גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 281ראשיהפצה

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

22/02/08, 00:10
עדי גרסיאל, חני לוז, חגית ריטרמן, ישראל מידד

כותרות במבצע/ עדי גרסיאל

התחכמויות לשוניות ומשחקי מילים הן כלים נפוצים בכותרות העיתונים. באמצעותם מנסים העורכים למשוך את הקוראים לתוך הכתבה ולהפגין את כישוריהם מול המתחרים. אלא שחשוב לעשות את האבחנה: מדובר בכותרות של כתבות מגזין או מדורים ולא של ידיעות חדשותיות. האחרונות אמורות להיות בהירות וברורות, נטולות וויצים ומשמעויות כפולות. דוגמה מוצלחת היא הכותרת בעמודו הראשון של 'הארץ' ביום רביעי: "סוף עידן קסטרו – מנהיג קובה פורש אחרי 49 שנה". "סוף עידן פידל", הכותרת של מעריב כבר מסמנת מגמה לא בריאה – התייחסות 'סחבקית' לשם הפרטי, משל היה קסטרו אחד המתחרים בהישרדות. בידיעות כבר לא יכלו להתאפק: "סוף עונה בקסטרו". ככה זה כשהגבולות בין חדשות ובידור הולכים ומיטשטשים.

האיזון הקדוש/ חני לוז

בשבוע שעבר התארח אבישי בן חיים, בעל טור ב"מעריב" בענייני דתיים, בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 אצל אברי גלעד והילה קורח. בן חיים התקיף ללא רגשי נחיתות את ההתנתקות, תוך קישור לתוכניות האקטואליות של אולמרט דהיום. ציטוטים מהזיכרון:  "אירוע מתועב ואכזרי המכונה משום מה ,'התנתקות' ", "עיוות מוסרי" , "אני מסתובב בישראל כמו יהודי בגרמניה, להבדיל... אתה רואה מישהו טוב ואתה שואל את עצמך – רגע הוא היה שם? ככה בישראל: אני רואה ישראלי טוב... יכול להיות שהוא תמך בהתנתקות?" בן חיים הצליח בעזרת שיח וורבלי ושפת גוף מרשימים להעביר את המגישה לעמדת מגננה מובהקת.

רק מה, מאחוריו, על המסך ששידר תמונות מההתנתקות, לא הוצגו תמונות קורעות לב של בכי אמהות וילדים הנסחבים בכוח מביתם מול אטימות גייסות הגירוש. התמונות שנבחרו לשידור היו בעיקר של קולקטיב שנראה מאיים: הגג מוקף גדרות התיל בכפר דרום שבו נראו צעירים משולהבים מתעמתים עם חיילים, שורות שלובי זרוע של בחורים כתומים או הורדת אנשים מגגות במנוף. ככה דאגו כנראה עורכי התוכנית לאזן את דברי בן חיים עם מסר ויזואלי הפוך.

צפונבונית או צפונים?/ חני לוז

מוטי שקלאר תמיד אוהב להצהיר על הצורך ברב-תרבותיות ובייצוג טלוויזיוני של הפריפריה. התוכנית היומית החדשה בערוץ 1 'מכל מקום', המשדרת את החדשות המקומיות של 'הוט' מרחבי הארץ, היא חלק מהקונספציה הזו. רק מה, כשצופים בגילי שם-טוב - הבת של מי שהיה מנכ"ל הרשות השנייה בזמן ששקלאר כיהן כיו"ר - שנראית בלונדינית ואשכנזייה והיא תל-אביבית ולסבית מוצהרת, הצופים לא ממש מקבלים את ההרגשה שתושבי קריית שמונה והצפון משמיעים את קולם האותנטי.  

מגמדים את המפלצת/ חגית ריטרמן

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל קרא לשרת החינוך, יולי תמיר, להימנע מלהעניק לפרופ' זאב שטרנהל את פרס ישראל לחקר מדעי המדינה. לפני כשבע שנים, בעיצומם של הפיגועים, יעץ שטרנהל לערבים למקד את רציחותיהם במתיישבים ביו"ש (ובעברית: לרצוח כן, אבל לא אותנו אלא את אחינו), ולהימנע מהנחת מטענים מצדו המערבי של הקו הירוק (ובעברית: יש צד בו כן מומלץ להניח מטען חבלה). שנים קודם לכן המליץ אותו הל "לעלות על עפרה עם טנקים".

