בשבע 284: אמת או חובה

ממשלת ישראל מעדיפה מחוייבות לחוק לכאורה על פני תגובה הולמת לטבח ● המגישה גאולה אבן במסקנה תמוהה על כתבה שתיארה את מצוקות המגורשים ● ולכבוד קונדוליזה: קרוואן אחד בניסנית.

אליקים העצני , ו' באדר ב תשס"ח

להיכנס לרצועה כדי לבער את החמאס ולצאת מיד, תוך בזבוז דם ואמצעים, אי אפשר – הטילים ישובו מיד. להיכנס ולהחזיק בשטח אי אפשר – כי זה "כיבוש", וכיבוש הוא הרי תועבה. להיכנס ולהכות בהם, לצאת מן הריכוזים שלהם ולהישאר בשטחי ההתיישבות היהודית לשעבר כדי לפעול דרך קבע מתוך "האצבעות" האלה אי אפשר – כי זה גם כיבוש וגם התנחלות, ר"ל.

לגרש את משפחת הרוצח מישיבת מרכז הרב אי אפשר – כי הוא תושב ירושלים. להרוס את בית המשפחה אי אפשר – מפני ש'בצלם', הניו-יורק-טיימס ובג"ץ לא ירשו זאת. להרוס, לכל הפחות, את סוכת האבלים המתריסה והמחוצפת, שמתוכה יורקים לנו בפנים, גם זה אי אפשר – כי אנחנו דמוקרטיה.

בהפגנה של ערביי ישראל באום אל-פחם הונפו דגלי אש"ף, חמאס וחיזבאללה, והמדינה שהם אזרחיה כונתה "ציונאצית". כל זה, עם הח"כים שלהם בראש. לשים לזה קץ אי אפשר – בגלל קדושת חופש הביטוי. בעקבות ההפגנה הושלכו אבנים על רכב בגליל ובכביש החוף, אך להיכנס בהם אי אפשר – כי הם ילדים, ובכלל, לערביי ישראל יש טענות צודקות: גם נאכבה, גם אפליות שונות וגם שלא מדברים איתם "בגובה העיניים".

מיקי לוי, מי שהיה מפקד משטרת ירושלים, זועק ב'קול ישראל' במר לבו: "אנחנו מתאבדים לדעת!". כל מה שיש לומר על ההתאבדות הזאת כבר אמר לפני 228 שנים אחד מן האבות המייסדים של הדמוקרטיה האמריקנית, תומס ג'פרסון:
"...שמירה קפדנית על החוקים הכתובים היא ללא ספק אחת החובות הרמות של אזרח טוב, אך לא הרמה ביותר. חוקי ההכרח, ההישרדות העצמית והצלת ארצנו כאשר היא נתונה בסכנה מהווים מחויבות גבוהה יותר. אובדן ארצנו בגלל דבקות דווקנית לחוק חקוק יהיה איבוד החוק בעצמו, ביחד עם החיים, החירות והרכוש, וכל אלה הנהנים מכל אלה ביחד עמנו; כך, באורח אבסורדי, נקריב את המטרה למען האמצעים".

**********

על מה שומרים מתנחלי צופין?

בדרך לקרני-שומרון וקדומים, מיד אחרי אלפי-מנשה, בנו "מסוף גבול" אדיר. לאחר שחוצים אותו, מבחינים בשלט של ההתנחלות צופין, החולשת על קלקיליה ממזרח. היא יושבת מעבר לגדר, ולכן היא מיועדת לגירוש ולחורבן לפי תוכניותיהן של ציפי, עליזה וקונדוליזה.

על כן כדאי שיידע הדור שנולד אחרי ששת הימים, ששם  ההתנחלות נלקח מח'ירבת צופין, גבעה נישאה שעליה הציבו הירדנים תותחי "Long Tom" ארוכי טווח. פגזי התותחים הללו התפוצצו ב... כיכר מסריק בתל-אביב, ממש קרוב לכיכר מלכי ישראל. לתועלתם של חסידי תהליך השלום, אולי כדאי להתקין שם טבלת זיכרון.
                         
**********

משמנת את מכונת הגירוש

את תוכנית הדגל של הערוץ הראשון מובילה גאולה אבן, שאינה טורחת להסתיר את הטייתה השמאלנית. ב'יומן השבוע' האחרון עלתה על עצמה. האייטם היה מצבם קורע הלב של מגורשי הרצועה. המשדר חשף את מערומי מעברת ה'קראווילות': אבטלה, משפחות הרוסות, נוער מנוכר ומדורדר,  אטימות שלטונית. לרגע היה נדמה שמשהו קרה לערוץ הראשון: לפתע הוא מפיק תכנית אובייקטיבית, חסרת פניות ונקייה מאג'נדה שמאלנית. עד שהגענו להערת הסיכום של הגברת אבן: המסקנה היא, כך אמרה, שב"פינוי" הבא יצטרכו לטפל באנשים יותר טוב.

אתה מבין את זה, ברוך? הגירוש, שהיא מתעקשת לקרוא לו "פינוי", היה בסדר, ו"פינויים" נוספים יבואו בוודאות, כמו הלילה אחרי היום. רק את מכונת הגירוש צריך לשמן קצת יותר טוב.

