בשבע 280: פיוט מודרני

אלבומו החדש של מאיר בנאי מצליח, בלי שינויים או קיצורים, להפוך את פיוטי אבן עזרא ור' שלום שבזי ליצירות עכשוויות ומרגשות.

מרים הופמן , ח' באדר תשס"ח

אם פתחתם רדיו באופן רנדומאלי בחודשיים האחרונים יש סיכוי טוב שנתקלתם בשיר של מאיר בנאי, ויש סיכוי לא רע שאפילו אם זפזפתם לתחנה אחרת – גם  שם השמיעו את אחד משיריו. עד כדי כך, שההשמעות הבלתי פוסקות של הסינגלים גרמו להפקה להוציא את האלבום כחודשיים לפני הזמן, ומתברר שההימור היה מוצלח ו'שמע קולי' זכה להצלחה גם במכירות. אמנם בשנים האחרונות פיוטים וטקסטים מהמקורות הם כבר לא מוקצה מוחלט במוסיקה הישראלית, ובכל זאת  נראה שההצלחה של 'שמע קולי' אינה קשורה לטרנד כזה או אחר.

מאיר בנאי הוא אחד הראשונים מבני הדור השני של בני משפחת בנאי שזכה להצלחה. השילוב של  טקסטים פשוטים יחסית (יותר משל אהוד בנאי בן הדוד) ומנגינות קליטות (שלא משחקות עם ועל הגבול כמו האח הצעיר אביתר בנאי) והרבה רוק מלא נשמה היקנו לשיריו חשיפה גדולה והפכו אותם כמעט בזמן אמת לקלאסיקות ישראליות (דוגמאות בולטות שכולנו יכולים לזמזם הן 'מנגינת הנדודים', 'וביניהם' ו'שער הרחמים').

הצלחה מסחרית אינה זרה לבני משפחת בנאי. הפנומן התרבותי הישראלי הזה שהוציא מתוכו כמה וכמה שחקנים, זמרים ולפחות גשש אחד. ואולי יש כאן משהו בדנ"א בתוספת קצת ויטמין פ' ,אבל כשמכניסים למשוואה גם חזרה בתשובה וחיבור ייחודי של היצירה לעולם היהדות, ההצלחה כבר אינה כל כך מובנת מאליה.

שלא כמו אהוד ואביתר, שתהליך ההתקרבות שלהם בשנים האחרונות היה תחת אור הזרקורים, מאיר בנאי הצליח להתחמק ולעשות את הדרך הרחק ממדורי הרכילות. אולם עכשיו, שש שנים לאחר צאת האלבום הקודם, יוצא 'שמע קולי' שכולו לחנים לפיוטים מסורתיים, לר' שלום שבזי, האבן עזרא, ר' שלמה אבן גבירול ועוד.

השירים ב 'שמע קולי' משלבים טקסטים בשפה גבוהה עם לחנים שמתכתבים עם הניגונים המסורתיים ונשמעים עכשוויים לגמרי, וכל זאת בלי לעקם את הטקסט ומבלי לנסות להסוות את מקורותיו. העיבודים וההפקה הרגישה והתומכת של גיל סמטנה, מחזקים את היתרונות המוסיקליים של מאיר בנאי 'הישן', שהחזרה למקורות רק חיזקה והעשירה אותם.

'לך א-לי' הסינגל הראשון שיצא לתחנות הרדיו הוא דוגמה מצוינת למה שמתרחש כאן: שילוב מיוחד של שיר הדבקות והמחויבות לקב"ה שכתב הראב"ע, בלחן מהפנט וקצב מתגבר והולך שכמו משתתף ונותן פרשנות על הנאמר. וכך לאורך כל הרצועות, בנאי שר את כל הפיוטים בשלמותם, לא משמיט, לא מקצר ולא מנסה להסביר לנו במילים אחרות את מה שאנחנו לא רגילים לשמוע בדרך כלל. הלחנים, העיבודים וההגשה מצליחים להמתיק ולחבר  גם את אלו שמעולם לא שמעו ושרו פיוטים, יחד עם מי שהמילים כבר שגורות ויום יומיות על לשונם, והופכים פיוטים כמו  'איילת חן' ו'לפלח הרימון' לדימויים עכשוויים ומרגשים לא פחות מכל שיר אהבה מודרני.