בשבע 282: לו הייתי חיה או פרח

ארגוני הירוקים, בראשות החברה להגנת הטבע, מובילים מאבק נחוש נגד הקמת יישובי הקבע לעקורים בחבל לכיש ● הפגיעה בחי ובצומח הייחודיים של החבל חשובה מבחינתם יותר משיקום המגורשים.

חגית רוטבנרג ועפרה לקס , כ"ב באדר תשס"ח

לתולעי ולפרפרי מזרח חבל לכיש יש על מי לסמוך. בחברה להגנת הטבע, המובילה את מאבקם של הירוקים בהקמת היישובים החדשים למגורשי גוש קטיף בחבל לכיש, מנהלים מאבק נרחב ומתוקשר היטב, עליו ניתן ללמוד אפילו מהדף הרלוונטי באתר החברה, העשיר בכותרות בנוסח: "מתנגדים ליישוב חזן", "אומרים לא ליישוב מרשם", "יישובים חדשים בלכיש – כמה זה עולה לנו?", ועוד שורה של פעילויות, החל ממשמרות מחאה ועד להחתמה על עצומות בנושא.

מעמדם התקשורתי האיתן של הירוקים ממנף היטב את מאבקם נגד היישובים החדשים; זאת בעוד שמגורשי גוש קטיף נאלצים להתמודד כעת בדרכם הארוכה אל בית הקבע, מלבד בתלאות הביורוקרטיה הישראלית, גם במקלות שתוקעת החברה להגנת הטבע בגלגלי העגלה המקרטעת ממילא.

תהליך אישורו של יישוב חדש בישראל, מהחלטת הממשלה ועד אישור התכנון הסופי, אורך בממוצע כחמש שנים: החל במשרדי הממשלה, עבור דרך ועדות תכנון שונות, וכלה בתקופת ההפקדה ומתן מענה להתנגדויות המוגשות. היישוב מרשם, למשל, המיועד לעקורי תל-קטיפא וכפר-דרום, הצליח, במאמצים עליונים, לעבור את אישורי הוועדות תוך שנה וחצי, והגיע להפקדה.

176 התנגדויות שונות, אזוטריות עד כדי גיחוך, הוגשו נגד היישוב החדש מטעם הירוקים: גורלן של תולעים נדירות, פגיעה בהתרבות הפרפרים, הכחדת החיוואי המצוי ודריכה על שדה כלניות הם רק חלק מהנימוקים שלדעת החברה להגנת הטבע מצדיקים את השארתם של העקורים עוד תקופה ממושכת ללא בית.

מלבד היישוב מרשם, נמצאים עוד שלושה יישובים חדשים נוספים המיועדים ליישוב העקורים בתהליכי אישור בשלבים שונים. לירוקים יש נציגים בוועדות התכנון אשר מנסים למנוע כבר בשלב הוועדה את אישור היישובים, ובמידה שכשלו, כאמור, מגישים מאות התנגדויות. מתן מענה על כל אחת מהן מעכב את מתן האישור להקמת היישוב, ומרחיק מהעקורים את חלום בית הקבע לאחר שנתיים וחצי של חיים כפליטים.

מלבד מרשם, מתוכנן בחבל לכיש גם היישוב חזן, המיועד לעקורי נווה-דקלים בעין-צורים, וכן שתי החלוציות באזור חלוצה, המיועדות לעקורי עצמונה ונצרים, וכולם נמצאים על הכוונת של ארגוני הירוקים.  