ואיך דוּוח בגל"צ על המחאה נגד זכייתו של הפרופ' המסית לרצח? שם נאמר ששטרנהל "קרא לפלשתינים לפעול נגד המתנחלים, והצדיק מעשי רצח". מצד אחד, לומר ששטרנהל קרא להם "לפעול נגד המתנחלים" זה לגמד את המפלצת. "לפעול"? ולא, לא מספיק לי שיש גם "הצדיק מעשי רצח" – הציטוטים שהפורום המשפטי הציג מעידים על הרבה יותר מ"הצְדיק". מצד שני, גל"צ לפחות פרסמו את הדברים, בשעה שגופי תקשורת אחרים נוטים להתעלמות מארגוני ימין (אלא אם כן הללו נוהגים באלימות, מה שמספק לחם לשונאי הימין לדורותיהם). אבל "לפעול נגד המתנחלים"? לפעול?

של מי הכתב הזה?/ ישראל מידד
 
עיתון "הארץ" דיווח לקוראיו ביום ראשון השבוע כי "6 חודשי עבודות שירות לעיתונאי 'מעריב' שצותת לעופר נמרודי".  אהה,  עיתונאי פושע.  אלא שמאחורי הכותרת מסתתרות כמה בעיות.
 
ראשית, הכתב, איתן רבין, הוא גם "עיתונאי הארץ לשעבר".  אם לדייק, רבין עבד לא פחות מ-17 שנה בעיתון. ותודה לעורך האלמוני שכלל פרט זה, לפחות בגוף הידיעה.  בעיה שנייה היא שלפי רשימתו של נחום ברנע ב'העין השביעית' מנובמבר 1998, הנהלת 'הארץ' ובעליו היו נתונים באותה סיטואציה שבה מצא את עצמו עופר נמרודי.  זאת אומרת שרבין נחשד כמקליט סדרתי בתוך מקום עבודתו ובניצול אותו חומר לקידום אישי.  כפי שהורשע בהאזנות סתר ב"מעריב", כך, נטען, הוא ביצע האזנות סתר ב'הארץ'. מוזר שהידיעה ב'הארץ' דילגה מעל העובדה הזו.

מבזקים חדשות בחדשות 21.2.08 / חגית ריטרמן

* ערוץ 1 ישדר ביום שני הקרוב בשעה 21:40 תחקיר שכותרתו: "מבחן דמוקרטי באגף היהודי". התחקיר, שישודר במסגר סדרת התוכניות 'מבט שני', יעסוק ביחסים שבין צה"ל והשב"כ לבין מועמדים לגיוס שהם בני יישובי יש"ע, מאז הגירוש מגוש קטיף.

* רשות השידור תשלם לבני הזוג אדלר מחוות מעון פיצוי בסך 5,000 שקלים ושכר טרחת עו"ד, כיוון שכתב הערוץ הראשון, בני ליס, הפר את פרטיותם כשצילם את ביתם מבפנים ללא רשותם; כך קבע השבוע בית-משפט השלום בירושלים. ליס אמר כי צילם אוהל פתוח, אותו החשיב בטעות לבית-כנסת, וכי זהות הבעלים לא נחשפה בכתבה.

* ערוץ 10 הצטרף לגל"צ, ובכל פעם שמושמע הכרוז 'צבע אדום' בשדרות ויישובי שער הנגב, מופיעה גם אצלו התרעה. בגל"צ, כפי שפרסמנו כבר, נשמעת ההתרעה בתדר חדש של גל"צ בדרום, 104 אף-אם, ואילו בערוץ 10 היא מסומנת באמצעות נקודה אדומה מהבהבת בצד הימני העליון של המסך. 

* שרה נתניהו הגישה תביעה נגד מעריב בגין לשון הרע. הסכום המבוקש: מיליון שקלים. נתניהו טוענת כי העיתון פרסם לפני כחודשיים שתי כתבות: האחת מתארת את מר נתניהו כמי שאינו דבק במציאות כאילו זכרונו פגום, ואילו השנייה מותירה רושם כאילו הגברת נתניהו – ולא היחידה לאבטחת אישים – היא שדרשה לעצמה חנייה פרטית בשטח ציבורי.