גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 281ראשיהפצה

תא אדום - תרבות ופנאי (סרט)

'רפיוזניק', סרט היסטורי מרתק על הסירובניקים היהודים בברית המועצות לשעבר, מעביר היטב את אחד המהלכים המופלאים של המאה הקודמת, ומספר את סיפורם של יהודים אמיצים ששינו את פני ההיסטוריה.
22/02/08, 00:10
אמציה האיתן

אינפו': 'רפיוזניק', בימאית: לורה ביאליס, ארה"ב

סבא וסבתא עדיין זוכרים את הקמת המדינה. ההורים שלנו חיים בזיכרונם את ירושלים המחולקת ששוחררה במלחמת ששת הימים, ואנחנו מנסים להיזכר במעומעם במלחמת יום כיפור. כילדים, חווינו את שלום הגליל ואת עקירת חבל ימית.

ילדינו כבר לא ממש מכירים אפילו את מלחמת המפרץ הראשונה, ולעתים נדמה לנו שהם לגמרי מנותקים. האמת היא שכך היא דרכו של עולם. אנחנו מתחברים לאירועים שאותם חווינו באופן אישי, ועל האחרים לומדים, תוך כדי נמנום קל, במהלך שיעורי ההיסטוריה.

אם ננסה לברר אלו אירועים היסטוריים יותר מוכרים לילדינו, נגיע למסקנה שהמורים לא ממש מהווים בשבילם מקור מידע מסקרן. נסו נא לשאול את הילדים על טביעתה של טיטאניק, אירוע שהתרחש לפני כמעט מאה שנה. אל תתלהבו מהידע שלהם, הם לא קראו על כך באנציקלופדיה, אלא פשוט ראו את הסרט.

חוויית הצפייה מרתקת, כך מסתבר, הרבה יותר מהאזנה למורה או מקריאה בספרים, ולכן הדרך הבטוחה ביותר להעניק ידע היסטורי לילדים, וגם למבוגרים, היא דרך סרט. המשוואה היא פשוטה. ככל שחבילת הטישו לצד הצופה הולכת ומתמעטת, כך  גדלים הסיכויים שהוא יפנים את החוויה ויזכור לעד את הדברים המתוארים בסרט.

מה אומרת לכם המילה "סירובניק"? כנראה שעלה בראשכם באופן מיידי שמו של אנטולי (נתן) שרנסקי, או שמא יוסף מנדלביץ'. שאלו את ילדיכם על המילה הזו, והם ישערו שמדובר בחטיף שוקולד או במותג אחר שטרם זכו להכיר.

הסירובניקים הם קבוצת יהודים בברית המועצות (לפני שהתפרקה והפכה לחבר עמים), שהחליטה להיאבק בהסגר שהטיל עליהם המשטר הקומוניסטי. הם ממש מסרו את נפשם כדי ללמוד עברית, להתחבר לציונות, ובעיקר לצאת מרוסיה המסוגרת ולעלות אל הארץ שעליה התפללו ולמדו. המשטר נאבק בהם בכל הדרכים. הם נאסרו, הוכו, הוגלו למחנות עבודה בסיביר, הוגדרו כחולי נפש, אך לא נשברו. בסופו של דבר הצליחו הסירובניקים לשבור את חומת הברזל של המשטר הסובייטי, ומלחמתם האישית הפכה לסמל בעולם החופשי. מאבקם ההרואי של אסירי ציון ומסורבי העלייה מתואר בדייקנות בסרטה של לורה ביאליס 'רפיוזניק'.

ביאליס היא בימאית אמריקאית צעירה, שבמשך חמש שנים עבדה על הסרט, כשהיא אוספת עדויות ממספר עצום של מעורבים, ומה שיותר חשוב: אוספת חומרים תיעודיים אותנטיים מתוך החדרים האפלים בהם פעלו אותם יהודים אמיצים.
רק כדי להציג את ביאליס, נוכל לעדכן אתכם שלאחר שהחליטה לעשות סרט על שדרות, היא באה לצלם כאן בארץ, ובמהלך הצילומים אף החליטה לעלות ולהשתקע. בשדרות, כמובן.

מי שמסייעת לה בישראל בהפצת הסרט ובהחדרתו אל דעת הקהל היא חדווה גולשמידט, שאף תקרין אותו בפסטיבל קולנוע יהודי, שיתקיים ב'כינר' בחודש הבא. מדובר בכמעט שעתיים של סרט מרתק, מקצועי ביותר, שגדולתו ביכולת לעבור בין הצילומים והראיונות העדכניים לבין החומרים המקוריים שהוברחו מעבר למסך הברזל בדרך לא דרך. השימוש הרב בחומרים אלה מעניק לסרט אותנטיות ואמינות שקשה להסביר במילים. הבימאית הצליחה להכניס אותנו לתוך חדרי החדרים של הסירובניקים, ולטעום את טעמה הנדיר של המחתרת היהודית הזו, שחבריה לא ניסו להילחם במשטר או להכניע אותו, אלא רק לחיות את חייהם כיהודים, בצורה חופשית ומלאה. חבל שבגרסה העברית אין תרגום של שמות המרואיינים ותפקידיהם, דבר שעדיין אפשר לתקן.

נקודת המבט של הבימאית היא אמריקאית, ועיקר הדגש מושם על פועלם של ארגונים וקבוצות בארצות הברית למען אחיהם בצדו השני של העולם. ארגון 'נתיב', שפעל מן הארץ באותה תקופה, מוזכר בקצרה, ואם נתבונן היטב, נוכל גם לזהות את הדגש הרב שיש על המאבק למען חירות ושוויון, לעומת המקום, המועט יחסית, המוקדש למושגים היהודיים והציוניים.

למרות זאת, מדובר בסרט חשוב ומרתק, שמעביר היטב את אחד המהלכים המופלאים של המאה הקודמת, ומספר את סיפורם של קבוצת יהודים אמיצים ששינו את פני ההיסטוריה.