החברה להגנת הצבע

בקהילת העקורים החליטו לא לשתוק הפעם. באתר 'קטיף.נט' התפרסמה לאחרונה קריאה לעקורים ולתומכיהם לפתוח בחרם על החברה להגנת הטבע, ולבעלי מנוי על החברה – לבטלו. אחד הראשונים לנקוט בצעד זה הוא אשר מבצרי, מעקורי כפר-דרום, המתגורר באופן זמני בשומריה שבחבל לכיש, וממתין לאישור יישובו, מרשם. במכתב ששלח לחברה להגנת הטבע, מגנה מבצרי את מאבקה של החברה ביישובי העקורים: "התביישתי לקרוא את המייל שהפצתם נגד ההתיישבות של מגורשי גוש קטיף באזור לכיש. הרי ידוע לכם שמגורשי גוש קטיף היו מעדיפים להישאר בבתיהם בגוש קטיף, שם היו חומת המגן על כל מדינת ישראל. לאחר שגורשו מביתם, בגירוש כואב שאת תוצאותיו רואים היום בשדרות, הם עדיין במגורים זמניים".

מבצרי כותב בהמשך כי תוכניות הבנייה בחבל לכיש אושרו לפני שנים רבות, והקמתם דורגה על-ידי ממשלת ישראל כמשימה לאומית ציונית בשל דלילות האוכלוסייה היהודית באזור. "במקום להעריך את נכונותם של מגורשי גוש קטיף להמשיך בהתיישבות באזור הסְפר הכל כך חשוב, אתם רוצים לעכב את המעט אותו אמורים להתחיל לקדם ולבצע", כותב מבצרי, ומעלה טיעון נוסף כנגד דו-הפרצופיות שמגלה החברה בבחירת יעדי מאבקיה: "גלוי לכל שבאזור זה  יש סכנה של השתלטות ערבית-בדואית, כפי שנעשה במרחבי הנגב. משום מה, לא זכינו לשמוע שהחברה להגנת הטבע יוצאת נגד הבנייה של עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים ברחבי הנגב, והשתלטות ערבית בלתי חוקית על שטחים נרחבים. אולם נגד מגורשי גוש קטיף, שלא התייאשו וממשיכים להתיישב מתוך אהבת העם והארץ, אתם יוצאים בשצף קצף.

"האם לא הגיע הזמן שנפתח את לבנו אחד לשני בתוך החברה הישראלית, שנגלה יותר רגישות ואהבה לאחים יהודים בצרה, מאשר לבעלי החיים והפרחים? האין במעשיכם המשך התנכלות למגורשי גוש קטיף וזריעת פירוד מסוכנת בתוך העם?". מבצרי חותם את מכתבו בהודעה בה הוא מבטל את מינויו ברשימת התפוצה של החברה כחלק מחרם כולל על החברה, כפי שלדבריו עושים עוד רבים אחרים.

בתגובה למכתבו של מבצרי, כתב לו איתמר בן-דוד, מתכנן אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, כי החברה אכן מתמודדת עם סוגיית הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים, ובקרוב תביע את עמדתה בנושא בפני ועדה ממשלתית. בעניין יישובי העקורים, מציע בן-דוד מפה בה מפורטות חלופות זמניות לשיכון העקורים. מדובר בעיקר בפיזורם ביישובים קיימים, שכן עיקר התנגדותה של החברה מופנה להקמת יישובים חדשים, שלדעתה פוגעים באוצרות הטבע הקיימים בחבל לכיש.
"אי אפשר להשתקם במסגרת יישובים קיימים? אני השתכנעתי שכן", כותב בן-דוד. "נקווה שאתה וחבריך תמשיכו בחברותכם. החברה להגנת הטבע אינה גוף פוליטי, וכל מטרתנו שמירת הטבע. בייחוד כאשר ישנן חלופות זמינות הולמות".

מבצרי אומר ל'בשבע' כי התגובה מזכירה לו את סיסמאות מנהלת סל"ע "יש פתרון לכל מתיישב". "הם אומרים שיש יישובים קיימים שבהם אפשר לגור, אבל ככל הידוע לי, מדובר בפתרונות שהם על הנייר ולא אמיתיים. הם למשל מפנים ל'כרמית', ואני יודע שאין שם שום דבר. גם ביישובים האחרים שהם מציינים יש המון קשיים", אומר מבצרי.

