חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 285ראשיהפצה

פרשת שקלים ודולרים - בגליון השבוע

המשבר הפיננסי העולמי שובר שיאים וגלי ההדף מהרעידות בבורסות העולם מגיעים עד לחשבון הבנק של האזרח הקטן בישראל.
20/03/08, 13:13
שלמה פיוטרקובסקי

האירועים הכלכליים של השבוע האחרון הביאו את שוק ההון ממקומו במדורי הכלכלה אל קדמת זירת החדשות. שאלות כמו מה קורה לכלכלת ישראל, מה קורה לחשבונות הבנק שלנו, מה קורה לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו טורדות את מנוחתם של רבים מאיתנו.

חיים פרייליכמן, מנכ"ל 'בנק איגוד', מבקש מכולנו להירגע. פרייליכמן מסביר כי העולם כולו הוא כפר גלובלי: "מה שקורה בארה"ב משפיע על העולם כולו, וישראל בתוכו. הסימנים כרגע, בכלכלת ארצות הברית, אינם מעודדים, ולכן בכירי המשק האמריקאי, ובראשם נגיד הבנק המרכזי, עושים צעדים שונים לייצב את המצב, אולם רק בעוד כמה זמן נדע אם הצעדים האלו אכן הצליחו".


פנחס לנדאו, יועץ כלכלי: "צריך להתמקד באפיק הבטוח יותר, אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד. צריך להפסיק לחשוב במונחים של להרוויח על הכסף ולעבור לחשוב במונחים של הגנה על ערכו של הכסף. כדאי להשתדל לצמצם עד למינימום את היקף החובות שיש למשק הבית, זאת כהכנה לתקופה הקשה הצפויה לנו"
על אף ההשפעה של הכלכלה האמריקאית על ישראל, טוען פרייליכמן כי באופן מהותי יש שוני בין הכלכלות, ומצבנו בישראל טוב הרבה יותר מהמצב בארצות הברית. "החוב החיצוני שירד בשנה האחרונה, האבטלה שירדה אל מתחת לרף ה-7%, שיעור הצמיחה הגבוה והשקל החזק מתמיד, מעידים כולם שמצבה של הכלכלה הישראלית טוב לאין ערוך. על כן, גם אם הכלכלה האמריקאית תיכנס למשבר, ייתכן בהחלט שבישראל המשבר יהיה חלש בהרבה".

אם הכל כל כך טוב, למה הבורסה בישראל ירדה כל כך בשבוע האחרון? גם כאן משתדל פרייליכמן להרגיע אותנו. "מצד אחד, אין ספק שברגע שיש בועה שמתפוצצת בארה"ב, מפילה את שוק ההון שם ומשפיעה על חברות רבות, זה משפיע על טעמו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ויוצר אפקט דומינו". אולם פרייליכמן מזכיר כי מצד שני חשוב לזכור שיש כאן גם תופעה טבעית, שבה אחרי תקופה ארוכה של עליות שערים, שנמשכות ברמות כאלו ואחרות כבר מספר שנים, יבוא רגע של תיקון.

"כמעט שנה שבשוק מדברים על אותו תיקון העומד להגיע, אבל כמו בכל דבר, גם פה צריך איזשהו טריגר, וככל הנראה הטריגר הזה הגיע. אבל במהות התהליך הזה הוא תהליך בריא".

איך הנפילות בבורסה משפיעות עלינו, האזרחים הקטנים? פרייליכמן מזכיר לנו שכל אחד מאיתנו מושקע בבורסה, אם הוא רוצה ואם אינו רוצה. "כל אחד מאיתנו שיש לו קופת גמל, קרן פנסיה או קרן השתלמות, מושקע בעצם בשוק ההון. רוב הגופים הללו משקיעים את כספנו בזהירות, תוך פיזור הסיכונים והשקעה רבה באפיקים סולידיים יותר".

