בשבע 284: מיקרוסקופ

חגית ריטרמן, שמואל אדלמן, חני לוז, ישראל מידד , ו' באדר ב תשס"ח

למי יש יותר כבוד/ חגית ריטרמן

כשחלק מאוהדי בית"ר בזו לדקת הדומייה לזכר רבין, התחוללה מיני-סערה תקשורתית. ורפי רשף, קוראי מיקרוסקופ הנאמנים בטח זוכרים, אפילו הזמין כמה מרואיינים באותו נושא, ודי לחץ עליהם להגיד שיינקטו צעדים נגד אוהדי הקבוצה.
במשחקי הכדורגל בסוף השבוע האחרון התבקש הקהל לעמוד לדקת דומייה לזכר הנערים שנרצחו בטבח במרכז הרב. אוהדיהן של שתי קבוצות ערביות, אחי נצרת ובני סכנין, העדיפו לבוז ולשרוק ולצחוק. איכשהו נעלמה לפתע הרגשנות הערבית המפורסמת שתמיד נכנסת לחדשות – "זו פגיעה ברגשותינו", "זו השפלה" וכדומה.

האם התקשורת עשתה מזה סיפור כמו במקרה אוהדי בית"ר? ממש לא. ורשף מיודענו? הוא אפילו לא הזכיר שקרה דבר כזה.

בכלי תקשורת מסוימים אומרים עכשיו שלא צריך לערב כדורגל עם דברים כאלה. הם צודקים. זה מה שאמרנו כשכתבנו כאן על דקת הדומייה לזכר רבין. מעניין שאז הם חשבו שצריך. אבל מה שהכי מוזר זה שההתנהגות המכוערת של האוהדים הערבים לא זכתה אפילו לחצי מהאזכורים שזכו להם אוהדי בית"ר. מה בכל זאת נאמר? שזה רק קומץ, שהם לא שמעו טוב את הרמקול, כל מיני תירוצים.

אבל לא להתבלבל בבקשה: על הצעקות שהשרה יולי תמיר ספגה למחרת ליד מרכז הרב כן דווח, ובהרחבה. כולל אצל רפי רשף.

באיזה שבט זאב בוים?/ שמואל אדלמן 

באתר NRG של מעריב כנראה לא אהבו את האיתות הימני של שר השיכון חבר קדימה, השר זאב בוים,  שהכריז בתחילת השבוע על המשך בניה בפסגת זאב הכבושה. אפשר היה לראות זאת בכותרת זועקת שהדגישה את ההתנגדות למהלך: "כל העולם נגד זאב בוים" בהמשך הכתבה מתברר ש"כל העולם" כוללים  בעיקר את  מזכ"ל האו"ם, מלך ירדן והאיחוד האירופי. לא הייתי נתפס לזוטות אלו אלמלא החלק המשעשע בכתבה- התמונה. מכל תמונות הארכיון של כבוד השר בחר האתר להציג תמונה של השר בוים חבוש כיפה סרוגה שלא היתה מביישת אף רכז רובע במחנה בני עקיבא או ראש ישיבה בשומרון. מכיוון שאין מקרה בעולם סביר להניח כי ליד העוסקת במלאכה  היתה כוונה ברורה להסביר ללא מילים לאיזה מחנה באמת שייך השר הסורר.

שיר הרס/ חני לוז

"נהרס ביתו של המחבל ששימש נהג בישיבה", זעקה כותרת ב- ynet ביום ששי שלאחר הטבח במרכז הרב. בגוף הכתבה מסופר ש"ליד הריסות ביתו (של הרוצח) הוקמה סוכת אבלים". כדי לשבר את העין הוצג באתר סרט וידיאו גולמי של 'רויטרס', ובו צילום לילה של בולדוזר העוסק בהריסה של בית בן 2-3 קומות.

אין בסרט שום הקשר רחב יותר שמראה את המקום בו נהרס הבית, את התאריך או השעה.

ב-ynet, כנראה, הסתפקו בהוכחה המצולמת החותכת, מבלי לבדוק את המידע לעומקו.

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל פנה למחרת הטבח, ביום ששי, למפקד פיקוד העורף בדרישה להרוס את ביתו של הרוצח, והוציא על כך הודעה לתקשורת. זמן מועט לאחר מכן פורסמה הכתבה אודות הריסת הבית באתר ynet. אך בירור של הפורום העלה שהבית כלל לא נהרס. 