צביעוּת ירוקה

קובי אלירז, תושב עלי המשמש כמרכז פורום יישובי מזרח לכיש, רואה צביעות רבה במאבק הירוקים. לדבריו, אין ואקום בהתיישבות, וברור לכל שאם לא יאושרו היישובים, ישתלטו על האזור בדואים או פלשתינים, שנגדם לא אמרו עד כה הירוקים ולו מילת התנגדות אחת.

לגבי טענות החברה להגנת הטבע על הפגיעה במרקם הטבע הייחודי בחבל, אומר אלירז כי היישובים תוכננו על-פי תקנים ביוספריים (אחת מהאג'נדות הירוקות), כך שהם מותאמים לשילוב האדם בסביבה ללא פגיעה בטבע. אלירז מספר כי קיימת הידברות של נציגי העקורים עם נציגי הירוקים, אולם הירוקים עיקשים בעמדתם, ודורשים לפחות את איחודם של כל היישובים החדשים ליישוב אחד, על מנת ליצור מינימום פגיעה בטבע.

"הם לא מבינים את גורם הקהילתיות שכל כך חשוב לעקורים, במיוחד אחרי כל מה שעברו", אומר אלירז. "אמרתי להם שביום שבו כל ארגוני הירוקים יתאחדו לגוף אחד, גם אנחנו נצטרף ליישוב אחד. ביקשתי מהם גם לקחת את הדברים בפרופורציה, הרי אנחנו מדברים בסך הכל על ארבעה יישובים חדשים בכל החבל. השאר מיועדים להרחבות של מקומות קיימים כבר".

אלירז סבור שגם לאחר שההתנגדויות שהוגשו לתוכניות בהפקדה ייענו והיישובים יאושרו, הירוקים לא יוותרו ויעתרו לבג"ץ, כך שמימוש התחייבותה של המדינה למצוא פתרון לעקורים ילך ויתרחק.

תגובה:

איתמר בן דוד, המתכנן של החברה להגנת הטבע ומי שגיבש את הקו המתנגד של החברה, אומר ל'בשבע' שהחברה איננה תוקפת את המתיישבים אלא את הממשלה שהחליטה החלטות כאלה. היישובים, הוא מסביר, יגרמו לפגיעה סביבתית ונופית, חברתית וכלכלית, הם יפגעו בשטחים הפתוחים הכמעט יחידים שנשארו במדינת ישראל. "בעוד 12 שנים תהיה מדינת ישראל מהצפופות ביותר בעולם המערבי, ואין לנו עודף שטחים פתוחים כדי להקים עליהם יישובים". בן דוד מדגיש שיש פתרונות באיזור לכיש שיכולים להוות הרחבה של היישובים הקיימים ומזכיר בהקשר זה את 'כרמית' ו'חרוב'. על הטיעון כי מדובר בפתרונות וירטואליים הוא אומר שהפתרונות במסגרת יישובים קיימים יהיו יותר מהירים מאשר הקמת יישוב חדש.

על הטיעון כי היישובים אמורים לעצור את השתלטות הבדווים משיב בן דוד: "אין שם בדווים, מי שאומר את זה לא מדייק, וזה בלשון המעטה. כרמית נמצאת בנפת באר שבע והתיישבות שם מחזקת את האחיזה היהודית באיזור". על הטיעון של המתיישבים כי מדובר ביישוב שתוכנן בצורה 'ירוקה' הוא משיב כי התשתית ולא רק דרך הקמת היישוב,יהרסו את הטבע והשטחים הפתוחים: "הבעיה היא עצם הקמת היישוב. זה שהוא מוקם בסטנדרטים גבוהים לא עוזר במקרה הזה".

בסיום דבריו מבקש בן דוד לשוב ולהדגיש כי הוא מעריך את קבוצת העקורים המהווים לדבריו "קבוצה ערכית שנדיר למצוא כמוה במדינת ישראל". הוא מייחל שהעקורים ימצאו פתרון התיישבותי אבל לא בשטחי מזרח חבל לכיש.