זה אולי ינחם את מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, שכתושב ההתנחלות עפרה מחכה גם הוא בתור לגירוש. שלא ידאג, הגב' אבן תשיג לו טיפול הומניטרי.

**********

כל מה שחסר – קרוואן אחד!

לא מזמן ביקרה כאן הגברת קונדוליזה רייס, ולכבודה נקטע באבו המבצע הצבאי בסג'עייה-ג'באליה. מאז, בניגוד מוחלט להחלטות הלוחמניות של הקבינט, שותקה הפעולה הצה"לית היזומה. לארץ מגיע הגנרל האמריקני פרייזר, שמונה כדי לפקח וגם לשפוט ולהכריע, באיזו מידה מקיימים הצדדים את המוטל עליהם במסגרת השלב הראשון של מפת הדרכים: המלחמה בטרור בצד הפלשתיני והמלחמה בהתנחלות בצד הישראלי. וכבר הודנה באופק, שתכבול את ידי צה"ל גם ביהודה ושומרון, מה שיקל מאוד על השתלטות  החמאס גם שם.

אבו-מאזן, היודע שאפילו הסכמה שקטה בין החמאס לישראל מטביעה על השרץ חותם של כשרות, וממילא שומטת את הקרקע מתחתיו, "פוצץ" את הידיעה בביקורו ברבת-עמון, בניסיון לטרפד את המהלך הזה. מה תהיה כאן עמדת האמריקנים? האם יורו לבובה הישראלית להמשיך ב"הבנות" עם החמאס, גם אם תצא מהן פלשתין חמאסית? ייתכן. הבובה, מכל מקום, תעשה בכל מקרה את אשר יאמרו לה לעשות.

ועכשיו תארו לכם תסריט חילופי, דמיוני: ביום הגיעה של קונדוליזה לארץ, מציבה הממשלה קרוואן אחד על חורבות ניסנית, ומודיעה שמתקפת הטילים על שדרות ואשקלון הוכיחה שההתנתקות היתה טעות. והואיל ומתוך חורבותיה של ניסנית נורים טילים, ישראל מתקנת את הטעות ומקימה מחדש את שלושת יישובי "התוחמת הצפונית". ושרת החוץ לבני מגישה לשרת החוץ האמריקנית את החלטת הקבינט האומרת שהואיל וכל המומחים מזהירים מפני סכנת שהייה ארוכה של הצבא בשטח אויב, "כיבוש קרקעי" ממושך של הרצועה כולה אינו בא בחשבון. על כן, לא נותר אלא להפעיל את צה"ל מתוך שטח בטוח וידידותי בתוך הרצועה, וכזה היה לנו לפני ההתנתקות. למשל, חיוני ביותר לפקח על ציר פילדלפי, אך הדבר אינו אפשרי מבלי להישען על גוש קטיף ולפעול מתוכו. על כן, ישראל תתקן גם שם את שגיאת ההתנתקות, ותקים את הגוש מחדש. הקרוונים בדרך.

ועתה, צאו וראו, מה גדול כוחו של קרוואן אחד! כל סדר היום של קונדוליזה היה מתהפך בבת אחת. מי היה מדבר עוד על פלשתין ריבונית עד נובמבר שנה זו? ומי היה עוסק בחלוקת ירושלים? אפילו הנושא הבוער, זה שאינו מניח לעולם לישון – פירוק המאחזים "הבלתי חוקיים" – היה פשוט נשכח. וכל זאת, מבלי לפגוע בהתחייבויות הקשות שישראל קיבלה על עצמה במפת הדרכים ובאנאפוליס. הלא ההתנתקות היתה חד-צדדית, וכולה – יוזמה ישראלית. עתה, שכתוצאה מן המשגה שעשתה, הטרור שולט בעזה ומאות אלפי ישראלים מופצצים מתוכה, מה ה"ביג דיל" שישראל פשוט תחזור אל "הסטטוס-קוו-אנטה"?

אז זהו. אתה, הקורא, חושב ברגע זה שכותב הרשימה הזאת קצת יצא מן האיפוס, שהרי צעד כזה, נחוץ והגיוני ככל שיהיה, הוא פשוט בלתי אפשרי! וכי הכותב אינו יודע שאין כוח פוליטי בישראל, כולל  "האופוזיציה" בראשות נתניהו, שיעז לעשות תפנית של 180 מעלות ולעלות מחדש על פסים נורמליים? ואין רצון לאומי לקום על רגלינו מול "העולם" – האירופים העוינים, האמריקנים הצבועים, הערבים משחיזי הסכינים – ולומר את ה"עד כאן" היחיד שהוא בעל משמעות: ישראל חוזרת אל עצמה, אל הציונות ואל הצירוף הישן והטוב, שאין לו תחליף, של התיישבות וביטחון, אותו השליך שרון מעל פניו במעשה טירוף חסר פשר?

הצדק הוא כמובן עם הקורא. הכותב פשוט נסחף. אך באותה המידה שתסריט הזזת הקרוון נראה לקורא הסביר הזויה, בהתחשב במצבה הלאומי והבינלאומי של ישראל היום, כך גדולה מידת השעבוד ואובדן העצמאות של מדינת היהודים, כאשר שמעון פרס הוא נשיא המדינה, אהוד אולמרט ראש הממשלה, ציפורה לבני שרת החוץ ובנימין נתניהו ראש האופוזיציה.