בעקבות פנייתנו  ל-ynet , ערכו באתר בדיקה מחודשת: הכותרת שונתה ל"דגלי חמאס נתלו ליד בית המחבל מג'בל מוכאבר", אך "הריסות הבית" שבכתבה נשארו. ביום שני שונה גם הטקסט ל"ליד ביתו הוקמה סוכת אבלים" - כבר לא "הריסות", אך הסרט של רויטרס, עם הכיתוב "הריסת בית המחבל" שהה עדיין במקומו. לאחר פניה שלי ביום שני, הוסר הסרטון של רויטרס מהאתר.

האם מדובר בטעויות תמימות של ynet ורויטרס? או שמא בהטעייה מכוונת של סוכנות הידיעות שמאמצת באורך קבע את הנרטיב הפלשתיני?

לא ניתן היה לקבל את תגובת ynet וסוכנות רויטרס.

ואלה שמות/ ישראל מידד

ביום שני שודרה כתבה נחמדה בערוץ הראשון בתוכנית 'מכל מקום'.  מישהו טרח ומצא שבגן ילדים של נעמ"ת בטירת הכרמל לומדים ומשחקים שמונה ילדים הנושאים את השם 'אגם', שבע בנות ובן אחד.  לפי השמועה, הדוגמנית אגם רודברג הופיעה שם לפני שלוש שנים וההורים התרשמו כל כך עד שהחליטו להנציח את שמה בצאצאיהם.  בתוכנית נטען שהשם 'אגם' הוא השביעי בין השמות הנפוצים ביותר במדינה.

כמובן, אם היה מדובר בערוץ דתי, סביר להניח שכתבה כזו היתה מופיעה כך:  בתלמוד-תורה של חסידות חב"ד מצאנו שחצי מהכיתה בת 30 זאטוטים נקראים בשם מנחם-מנדל, עוד רבע בשם יצחק-יוסף והיתר, או שלום דב או שמואל; בעוד שב'חדר' ברסלבי, הכיתה מתחלקת בין נחמן, נתן ואפרים.

ובמחשבה שנייה, מדוע בעצם איננו שומעים על סיפור כזה בטלוויזיה הציבורית?  יפה שהציבור של הברנז'ה כולל כבר את הפריפריה עד לאזור חיפה, אבל יש גם ציבור במאה שערים ובגאולה וגם שם יש כמה סיפורים יפים. 

חדשות בחדשות/ חגית ריטרמן

* תשדירי תעמולת הבחירות ברדיו ובטלוויזיה יקוצרו, כך הוחלט בכנסת. לפי החוק החדש, שיזם ח"כ יצחק לוי (מפד"ל), תעמולת הבחירות תקוצר משלושה שבועות לשבועיים, וזמן התשדירים יקוצר בשליש בערך. החוק הקודם אפשר לכל רשימה המתמודדת לכנסת עשר דקות לשידור טלוויזיה ועוד שלוש לכל ח"כ מכהן בכנסת האחרונה. 

* חברת הלוויין YES מעלה ערוץ יהדות: 'ערוץ הידברות', של ארגון 'הידברות' שבראשות הרב זמיר כהן. הרב כהן ואנשיו צברו ניסיון בערוץ הקהילתי, בו שידרו בשעות הלילה, במשך תקופה ארוכה, הרצאות. הערוץ יציע תכנים יהודיים שחלקם נמצאים באתר הארגון, ובעתיד יעלה גם תוכניות מקור. הערוץ החדש ישודר בחבילת הבסיס של YES (כלומר לא ייגבה עבורו תשלום נוסף). 97 בשלט.

* ועדת האתיקה של רשות השידור קבעה כי אין פסול בפרסום מסחרי של שירותי שידוכין או היכרויות, לרבות אתרי אינטרנט שעוסקים בתחום, וזאת גם בפרסומות בטלוויזיה וברדיו. הוועדה הותירה על כנו את האיסור על פרסום שירותי תועבה.

* בנוסף דנה ועדת האתיקה של רשות השידור באיסור הקיים היום על פרסומות ב"נושאים ציבוריים ופוליטיים השנויים במחלוקת". בוועדה נשמעו קולות רבים בעד פרסום רדיופוני של תכנים אידיאולוגיים, ציבוריים וחברתיים שנויים במחלוקת, אך הועלה גם החשש שהיתר גורף לפרסום כזה יהפוך את הפרסומות ברשת ב' לתעמולה פוליטית ומפלגתית, בה בעל המאה הוא בעל הדעה. הדיון בנושא זה יימשך.

Ritter.b7@gmail.com