסיום הפסקה מופיעה המילה "בת-עין". מישהו העיר שרבי נחמן עצמו הסתלק בגיל ל"ח ו-ז' חודשים. היו רמזים מנחמים נוספים, אבל הירצחו של ארז המשיך לזעזע רבים, שתמהו איך יהודי כה יקר, שמסר את נפשו למען הפצת יהדות בארץ ובעולם, נשחט על-ידי בני עוולה בעודו מתבודד עם קונו.

שישה ימים לאחר הרצח, בשבת בבוקר, הלך יששכר מביתר-עילית שהכיר את ארז הי"ד, לטבול במקווה המקומי. שם פגש ידיד בשם מאיר, חסיד עמוק שמקורב קצת לברסלב. מאיר היה נסער ואמר לו: "תשמע. חכה לי בחוץ. יש לי משהו דחוף להגיד לך".

יששכר היה דחוק בזמן, אבל המתין לחברו. מאיר יצא ואמר: "תדע לך שראיתי בחלום יהודי קורן אור, שאמר לי שהוא רבי נחמן. הוא סיפר כמה דברים אישיים עליך כדי שתדע שמדובר בחלום אמיתי, ואחר-כך דיבר על ארז לבנון הי"ד..."

יששכר לא ידע איך להתייחס לדברים הללו. אז סיפר מאיר ליששכר, מפי הדמות בחלום, כמה דברים נסתרים עליו שלא ניתן לדעתם כלל, ובין השאר "אתה לומד ליקוטי מוהר"ן בבקיאות בלבד ולא בעיון, אתה חורש ולא בונה..."

יששכר הופתע מגילוייו של מאיר והודה שאמנם נחלש לאחרונה בלימוד העיון ב'ליקוטי מוהר"ן' והיה בדעתו להתחיל ללמוד בספרו של הרב בזנסון 'מסילת הקשרים', המעניק כלים לעיין בספר הכה עמוק. ואז תמה: "אבל מה פתאום רבנו התגלה דווקא אליך, הרי אינך חסיד ברסלב מובהק?!" מאיר השיב: "רבי נחמן אמר לי, שבפעם הראשונה שפתחתי ליקוטי מוהר"ן, פתחתי לו פתח לבוא אלי..."

אז החל מאיר לספר ליששכר דברים מופלאים ששמע מרבי נחמן על ארז הי"ד. הרבי סיפר שארז היה צריך להיפטר מהעולם כבר בראש השנה, אבל הוא פעל להאריך את חייו עד לז' באדר, יום הסתלקות משה רבנו. עוד גילה הרבי שלפני הרצח, ארז טבל במעיין והתבודד. לא היה לו צער במיתתו, מפני שהרוצחים הפתיעוהו ולא היה לו זמן אפילו לפחד מהם. הרבי סיים באומרו: "בזכות התמימות והפשיטות של ארז, הוא קיבל חלק ממני. תמיד התפללתי שאזכה למות על קידוש השם, וארז קיים זאת בעבורי... ולאחר שנרצח על קידוש השם, הגיע ישר אלי..."

יששכר סיפר את דבר החלום לחבריו והם הפצירו בו לפרסם זאת ברבים, אבל היו רבנים שהציעו לו להימנע מכך והוא קיבל את עצתם. הוא לא שיתף את מאיר בהחלטתו. 

בתחילת ניסן, על סף השלושים לאבל, נפגשו שוב השניים. מאיר סיפר שרבי נחמן נגלה אליו שנית בחלום, ופעם נוספת גילה כסימן דברים אישיים ונסתרים על יששכר ובני ביתו, שלא ניתן לדעתם בשום אופן. שוב דיבר על ארז ואמר שנשמתו גבוהה מאוד וזהו נס שהוא חי עד גיל 42, וציין שהוא זכה בהתבודדותו האחרונה להארה והשגה כה גבוהים, עד שלא היה מסוגל להישאר יותר בעולם הזה. הרבי גילה שהציון של ארז בכפר עציון מסוגל לתפילות כי יש בו ניצוץ ממנו, ואמר בקפידה: "מדוע יששכר לא פירסם את חלומך בעולם?"

אז החליט יששכר לפרסם את המעשה.