לדבריו, יש להביט בפרופורציות הנכונות על הפסדי הקופות והקרנות. גם אם הפסדנו בשנה מסוימת כמה אחוזים, אם מסתכלים על הדברים במבט של כמה שנים, התמונה משתנה. פרייליכמן מזהיר מהתופעה של בדיקת התשואות החודשית, משום שלדבריו היא מטעה. "ההשקעות האלו הן השקעות לטווח ארוך, אסור למדוד ביצועים של קופת גמל על-פי רבעון או אפילו על-פי שנה, ובעיקר אסור להיכנס לפאניקה ולפדות קופה או קרן על-פי ביצועיה ברבעון מסוים".

לאזרח הפשוט ממליץ פרייליכמן להיעזר בייעוץ חיצוני, הניתן היום תמורת תשלום סמלי גם בבנקים כדוגמת 'בנק איגוד', הבנק בראשו הוא עומד. פרייליכמן מסביר כי לרובנו אין כלים להבין, מתוך דיווחי הקרנות, מהי רמת הסיכון אותה לוקחים מנהלי הקרנות כאשר הם מנהלים את כספנו.לדבריו, קבלת ייעוץ בבנקים, אשר מאז רפורמת בכר אינם קשורים לקרנות, עשויה לסייע בקבלת החלטות שקולות ובהבטחת עתידנו.

הדולר – עלייתו ונפילתו

המעודכנים שבינינו ודאי שמו לב שגם זירת המט"ח סיפקה השבוע כותרות לוהטות. לראשונה מאז חודש מאי 1997 נקבע לדולר שער יציג הנמוך מ-3.40 ש"ח. דבר נוסף שקרה בימים חמישי ושישי בשבוע שעבר, לראשונה זה למעלה מעשר שנים, הוא התערבות ישירה של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ.

יוסי פריימן, מנכ"ל 'פריקו אינטרנשיונל', מסביר כי צעדו של בנק ישראל לא נועד לכפות על השוק שער חליפין מסוים. "בפן הטכני, כשבנק ישראל קונה דולרים, יש לו יכולת לקנות אותם ללא הגבלה; אבל בפן העקרוני אנחנו יודעים שההתערבות של בנקים מרכזיים בשנים האחרונות במסחר במט"ח מיועדת בדרך כלל לשדר מסר לשווקים ולא לכופף את הידיים לשוק, פשוט מכיוון שבסופו של דבר זה לא ניתן".

לדבריו, בנק ישראל בסך הכל מנסה לשדר לשוק שלפי דעתו אין הצדקה למהלך העדרי של היחלשות הדולר, מהלך שלפי השקפתו של הבנק אינו משקף את מצבו הריאלי של השקל, שלא אמור להתחזק במידה רבה כל כך. הבנק מנסה גם לשדר כי הסיטואציה שנוצרה בשוק מנוגדת למדיניות אותה הוא מוביל.

למה בעצם השקל מתחזק כל כך מול הדולר? פריימן לא רואה בהתחזקות השקל סימן לחוסנו של המשק הישראלי, כפי שרוצה לראות זאת פרייליכמן. "היחלשות הדולר באה בעיקר על רקע המשבר שעובר על הכלכלה האמריקאית. במצב הזה, כאשר הריבית הדולרית אינה אטרקטיבית, ואף עומדת לרדת עוד, ומצד שני הנתונים של המשק האמריקאי לא טובים, הרי שבאופן טבעי קיימת בריחה מהדולר למטבעות שונים, שהשקל הוא רק אחד מהם".

האם בטווח הארוך יותר, המגמה של התחזקות השקל מול הדולר תימשך?  פריימן משיב כי בהחלט ייתכן מצב שבו לקראת המחצית השנייה של שנת 2008 נראה סיטואציה שבה הכלכלה האמריקאית, שהיא עדיין הכלכלה החזקה והגדולה ביותר בעולם, תתחיל כבר להתאושש מהמשבר, זאת בעוד כלכלות קטנות כדוגמת ישראל, אשר מושפעות מהאפקט הגלובלי של המשבר, יהיו עדיין במהלכו. במצב כזה, הדולר ישוב להיות המטבע של הכלכלה החזקה והאטרקטיבית ביותר בעולם, דבר שבהחלט עשוי להחזיר אותו לרמות גבוהות אותן הכרנו בשנים הקודמות.

בניגוד לתמונה האופטימית אותה ניסה חיים פרייליכמן להציג, מצייר לנו פנחס לנדאו, יועץ כלכלי עצמאי ושותף בחברת ניתוח הקרנות 'ISO', תמונה קודרת הרבה יותר. לנדאו מעריך, שהמשבר הכלכלי שהחל בארצות הברית הוא חריף הרבה יותר ממה שנטו להעריך בתחילה. לטענתו, אותם אלו שהחזיקו בגישה אופטימית, וחשבו שהנה הנה אנחנו יוצאים מהמשבר, מתבדים חודש אחרי חודש, רבעון אחרי רבעון, עם פרסומם של הנתונים הכלכליים המעודכנים.

איך המשבר הכבד הזה ישפיע עלינו? לנדאו מזכיר לנו גם הוא כי כולנו בעצם מושקעים בבורסה, אם לא ישירות אז ודאי באופן עקיף, דרך ביטוחי החיים, קרנות הפנסיה ושאר האפיקים בהם אנו חוסכים את כספנו לקראת הפרישה לפנסיה. כל אחד מאיתנו חשוף לנעשה בשוק ההון, וכששוק ההון יורד, כוננו מפסידים כסף.

לנדאו מוסיף ומסביר לנו שיש לקחת בחשבון השפעה נוספת שיש לאותן ירידות שערים בשוקי ההון. לדבריו, אם ניקח כדוגמה את קרנות הפנסיה, הרי שהחיסכון בהן בנוי על הנחות מסוימות לגבי התשואה שמתקבלת על הכסף הנחסך. התשואה הזו נלקחת בחשבון כאשר מחשבים את האחוז אותו צריך להפריש מההכנסה השוטפת, גם העובד וגם המעביד, על-מנת להגיע לקצבה ראויה לאחר הפרישה, שתוכל להבטיח רמת חיים נאותה.

"המצב הנוכחי בשוק, שבו התחזיות לגבי התשואה הצפויה, שהתבססו על מה שקרה בעשרים השנה האחרונות, מתבדות, יגרום לכך שיהיה צורך להפריש סכום גדול יותר לחיסכון לפנסיה על-מנת להבטיח קצבה ראויה", טוען לנדאו וקובע כי "הגדלת ההפרשה תבוא על חשבון ההוצאה לצריכה שוטפת, ותגרור בהכרח ירידה ברמת החיים של כולנו".

אם המיתון אכן עומד בפתח, איך כדאי להיערך אליו?

"צריך להתמקד בהפחתת רמת הסיכון בהשקעות למינימום. הציבור הרחב, במידה שהוא מושקע במניות, צריך לצאת לגמרי מאפיק זה, ולהתמקד באפיק הבטוח ביותר שהוא אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד. צריך להפסיק לחשוב במונחים של להרוויח על הכסף ולעבור לחשוב במונחים של הגנה על ערכו של הכסף". עצה נוספת שנותן לנדאו היא להשתדל לצמצם עד למינימום את היקף החובות שיש למשק הבית, זאת כהכנה לתקופה הקשה הצפויה לנו.

לסיום, ולאיזון מסוים של התמונה הקודרת, מעניק לנו לנדאו גם נקודת מבט חיובית מעט יותר על מצבנו בישראל. "בניגוד למה שנהוג לחשוב, רמת החובות הממוצעת של משקי הבית בישראל היא נמוכה מאוד, הנמוכה ביותר בעולם המערבי. התמונה הזו נכונה גם אם מסתכלים על חובות המשכנתא של הישראלים.

"מהסיבה הזו משקי הבית בישראל, והמשק בכללותו, מוכנים טוב יותר ממקומות רבים בעולם למשבר המתקרב. מעבר לכך צריך כל משק בית לשפר את מצבו האישי, להקטין את חובותיו למינימום, ולהגן על כספו במקסימום", חותם לנדאו בנימה אופטימית.